ציפי היקרה, כ"ד בחשוון תשל"ז

כ"ד בחשוון תשל"ז (17 בנובמבר 1976)

ציפי היקרה,

קיבלתי את מכתבך הנפלא עם דברי התורה. גם אני אגיד לך דבר תורה:

על הפסוק בפרשת נח, "איש צדיק תמים היה בדורותיו...", אומרים חז"ל: "יש מרבותינו הדורשים אותו לשבח ויש שדורשים אותו לגנאי". קשה להבין איך אפשר לדרוש אותו לגנאי. הרי נח נקרא "צדיק" פעמיים בפרשה: פעם בתחילתה ופעם בדברי הקב"ה: "כי אותך ראיתי צדיק". התשובה היא שדווקא העובדה שהיה מי שגינה אותו מלמדת אותנו שהוא היה צדיק. רק מי שאנשים מגנים אותו יכול להיות צדיק. אדם שלא סופג גינויים והתקפות – אינו אומר את האמת על אנשים רעים, אינו מצביע על חסרונותיהם, אלא רק מחמיא להם. אנשים לא מגנים אדם כזה, כי הוא אינו מפריע להם. רק איש אמת, צדיק אמיתי, אינו פוחד להוכיח אנשים. כשהם תוקפים אותו, ברור לכול שהוא צדיק.

אני כותב זאת במטוס בדרכי מדנבר, קולורדו. אני עייף מאוד כי איני ישן מספיק... היי טובה ושמרי על אמא.