לילדיי היקרים טובה ור' מרדכי שליט"א, בין המצרים בכלא רמלה
כ"ג בתמוז תש"מ (7 ביולי 1980)
בין המצרים בכלא רמלה
לילדיי היקרים טובה ור' מרדכי שליט"א,
הימים עוברים, ובע"ה ביום הראשון הבא ימלאו לי מ"ח שנים עלי אדמות. תודה לא-ל שזכיתי לגדל בנים ובנות שהם תפארת לעושיהם ותפארת להם מן האדם. ותודה כפולה ומכופלת שחנני הקב"ה בחתנים העוסקים בתורה ומצוות. אשרינו, מה טוב חלקנו...
ימי כאן טבולים בתלמוד תורה ובכתיבה. מעז יוצא מתוק, כי איפה הייתי יכול למצוא כל כך הרבה זמן לתלמוד תורה בחוץ? הפירוש על התנ"ך מתקדם יפה יפה ב"ה. וכמו כן, אני גומר ספר על בעיית
הערבים בארץ ישראל. חוץ מזה יש לי אפשרות נדירה לשבת עם חלק מ"עמך" ולראות מקרוב את תוצאות ההרס הרוחני שנגרם החל מלפני שלושים שנה. חילול הדת חייב להביא לחילול הציונות והתחושה הלאומית, וחוסר הערכים החיוביים משאיר – לרגע קט – חלל ריק שמיד מתמלא מ"ערכים" אחרים: כל התרבות הזרה והתועבות שיובאו מחו"ל.
ואנו עומדים בפני דילמה. נכון שאלה פושעים ועבריינים, והם חייבים לשלם עבור מעשיהם הרעים. ומכל מקום, ההרס הרוחני, שכולנו שותפים באשמתו – הן אלה שביצעו אותו והן אלה שלא מיחו והן אלה שישבו ואת נפשם הצילו – תרם לכל זה. ואנו חייבים להבין שברגע זה נמצאים רבבות ילדים בשכונות שגדלים באותה אווירה עכורה, ואי אפשר שלא יצאו גם הם עבריינים. חוסר האהבה מצד זה ומאידך הלא-אכפתיות ימיטו עלינו קטסטרופה ח"ו של מגפת הפשע ומלחמת אחים ר"ל. השכונות ותושבי השכונות מהווים חומר נפץ, ומי יבטיח לנו שלא יתפוצץ?
חיסול העוני – החומרני והרוחני – הוא צו השעה. "ומבשרך לא תתעלם, אז יבקע כשחר אורך... אז תקרא וה' יענה, תשוע ויאמר הנני".
© כל הזכויות שמורות