ילדים יקרים, ו' בניסן תשל"ה
ו' בניסן תשל"ה (18 במרץ 1975)
ילדים יקרים,
...היום יומה השני של שביתת שבת שאנחנו עורכים [בקונסוליה הישראלית] לתמיכה במתנחלים ונגד נסיגה. הם אינם רוצים לעצור אותנו (הם אפילו נחמדים אלינו), כי הם יודעים שזה מה שאנחנו רוצים. לא ננוח עד שיהודי אמריקה ומנהיגיהם ייאלצו להתייחס לנושא. הרצאותיי ליהודים, שבהן אני מדגיש את אלוקים וזהות יהודית, מתקבלים בכל מקום בהתלהבות מדהימה. אנשים מרגישים אבודים והם רעבים לאמונה...
זכרו את הלקח הבסיסי של פסח, זמן חירותנו: "אל תקרי חָרות אלא חירות".
הפסח הזה, לאחר שקיימתי את ה"חָרות", מצוות "לא תעמוד על דם רעך", אני חופשי יותר מיהודים רבים שלכאורה הולכים חופשיים ברחוב, אך למעשה משועבדים לחולשותיהם ולפחדיהם.
תרגמו או קראו את המכתב הזה לביני. בינתיים אוכל רק לומר "אשרני על יוצאי חלציי".
חג כשר ושמח ובאהבת אב,
© כל הזכויות שמורות