ציפי היקרה, י"ז באדר תשל"ה

י"ז באדר תשל"ה (28 בפברואר 1975)

ציפי היקרה,

זהו הזמן המתאים לכתוב לך בעניין ההחלטות החשובות שיהיה עלייך לקבל בעתיד הקרוב... אל תשכחי את דברי חז"ל, "אל תאמין בעצמך עד יום מותך".

...זכרי שחיי תורה אינם קיום מצוות גרידא, אלא גם מערכת מושגים, שהם אור המאיר את דרכך בזמנים שאין מצווה "רשמית" לקיים

והנותן למצוות משמעות וכיוון. לחייך צריך להיות כיוון. המעשים שאת עושה – המצוות – שייכים למסגרת. יהודים "דתיים" רבים מדי מקיימם את הטקסים כמעשים מנותקים, חסרי כיוון. ערכים! לעולם אל תשכחי מהם הערכים האמתיים של היהודי.

יהיו לך ספקות מדי פעם. אכן, ככל שתלמד יותר, יעמיקו הספקות ואי הוודאות. זה נורמלי, אך זכרי שיש תשובות, ועלייך לתור אחריהם באמונה. מעל לכול, דעי שאת אישה יהודייה וכמה נפלא וייחודי הוא תפקיד זה. אל תתפתי לגירויי העולם החילוני, של אותם אנשים מתוסכלים הקרועים משעמום ומחוסר כיוון בחייהם. את תמצאי סיפוק אם תעשי מה שה' רוצה שתעשי.

אל תחששי ממה שיגידו אנשים... ואל תיקחי ללב דברים קטנוניים וטיפשיים. דעי מה חשוב ומה לא חשוב; הביני מהם החיים באמת וכמה קצרים הם – קצרים מכדי לבזבזם על שטויות.

יש לך אמא נפלאה בעלת מעלות שעלייך לאמץ – ולהשביח, כפי שיעשו גם ילדייך בע"ה. כבדי את אמא... יהי רצון שכל ההורים יזכו לבת כמוך.