טובה היקרה, ד' באלול תשל"ה

ד' באלול תשל"ה (11 באוגוסט 1975)

טובה היקרה,

קיבלתי את מכתבך ואני מתפקע מגאווה. כתבת כל כך יפה ולעניין. אני מקווה שאת מבינה איזה דבר חשוב את עושה וכמה את יכולה

לעשות... חשוב שתנהגי באנשים שאת עובדת אתם באופן טבעי, לא בגישה מתנשאת וגם לא בהפחתת כבודך. הבעיות שלהם כוללות תסביכי נחיתות, והבאים לעזור להם ייתקלו בהתמרמרות שיוצרת מצב של "עבד לווה לאיש מלווה". העבודה עלולה להיות מייאשת ומתסכלת... אל תתני לשום איש או לשום דבר להפיל אותך, אלא תרוממי אותם.

חזרתי עתה מבית המשפט. ניצחתי שם במאבק משפטי נוסף נגד הממשלה. היא רוצה להעביר אותי מניו יורק, שבה אני מארגן הפגנות ומשפיע על דעת הקהל. משמעות הניצחון היא שלא יעבירו אותי ל[כלא אַלֶנווּד ב]פנסלבניה לפחות עוד חודשיים. כמובן, כל הניצחונות הללו אינם מפצים על העובדה שאני לא אגיע הביתה לכל אלה שאני אוהב. אבל זה יקרה, בעזרת ה'.

כתיבה וחתימה טובה,