שלום בנימין היקר, י"ח בשבט תש"ם

שלום בנימין היקר, י"ח בשבט תש"ם

י"ח בשבט תש"ם (5 בפברואר 1980)

שלום בנימין היקר,

המסע ממשיך להיות מוצלח – הרבה הופעות והרצאות, ובכל אחת ואחת מהן ניסיון להחדיר ללבבות יהודיים את הרעיון היהודי האמיתי. המצב כאן הוא – כמו תמיד – ערבוב של תנאים גשמיים טובים ורקע פוליטי מאד מסוכן. ככל שארצות הברית מידרדרת מבחינה פוליטית וצבאית (המצב במזרח התיכון אחרי פלישת הרוסים לאפגניסטן הבליט את חולשתם של האמריקאים), כך גדלה הסכנה ליהודים. שהרי התסכול הפוליטי מביא לידי פחד, והפחד מביא לידי ניסיון נואש למצוא אדם או מפלגה ש"יציל" את המצב. וכמובן לא חסרים קיצונים אנטישמים שמוכנים להיות ה"מצילים".

בקיצור, עד שהיהודי לא יבין ש"ישראל נושע בה'", ושהמפתח לישועה היא רק בפסוק "אם בחוקותי תלכו…", נמיט על עצמנו אסון אחר אסון. ומה שאמת לגבי יהודי ארצות הברית – הוא הדין לגבי יהודי ארץ ישראל, ואת זה לא מבינים הפוליטיקאים בשום מפלגה. וחבל חבל שהיהודים הדתיים שתעו וטעו כל השנים האלו מצאו עתה עוד "גואל ומושיע" במפלגת "התחייה", ומי יורה להם דעה ש[אפילו] הלאומי הכי קיצוני – אם אינו שומר תורה ומצוות – לא יביא לנו את הגאולה.

אני תקווה שאתה לומד בהתמדה ובתיאבון: "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו…"