המאבק בטרור הערבי
גם במאבק בטרור הערבי סלל הרב כהנא דרך שונה לחלוטין מהדרך המקובלת בישראל. בעוד ממשלות ישראל השונות מימין ומשמאל עסוקות בבריחה ובמגננה, אשר מזמינות עוד ועוד פיגועים, הבין הרב כהנא את האסון הפסיכולוגי הטמון בגישה זו, היונקת ישירות מדרך מחשבת הגלות. הוא ידע, שאם נותנים לחיילים הוראות לא לנסוע בטרמפים מחשש לחטיפה, מלבד חילול ה' שבדבר, המחבלים רואים בכך נצחון ועידוד שדרכם משתלמת. הרב כהנא הציע לעשות שינוי של מאה ושמונים מעלות בדרך ההתמודדות עם הטרור, אשר יהפוך את היוצרות ויגרום לערבים להיות אלו המתחננים וחפצים בהפסקת האלימות.
הרב כהנא הבין, בניגוד לפרשנים ול"מומחים" למיניהם (שעד היום אינם מבינים), שהטרור יונק את כוחו לא מעתודת המחבלים החברים בארגונים השונים, אלא מהאוכלוסיה האזרחית התומכת בארגונים ודוגלת באותן מטרות. ללא אוכלוסיה זו, הנותנת למחבלים מחסה ומספקת להם תמיכה כספית ואחרת, ארגוני הטרור ישבקו חיים. לכן טען, שיש לפעול כנגד האוכלוסיות והמדינות המספקות לארגוני הטרור תמיכה, עד שיבינו כולם, שזה פשוט לא משתלם. בעקבות טבח הספורטאים במינכן, נעצר הרב כהנא באשמת משלוח נשק לאיטליה על-מנת לבצע פיגוע בשגרירות הלובית, אחר שהיה ידוע כי ממשלת לוב סיפקה סיוע למחבלים. כמו כן קרא להקמת ארגון יהודי בינלאומי של מקצוענים, אשר יבצעו פיגועים כנגד אויבי העם היהודי מכל הסוגים – ערבים, רוסים, ניאו-נאצים ואחרים. עם קצת מעוף ויוזמה, כך טען, ניתן להפחיד את שונאי ישראל עד לשד עצמותיהם, כך שלא יעזו אפילו לחשוב לבצע פיגועים נגד יהודים. הוא טען, שארגון כזה לא צריך להיות קשור באופן ישיר למדינת ישראל, וכאשר יבצע את פעולותיו השונות, ממשלת ישראל לא תצטרך לתת דין וחשבון, אלא רק להביע צער על הנסיבות שגרמו לפעולה. כמובן שהארגון יחזיק משרדים בישראל בדיוק כמו שארגוני הטרור הערבים מחזיקים משרדים במדינות ערב השונות.
אין צורך לומר, שהצעותיו של הרב כהנא לא התקבלו על-ידי השלטון בשל הפחד מהגוי, המרובעות המחשבתית וה"מוסר" המעוות, הגורס שאל לנו לפגוע ב"חפים מפשע" – זה המונח שממשלת ישראל משתמשת בו עבור אותן אוכלוסיות התומכות בטרור ומספקות מחסה למחבלים. יהודים רבים, חיילים ואזרחים, נרצחו וממשיכים להרצח עד היום בגלל אותה מדיניות, המאפשרת למחבלים להנות מ"טוהר הנשק" המטורף של ישראל, בעוד היהודים נמצאים במגננה, ובדרך-כלל מגיבים לפיגועים על-ידי הפצצת יעדים ריקים.
הרב כהנא דיבר לא רק על דרכי התמודדות מעשיות ויעילות בהרבה ממה שנהוג, אלא קודם כל על שינוי פסיכולוגי עמוק, אשר אם נזכה לעבור אותו, אזי נחדול מלהיות הקרבנות הנצחיים של העולם. בניגוד למנהיגים היהודים בארץ ובגולה, אשר טיפחו את ערך השואה מתוך הנחה שרחמנותם של הגויים על היהודים האומללים תגרום להם לאהוב את ישראל, הרב כהנא לעג לכל הלך המחשבה של אותו נסיון פתטי להיות נאהבים על-ידי העולם. במקום לחפש את אהבת הגויים, כך אמר, עלינו לנהוג בכבוד עצמי, וכך נזכה שאף הם יכבדו אותנו ביודעם שאיננו מתכוונים לספק להם טרף קל. "אני מעדיף לחלוטין ישראל עוצמתית וגאה אשר כל העולם שונא על - פני אושוויץ שכל העולם אוהב" – כך כתב באחד מספריו.
השנים שחלפו רק הוכיחו עד כמה הגישה הממסדית הוכחה כמוטעית וחסרת תועלת. ההתרפסות וחיפוש האהבה אצל אומות העולם הולידו רק עוד בוז ועוד שנאה. דווקא תחת ממשלתו של אהוד אולמרט, ראש הממשלה השמאלני ביותר בתולדות ישראל, אשר מודה בפה מלא על תמיכתו בחלוקת ירושלים, מעמדה הבינלאומי של ישראל הלך והתדרדר, עד שקצינים בצה"ל אינם דורכים על אדמת מדינות מסוימות באירופה מחשש שיעצרו בשל "פשעי מלחמה". זו פריה של אותה מדיניות של רפיסות והתנצלות על עצם קיומנו. אילו היינו נוהגים מדיניות של כבוד עצמי ודאגה לאינטרסים שלנו מעל הכל, כפי שהטיף הרב כהנא, אותם שונאי ישראל לא היו מרימים את ראשם באותה עזות פנים והיינו זוכים לכבוד, במקום לרדוף אחר אהבה נכזבת.
לסיכומו של נושא אפשר לומר שהרב כהנא היה יחודי בכך שהשיל מעליו לגמרי את תסביכי הגלות, אשר הפכו את היהודי לשם נרדף לקרבן ולמוג-לב. הבנתו בפסיכולוגיה של אישים ואף של גופי ממשל עזרה לו לפעול על-פי האינטרס של עם-ישראל בלא מורא, אף באלימות כשצריך, ולהעמיד עמדה יהודית גאה וברורה, המבהירה לעולם כולו, שאם מחפשים קרבן לאלימות ולבריונות, היהודי, אחרי שנים בהן עמד בראש הרשימה, ירד מעתה לסופה.
יש לי חלום. אני חולם על מדינה יהודית, שתבין כי אין שמץ של עוולה בחיתוך הסרטן שבגופנו ובביעור הנגע שבקרבנו. אני חולם על מדינה יהודית משוחררת מרגשי האשמה והשנאה העצמית החולנית של השמאל החולני והחילוני; מדינה שתכריז כי רחמנות על הערבים האכזרים אינה רחמנות כי אם אכזריות לבני עמנו. אני חולם על מדינה בלא רבב של אשמה, מדינה היודעת כי עדיף לחיות ולא למות, מדינה היודעת כי התורה ציוותה "וחי בהם" ולא "שתמות בהם", שרבותינו גזרו כי "הבא להורגך השכם להורגו", וכי עדיפה מדינה יהודית השנואה על כל הגויים בעולם, אך חיה וקיימת, מאשר שואה ואושוויץ המבטיחים השמדת היהודים במלוא האהדה והאהבה מצד הגויים.
הרב מאיר כהנא – "מעל במת הכנסת"
© כל הזכויות שמורות