טובה היקרה, ח' במרחשוון תשל"ו

טובה היקרה, ח' במרחשוון תשל"ו

ח' במרחשוון תשל"ו (14 באוקטובר 1975)

טובה היקרה,

איך השירות הלאומי? נו, רצית להיות אידיאליסטית... האמת היא שכדי להיות אידיאליסט צריך להיות אידיאליסט. שמעתי שהיית צריכה להתייצב לפני ועדה צבאית כדי "להכשיר" את ה"יידישקייט" שלך. אוי לנו כאשר נציגי שמעון פרס הופכים להיות ועד הכשרות על הדת...

רציתי לשתף אותך במשהו שחשבתי עליו בשבת פרשת נוח. זה קשור ל"צדיקים" שגרים ב"סיר הבשר של הגלות" ושאינם מתכננים כלל לעלות לארץ ישראל. במדרש בראשית רבה כתוב על היונה:

"וישלח את היונה...ולא מצאה היונה מנוח". יהודה בר נחמן בשם ר"ש אמר: אילו מצאה מנוח, לא הייתה חוזרת. וכדוותה (וכמו כן כתוב) "היא ישבה בגויים (כלומר כנסת ישראל ישבה בגלות), לא מצאה מנוח" (איכה א'). אילו מצאה (כנסת ישראל) מנוח (בגלות), לא היו

 

חוזרים (לארץ ישראל). וכדוותה (דברים כ"ח): "ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח." הא (הרי) אילו מצאו (בני ישראל) מנוח לא היו חוזרים". עד כאן המדרש, ועכשיו אוסיף הערה קצרה במליצה.

הנה המדרש מדבר ישר תוכחות אל היהודים שאם רק אפשר להם למצוא מנוח, שוכחים כבר את מצות יישוב הארץ. והלא מדובר כאן על הצדיקים, שהרי היונה של נוח, שהיא המקור, הייתה צדיקה מכיוון שעל הפסוק "ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" אומר רש"י שהיונה הצדיקה הביאה את הזית המרה לסמל, וזה לשון רש"י: "אמרה (היונה) יהיו מזונותיי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקים בידי בשר ודם".

איזו צדיקה! ובכל זאת הצדיקה הזאת, אילו מצאה מנוח, לא הייתה חוזרת לתיבה. ככה כל ה"צדיקים בגלות"...