טובה היקרה, י"ט בחשוון תשל"ט

טובה היקרה, י"ט בחשוון תשל"ט

י"ט בחשוון תשל"ט (19 נובמבר 1978)

טובה היקרה,

אני במטוס לסיינט פול. מאחר שאני קרוב יותר לשמים בעשרת אלפים מטר, זוהי הזדמנות לכתוב מחשבות גבוהות ורציניות. כל כך הרבה אנשים צעירים פנו אליי לבקש עצה או עזרה. כמה אירוני הוא שאבא אינו יכול לעזור לילדיו בבעיותיהם באותה קלות שעוזר לאחרים. כנראה, הסיבות הן 1) ילדים רבים אינם פונים לאביהם לעזרה  2) פעמים רבות חלק מהבעיה של הילד הוא אביו.

מחיר הקרבת המשפחה למען צורכי ציבור הוא מחיר יקר. אני נושא את הכאב הזה בקרבי עד סוף חיי. אולם אני יודע שאת בוודאי מבינה שאני אוהב אותך ואת כל המשפחה מאוד מאוד, ושאינני יכול שלא לעשות את מה שאני חושב שצריך להיעשות.

מעל הכול, קחי עצה זו: אל תיתני לאף אחד, לאף אדם עלי אדמות, להרוס את חייך, ומעל הכול היזהרי מהאויב המסוכן ביותר – את עצמך. כל אחד מאתנו הוא האויב הפוטנציאלי של עצמו. אנחנו גורמים לעצמנו צער, אנו פוגעים בעצמנו באופן שאיש אינו יכול לפגוע בנו. אל תיתני לזה לקרות. זה מיותר... בעזרת חיי תורה נורמליים וטבעיים תעמדי באיתנות בפני כל אויב.