לבנימין היקר שלום רב, כ"ג באייר תשל"ח
כ"ג באייר תשל"ח (30 במאי 1978)
לבנימין היקר שלום רב,
אני עדיין נמצא בקליפורניה (בעיר לוס אנג'לס), וכנראה אהיה כאן עוד שבוע וחצי. באמת לא קל לדבר ליהודים על נושאים קשים ולא נעימים, שהרי מטבע האדם שלא לרצות לשמוע דברים בלתי נעימים (אף כי הוא יודע בתוך תוכו שהם צודקים). ונוסף לזה הוא רוגז על מבשר הרעות. ובכל זאת, מה יהיה אם לא נדבר את האמת? והרי זה בגדר "כל נביא שכובש נבואתו חייב מיתה". כלומר, זה שבידו האמת, חייב לעמוד, להכריז ולהצהיר אותה.
אני עדיין מחכה לשמוע ממך אודות השבת בשעלבים. אני מקווה שאתה לומד טוב, ושוב מדגיש את חשיבות הלימוד בעל פה של פסוקים ומשניות. כמו עם כל דבר, כל ההתחלות קשות. אבל בדיוק כמו שאדם רוצה לחזק את השרירים ומוצא שבהתחלה כאשר הוא מרים דברים כבדים לשם זה, הידיים כואבות משום שהוא לא התרגל לזה, ככה ב"שרירים" של המוח. אם לא משתמשים בהם כפי יכולתם, בהתחלה קשה. אבל לאחר זמן קצר של החלטה נחושה ומשמעת, פתאום הדבר הופך למשימה קלה.
קבוצת נאצים, שונאי ישראל, מצהירים על נכונותם לצעוד נגד היהודים כאן. אנו מנסים לגייס אנשים לשבור אותם. ואני מקווה שנצליח כי יש בזה קידוש השם.
© כל הזכויות שמורות