ליקירי בנימין זאב, י"ב בסיוון תשמ"ג
י"ב בסיוון תשמ"ג (24 במאי 1983)
ליקירי בנימין זאב,
אני מתגעגע לך מתוך הגלות בה אני נמצא ומקווה לראותך בעז"ה תוך זמן קצר. קשה מאוד לתאר את האפלה בה ממששים היהודים המעדיפים להיות עיוורים במקום עברים. ומשום כך כמה נחוץ להרים את הקול ולקרוא אליהם לשוב – לתורה ולארץ.
האמת היא שרציתי לכתוב לך כדי להביע דברים שלפעמים לא קל להגיד לך בפניך כי הרי הם בגדר "מקצת שבחו בפניו". ברם, חשוב לי שתדע כמה אני רואה את עצמי מאושר בזה שהקב"ה חנן אותי בבן כמוך. לפעמים אני מתפלא כאשר אני מסתכל על יראת השמים, המידות והדבקות בתורת ה' שאתה מסמל.
יהי רצון שאבינו שבשמים יברכך בבריאות, בכוח ובפרנסה כדי להקל עליך בדרכך בעולם הזה.
© כל הזכויות שמורות