שלום בנימין היקר, כ"ה במרחשוון - י"ג בכסלו תשל"ו
כ"ה במרחשוון תשל"ו (30 באוקטובר 1975)
שלום בנימין היקר,
רק מכתב קצר מכיוון שאני צריך לשלוח את המכתב הזה על ידי אדם שממהר לנסוע.
הוא מביא לך ולציפי ביחד שוקולד, ואני מקווה שתיהנה מטעם השוקולד כמו שאתה נהנה מטעם התורה המתוקה. אתה יודע
שאנחנו מתפללים כל שבת "טעמו וראו כי טוב ה'". כלומר שה' הוא ממש מתוק לאלה שהם רגילים לטעום את טעם תורתו, ולכן אנו מתפללים בכל יום "והערב נא ה' אלוקינו את תורתך בפינו".
תהיה ילד טוב ונתראה בעז"ה בקרוב.
י"ג בכסלו תשל"ו (17 בנובמבר 1975)
שלום בנימין היקר,
...ימי החנוכה הולכים וקרבים, וכדאי לעמוד לרגע על לקחי החג. וכאשר תעיין היטב, תבין שיש כאן כמה לקחים חשובים:
1) ביטחון – חג החנוכה מסמל את הרעיון של "רבים ביד מעטים". עם קטן עם צבא קטן הצליח לנצח את חיל היוונים שהיה עצום. ולמה? כי היהודים בטחו בה', הוא אדון הכול אשר בידו הישועה או הכישלון. ה' הוא ממית ומחיה, משפיל גאים ומגביה שפלים. וסוד הניצחון תלוי באמונה וביטחון בה' ולא רק במטוסים, טנקים ושאר כלי מלחמה.
2) ביטחון עצמי – ונובע מזה עוד כלל: כמו שמעט יהודים עמדו בגבורה מול גויים רבים, כמו כן כאשר היהודי היחידי רואה שרוב היהודים תועים ואינם הולכים בדרך הישרה, עליו להתגבר ולא לפחוד ולא להירתע מלהיות יחידי ולעמוד בעקשנות. על היהודי הזה מוטלת האחריות לעמוד בביטחון עצמי ולהכריז לרוב התועה: אני צודק! אסור להתבייש, אסור להירתע. להפך, על היהודי להיות מוכן לקדש שם שמים ולדעת שאין הולכים אחרי הרוב לרעות.
חג שמח,
© כל הזכויות שמורות