למשה וציפי האהובים, כ"ג במרחשוון תשמ"א [כלא רמלה]

כ"ג במרחשוון תשמ"א (2 בנובמבר 1980)

[כלא רמלה]

למשה וציפי האהובים,

בשעה זו – שעת אושרי – שזכיתי לראות נכד, נראה לי כי היא גם עת רצון וזמן מתאים לרשום כמה מלים שהן שקועות בלבי זמן רב.

אשרני ומה טוב חלקי שהקב"ה, היושב ומזווג זוגות, קשר ביחד בן תורה, עטור מעשים טובים וענווה עם בת תורה, צנועה לכת. זכיתי לבת ולחתן כמוכם, ואם כן, מה עוד יכול אדם לבקש מהקב"ה?

ברכתי, כאבא, שהקב"ה ישכין שלום ואהבה ביניכם ושתבינו תמיד מה חשוב בעולם הזה, ושתאזרו אומץ וגבורה כדי להגשים את תפקידכם. והעיקר – שמחה! תמיד לשמוח, כי אין תועבה בעולם וניגוד לעבודת ה' כמו העצב והדיכאון. הם הם נשקו של השטן ואסור לתת להם דריסת רגל בתוך לבבכם. והרי שמחה היא חובה אף לזה שלכאורה אין לו הרבה בשביל מה לשמח. על אחת כמה וכמה לכם שזכיתם אחד לשני. וה' יתברך ימלא את משאלות לבכם לטובה.