ציפי היקרה, י"ג בכסלו תשל"ו
י"ג בכסלו תשל"ו (19 בנובמבר 1975)
ציפי היקרה,
אני לא יכול לחכות להגיע הביתה ולמצוא שני אוגרים מתרוצצים במיטה שלי – בדיוק מה שתמיד רציתי. אני מבין שדיברת עם שלי בעניין מכשיר טלוויזיה בבית. אני יודע, ציפי היקרה, שתיהני מזה, ואת יודעת כמה אני רוצה שתיהני, אבל כנערה דתייה את יודעת שלא כל מה שגורם לנו הנאה טוב לנו. אם לא כן, היינו אוכלים הכול ועושים כל מה שגורם לנו הנאה. במקרה של מכשיר טלוויזיה יש שני נזקים. האחד, תכנים רבים הם דברים שאסור לראות וזה בגדר "ולא תבוא תועבה אל ביתך".
שנית, גם אם לא תצפי בדברים כאלה, זהו ביטול זמן נורא. זה ממכר, יושבים מולו שעות. זה פוגע בלימוד התורה שלך, זה פוגע בשיעורי הבית שלך, וזה פוגע באיכות השיחה בבית. אם לביני לא תהיה טלוויזיה הוא ילמד או יקרא. לכן לטובתך, אני מוכרח לומר שלא יהיה מכשיר טלוויזיה בביתנו.
...בינתיים קראי הרבה. כל מה שאת משקיעה בעצמך היום יהיה לך נכס מחר. איש לא יכול להעביר לאחרים מה שלא החדיר לעצמו. חשוב מאוד ללמוד מושגים, משום שבלעדיהם המצוות המעשיות מאבדות את משמעותן.
חג שמח.
© כל הזכויות שמורות