לבני היקר והחמוד, בנימין זאב, נ"י, י"ג בתשרי תש"מ כלא רמלה

לבני היקר והחמוד, בנימין זאב, נ"י, י"ג בתשרי תש"מ כלא רמלה

י"ג בתשרי תש"מ (4 באוקטובר 1979)

כלא רמלה

לבני היקר והחמוד, בנימין זאב, נ"י,

מכל הפעמים שלא יכולתי להיות אתך, הפעם אין כאב כמכאובי.[1]כמה רציתי להיות אתך בעלייתך לתורה, כשבעזרת ה' אתה מקבל עליך באהבה את עול המצוות. אם מדברים על המצווה למסור נפש ולהקריב למען תורתנו ועמנו, ברור שלכל אדם נקודה הכי מכאיבה בשבילו. בשבילי, היעדרותי משמחתך, משמחת הבן הצעיר שאותו אני אוהב אהבה עזה, היא ההקרבה המכאיבה ביותר. מצד אחד אני מבקש ממך למחול לי, ומאידך אני בטוח שהנך מבין לא רק את הנסיבות, אלא גם את החיוב לעשות מה שעשיתי. כל מאמציי – גם אתך וגם עם אחיותיך ואחיך – היו בכיוון חדירת הבנה אחת יסודית ועקרונית, והיא: להבין שלא החיים הם חשובים, כי אם איך האדם חי אותם; שלכל אדם חייב להיות ערכים המכוונים את אורחותיו; שתדע מה באמת חשוב ונצחי בעולם, ומה סתם הבל, עובר וחולף. מובטחני שלמדת טוב את כל זה, ושחתומים לנצח בנפשך דברי חז"ל על הפסוק בפרשת אמור "ונקדשתי בתוך בני ישראל", שהוא המקור למצווה הגדולה של קידוש השם. וזה לשונם: "מסור את עצמך וקדש שמי". האושר האמיתי בא אך ורק בהבנה מה באמת חשוב ומה באמת הבל, ובהכרה שאתה אמנם הולך בדרך הנכונה. אז תוכל כל בוקר להרים את קולך בשמחה פנימית ובהתלהבות לקרוא: "אשרינו מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו".

ועתה ברצוני להגיש לך כמה עצות שנלקטו הן מכור הניסיון בחיי והן מתורתנו הקדושה, שכל לקחיה מתוקים כדבש. ובכן, טעם וראה כי טוב, כי טוב לך תורת ה' מאלפי זהב וכסף:

א) תצטייד תמיד באהבת ישראל, והיה רגיש לכאב אחיך במצוקה. "לא תעמוד על דם רעך", "ואהבת לרעך כמוך": אלו כללים גדולים ועיקרי

 

התורה. וכדי להגיע לאהבה זו, תעבוד בכל כוחך ליצור לעצמך לב רחום, נטייה לחסד ושנאת העוול והעושק. "ודבקת בו" – תדבק בבוראך: מה הוא רחום, אף אתה, וכו'. כי רק כך תוכל להשתחרר מהאנוכיות ומהתאוות המוציאות את האדם מן העולם והמונעות ממנו להגיע לקדושה העליונה. חס ושלום שיהיה ממונך חביב עליך יותר ממצוות גמילות חסדים. אלא תדע שלה' הארץ ומלואה, ומה שבידיך נתון לך ממנו בתנאי שתשתמש בו לפי תנאיו.

ב) ובכלל אהבת ישראל, כדאי מאוד מאוד לא להזניח את עצמך. כשם שיש איסור לשנוא אחד מישראל, כמו כן לאו מוחלט הוא לבזות את עצמך ולא לאהוב את עצמך. ואת זה תבין טוב טוב. כמו שאסור לאדם לשנוא את עצמו ולחשוב רע על עצמו, כמו כן אסור לו ללכת לקצה השני ולאהוב את עצמו אהבה שתביא אותו לגאוותנות ולגסות הרוח. באנגלית יש שתי מלים לאהבה: האחת היאlove ואהבה זו אסור לאדם לאהוב את עצמו. אבל השנייה היאlike , כלומר שהאדם יהיה שבע רצון מעצמו, ושיהיה לו ביטחון עצמי – לא גאוותנות. האנשים העומדים בשני הקצוות – זה ששונא את עצמו וזה שאוהב את עצמו יותר מכל אדם – שניהם מגיעים לשנאת הזולת. זה ששונא את עצמו אינו מסוגל לאהוב אף אחד, וזה שאוהב את עצמו [יותר מדי] מסתכל בביזיון על השני. ולכן, אם תלך בדרכי ה', תדע שהנך הולך בדרך הנכונה. יהיה לך ביטחון עצמי, ולא תיתפס לקיצוניות המסוכנת. והעיקר – שמחה! שמחה בחלקך! קבלת הטוב והרע בשלווה. אם תעשה כן, תהיה מאושר כל ימי חייך.

ג) תקפוץ לתוך לב לבו של ים התורה. תנסה לרכוש לעצמך רצון עז לשבת בהתמדה ובשקידה, ותשתה בצימאון את דברי ה'. הקב"ה חנן אותך בכישרונות יוצאים מן הכלל, ראש פתוח ומוח חריף. מה שעליך לעשות כל בוקר הוא להתפלל בכוונת יתר "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו…" – שיהיו הדברים ערבים כדבש ושתצליח להבין כמה מתוקים הם וכמה הנאה האדם יכול לקבל מהם!

תכין ותקבע לעצמך לוח ותכנית קבועה, ובלוח הזמנים תקבע לעצמך זמן לחומש, נ"ך, משניות, הלכה וגמרא: עשרה פסוקים בחומש (עם

 

רש"י), חצי פרק בנ"ך, משנה אחת ושתי הלכות במשנה ברורה.אם תעשה כך בכל יום, אשריך וטוב לך.

ד) כיבוד אם (במיוחד) והזקנים, בפרט סבתא כהנא שהיא אלמנה, וידוע לך שצער האלמנה אינו תלוי בכספה, שגם לעשירה וגם לענייה האבדה שווה. תבקר אצלם לפחות פעם בשבוע ותדע שגדולה גמילות חסדים מצדקה, שהאחרון רק בממון והראשון בגופו ובממונו.

ה) לקבל על עצמך עול מלכות שמים, דהיינו לעשות רצונו כרצונך. לפעמים – בגלל מיעוט ההבנה וחוסר בתבונה – נדמה לנו שמושג תורני מסוים אינו "צודק" או אינו "מוצא חן" בעיננו. תדע שההגדרה של "צדק", "רחמים" ו"אמת" נקבעה על ידי הקב"ה, שהוא יוצר את הצדק ואת האמת. הוא יודע מה טוב ומה נכון, ואם רק תסמוך עליו, תתחיל להבין מה שלא היה ברור קודם.

ו) עשה לך רב ותלמד ממנו, אבל אל תהפוך את עצמך לתוכי או לגולם. אם יש דבר שאינך מבין – הן בשיעור והן בפסק הלכה שלו – תשאלו ואפילו עד מאה פעמים. אם נראה לך מתוך חז"ל, הראשונים וכו' שלא נכון פסק ההלכה, אזי, למרות שאתה מציית לפסק, תמשיך לנדנד לרב. ואם בכל זאת הוא לא זז או לא מסביר כהוגן, והעניין הוא עקרוני ויסודי להשקפתך, מותר לך וחשוב לך לחפש רב אחר. כבוד התורה אין פירושו להפוך לגולם שאינו חושב.

ולבסוף, תדע שבכל ימי חייך לא תמצא אוהבים יותר מהוריך. אם יש לך בעיה – ולא חשוב מה היא – תפנה אלינו ונעזור לך ככל שאפשר. אל תתבייש ואל תתלבט. הפירוש של אהבה הוא כשכל אחד מהאוהבים רוצה לתת ולא לקחת. שמור נא על איגרת זו, ומפעם לפעם תסתכל בה, ובטוח אני שתוציא ממנה עזר ועצה.

ולרגל כניסתך לעול המצוות הנני מברך אותך שהקב"ה ייתן לך כל מה שהנך מבקש ממנו – לטובה.

 

 

[1]הרב לא הורשה להשתתף בעלייתו לתורה של בנימין בכותל, אך הוא שוחרר לשבת בר המצווה.