ציפי היקרה, ד' בסיוון תשל"ח

ד' בסיוון תשל"ח (9 ביוני 1978)

ציפי היקרה,

אני מניח שהלימודים שלך מסתיימים בקרוב. סיום התיכון הוא ציון דרך חשוב בשבילך. השנה הבאה בע"ה, שנת שירות, תהיה הצעד הראשון שלך ביציאה מהבית. בהזדמנות הזו אני רוצה לציין כמה דברים. מי יודע מה ילד יום?

אולי הדבר החשוב ביותר שאני יכול לומר לך הוא לדעת מי את – למה את. אנשים היום לא שמחים משום שאינם יודעים את הדברים האלה. החיים שלהם סובבים סביב עצמם בלבד, הם שקועים בסיפוק עצמי ובהנאה עצמית. זה דומה למי מלח. ברגע הראשון לאחר ששותים אותם, מרגישים רוויה, אבל מיד לאחר מכן צמאים עוד יותר.

אם את רוצה להיות שמחה, הפסיקי לחשוב על עצבות ועל איך להיות שמחה. אם את רוצה למצוא את עצמך, הפסיקי לחשוב על עצמך. ככל

שהחיים מלאים קדושה והקרבה, כך יש לאדם יותר סיפוק והוא יותר מאושר. החיים לא נועדו לחיפוש מתמיד אחר האושר, אלא להיות טובים וקדושים. אם תעשי כך, תהיי שמחה.

את בת ה', בת נבחרת, כבת לעם הנבחר. בכל בוקר אמרי בכוונה גדולה "אשרינו, מה טוב חלקנו".

אם יש לך בעיות או צרות, עצרי וחשבי כמה קטנים ולא חשובים אנחנו, וכמה קטנות ולא חשובות הן בעיותינו; שיש לנו כל כך הרבה טוב, ואל לנו להתלונן כשמשהו לא הולך כשורה; שהדבר היחיד שאמור להפריע לנו הוא כשאנחנו לא בסדר; שהחיים קצרים ושאלה הרצים ורצים במרדף אחר ה"אושר" לעולם לא יגיעו לקו הסיום.

היי מרוצה במה שיש לך. אפשר להשתדל להשיג, אבל אם את לא משיגה, חייכי ודעי שיש דברים חשובים יותר.