פרק לט
בנייה והתחדשות תמוז-אלול תשל"ד / יוני-ספטמבר 1974
פסק הדין של השופט בזק
משפטו של מאיר בעניין מכתבי ברז'נייב התחדש בתמוז. לקראת קריאת פסק הדין על ידי השופט יעקב בזק בז' בתמוז (27 ביוני) כתב מאיר:
...בבית המשפט המחוזי במזרח ירושלים יסיים השופט בזק סוף סוף את תהליך "ישראל שומרת על ברז'נייב" ויפסוק את דיני. העונש המרבי על שני האישומים הוא שתים עשרה שנות מאסר. איש אינו מצפה שממשלת ישראל תטיל עליי עונש מאסר של שתים עשרה שנה, אולם סביר להניח שתגזור עליי עונש מאסר כל שהוא.
...השערורייה של סוף המשפט מעידה על המשפט כולו. לפני שישה שבועות, לא פחות, הסתיים הדיון המשפטי, דיון שלמעשה התנהל במשך יומיים בלבד באולם המשפט. הובאו בסך הכול שלושה עדים (ואף לא עד אחד להגנה). במחאה על הוראת ראש הממשלה גולדה מאיר לקיים את המשפט בדלתיים סגורות, סירבתי להציג ראיות להגנתי. על אף זאת ואף על פי שהשופט יכול היה למסור פסק דין בתוך שבוע, שוב היה תהליך מכוון של סחבת ועיכוב כדי להשתיק אותי זמן ארוך יותר.
...הקהל מוזמן להגיע לבית המשפט ברחוב צאלח א-דין בתשע בבוקר.1
בתמונות שהופיעו בעיתונים נראה מאיר נכנס לבית המשפט, על פניו ארשת רגועה ואופטימית, והוא לבוש חולצה לבנה בעלת צווארון פתוח ושרוולים קצרים ומכנסיים בהירים. השופט בזק הרשיע את מאיר בניסיון לקשור קשר לפגיעה ביחסי חוץ, אך זיכה אותו מניסיון לקשירת קשר לביצוע פשע. למחרת הוכרז גזר הדין: שנתיים מאסר על תנאי.
השופט ציין שהיה קשה לחרוץ את גזר דינו של הנאשם, אשר פעל "לשם השגת מטרות שהן אמנם נעלות וטובות ועומדות בראש דאגותיו של כל יהודי ויהודי". הוא הסביר שהוא הקל בעונש משום שהמכתבים ששלח מאיר לא הגיעו ליעדם, וגם אילו היו מגיעים, אין שום ודאות שהנמענים היו מבצעים את המוצע בהם.2
אני הרגשתי הקלה גדולה כששמעתי שמאיר לא ישב בכלא ושהוא זוכה מכל אישום של אלימות. קיוויתי שבזכות פסק דין זה לא ייחשב עידודו של מאיר לשימוש בנשק במכתביו להפרת תנאי המבחן שלו באמריקה.
אולם מאיר לא היה מרוצה:
רבים שואלים אותי אם אני מרוצה מגזר הדין — מאסר על תנאי — שנגזר עליי בשבוע שעבר. התשובה היא לא. מלכתחילה לא היה נכון להעמיד אותי לדין בגלל "פשע" של עזרה ליהודים. אני עדיין מחכה לתשובה מהשופט בזק על השאלה ששאלתי בבית המשפט: מדוע ישראל זועמת כאשר גרמניה מעמידה לדין את ביאטה קלרספלד בגלל ניסיון לחטוף נאצי לשם מטרה טובה, אך מעמידה אותי לדין כשאני עושה אותו הדבר נגד הרוסים?
מלבד זאת איני מרוצה מהעובדה שאף מילה מהצהרתי לבית המשפט לא פורסמה בשום עיתון כאן. לא, איני מרוצה.3
חוסר שביעות רצונו של מאיר מאנשי התקשורת הישראליים לא היה חדש. באייר (מאי) ריאיין כתב 'ידיעות אחרונות' אריה אבנרי את מאיר. הכתבה של אבנרי על מאיר הייתה ארוכה והקיפה מגוון נושאים, אך לא אצטט ממנה, מפני שעל הכתבה שגזר מאיר מהעיתון הוא כתב: "מעוות ומלא שקרים".4
לאורך חייו של מאיר סולפו שוב ושוב דבריו בכלי תקשורת הישראליים, אולם הוא לא התייאש.
לעומת זאת, התגובות על הרצאותיו בחודשי הקיץ היו מעודדות. לאחר הרצאתו בבית הספר התיכון מיטרני בחולון כתבו לו המורים והתלמידים: "שמחנו בהרצאתך המלבבת אצלנו". חברי 'התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל' בנתניה קיבלו אותו בחום כשדיבר לפניהם, ובעקבות הרצאה ב'מרכז חינוכי רמות שפירא' שבמושב בית מאיר הוא קיבל הזמנה להרצאה נוספת. לאחר שיחתו בישיבה התיכונית 'פרחי אהרן' בקריית שמואל הוא קיבל מכתב מהרב שמואל הלר, שהעיד על "עוצם התפעלותם והנאתם של התלמידים ושל המחנכים". הוא דיבר גם בשני חוגי בית באותו קיץ: בביתם של שרה ודודו טאובמן בראשון לציון ובביתם של לני ואוולין ילין בירושלים. לני ואוולין שלחו לו מכתב תודה שבו שיבחו את "הניתוח הפרובוקטיבי של האתגרים העומדים כיום בפני יהודים כאן ובחו"ל".5
יהודים ביריחו
לאחר הפינוי המביש של התנחלות גוש אמונים על יד שכם החל מאיר לרקום תכניות להתיישבות יהודית ביריחו. הוא ציין בעלונו שבאזור זה לא ניסו יהודים להתיישב, ולמעשה, האזור היה בבחינת "יודנריין" (ריק מיהודים). הוא הסביר את חשיבות ההתיישבות דווקא שם: "השלמת חלק ניכר של קו הגנה חדש מערבית ליריחו מבהירה שישראל וירדן הסכימו לנסיגה ראשונית. אזור זה עלול להיות הראשון שיימסר למלך חוסיין..."6
תכניותיו של מאיר להקים ישיבה והתנחלות ביריחו פורסמו על ידי הרב אריה יוליוס. שמו של מאיר לא הוזכר בשום הודעה או פרסום הקשור לישיבה ביריחו, כדי שהממשלה לא תתנגד לתכנית. בל' בסיוון (20 ביוני) דווח ב'ידיעות אחרונות' שקבוצת תלמידי ישיבה מישיבות ברחבי הארץ ובראשם הרב אריה יוליוס ומנחם כרמל שלחה מכתבים לראש הממשלה רבין, לשרים ולסוכנות היהודית וביקשה סיוע בהקמת "ישיבה מתנחלת" ביריחו. מנחם כרמל כתב לרבין: "התארגנו במגמה לקיים מצווה שהזמן גרמא, אשר היא בלי ספק החשובה ביותר והחיונית ביותר: הגנה על ארץ ישראל, שלמותה וייחודה היהודי".7
מאיר בחר לקרוא לישיבה בשם 'אדרת אליהו' על שם מעשה שאירע סמוך ליריחו: בשעה שעלה אליהו הנביא בסערה השמימה, הוא השליך את אדרתו לתלמידו אלישע, סמל להעברת תפקיד הנביא אליו. זוהי המודעה שפורסמה בעיתונים:8
בע"ה
h לפני 3,000 שנה נכנס יהושע לארץ ישראל דרך יריחו.
היום הזה אנו נכונים לשוב ליריחו ולהתנחל בה!
אנו גאים להכריז על הקמתה, ע"י יריחו, של
ישיבה 'אדרת אליהו'
(עיין מלכים ב' ב)
אם הנך צעיר בוגר תיכון החפץ ללמוד תורה בארץ ישראל ההיסטורית, הירשם לישיבה;
אם הנך יהודי החפץ לעשות למען לא יוחזר שטח מארץ ישראל, הצטרף להתיישבות החדשה;
אם הנך עולה חדש המבקש למצוא את ארץ ישראל אותה ארץ ישראל אשר למענה באת, הצטרף אלינו;
אם הנך אוהד את מאמצינו וסבור כי זהו רעיון גדול אך אינך יכול להצטרף אישית, עזור לנו. אנו זקוקים באופן מידי לפריטים הבאים:
מיטות, מזרנים, שקי שינה, מיטות צבאיות, סדינים, שמיכות, ספרי קודש, ספר תורה, שולחנות, כיסאות, לוחות עץ ו"סוסים", גנראטור, מכל מים (800 ליטר), 2 מכלי מים (200 ליטר), ג'ריקנים, צינור גומי (30 מטר), כיריים גז (גדול), מכל גז גדול (או 2 קטנים), פנסי "רגוד", פנסי כיס, "לוקס" גז, פריג'ידר גדול (או 2 קטנים), הלמנייה, פטישים (5 ק"ג), חותך תיל, כפפות תיל, כלי מטבח מכל הסוגים, מזון מכל הסוגים.
זכור — תלמידים לישיבה מתקבלים ליתרת הקיץ, לכל השנה, או אף לשבוע אחד.
מאיר חשש מפינוי היישוב ביריחו. במכתב לתומכיו באמריקה הוא תיאר את התכנית שהכין כדי למנוע זאת:
כדי שהממשלה לא תפנה אותנו בכוח כפי שעשתה בשכם בחודש שעבר, נקיים טקס אזכרה בעוד שבועיים, ב-17 ביולי [כ"ז בתמוז], לזכרם של ד"ר מרטין לותר קינג ואמו [אלברטה קינג]. נזמין את השגריר קיטינג ועוד מכובדים להקמת 'המכון ליחסי אנוש על שם גברת אלברטה וד"ר מרטין לותר קינג'. בטקס אודיע שהמכון יוקם ביריחו ואשא דברים בשבח תרומתו הגדולה של קינג — מרי אזרחי נגד חוקים בלתי מוסריים. כך יהיה לממשלה קשה מאוד לפנות אותנו.9
מאיר שלח מברקים לאישי ציבור באמריקה שהיו קשורים למאבקו של קינג כדי להודיע להם על הקמת המכון. במסיבת עיתונאים שהוא קיים ביום שלפני טקס האזכרה המתוכנן הוא גילה את הקשר שלו לתכניות ההתנחלות ביריחו. הוא אמר לעיתונאים שבהתיישבות החדשה ביריחו יוקם 'המכון ליחסי אנוש על שם מרטין לותר קינג', שמטרתו תהיה "להפיל את חומות השנאה ולכבד את זכרם של אלה אשר סימלו מרי בלתי אלים נגד חוקים הנוגדים את המוסר".10
מפלגה חדשה: תנועת 'כך'
סביר מאוד להניח שהידיעה על הקמת המכון ביריחו דווחה בכלי התקשורת רק משום שבאותה מסיבת עיתונאים הודיע מאיר על הקמת תנועה חדשה ששמה תנועת 'כך'. המילה "כך" כבר הייתה קשורה למאיר בגלל האותיות של הליגה בבחירות ובגלל סיסמתה "רק כך".11
מאיר הסביר לתומכים באמריקה את הסיבה להקמת תנועה חדשה:
אנחנו נודיע על הקמת ארגון חדש שייקרא 'כך'. ארגון זה יהיה הליגה בשלמותה; זהות יהודית ויהדות, כי בסופו של דבר בלי יהדות אין כלום. הפגנות ו"חיות"א הן מצוינות... אך אלו דברים זמניים. האמת והנצחיות הן ביהדות... הליגה נכשלה משום שלא הייתה בה מספיק יהדות — הרעיון, הדבק המחבר את הכול.12
מאיר זימן מסיבת עיתונאים לכ"ו בתמוז תשל"ד (16 ביולי 1974). בהודעה לעיתונות הוא כתב שהתנועה החדשה "הציבה לה למטרה למזג את האספקטים הדתיים והלאומיים של היהדות לשיא שלמותם בתקופה זו של אתחלתא דגאולה". עיתונאים רבים באו למסיבת העיתונאים כדי לשמוע על התנועה החדשה, ומאיר הסביר להם שהאידיאולוגיה הבסיסית של תנועת 'כך' תהיה כמו זו של הליגה, אך תנועת 'כך' תהיה תנועת מחאה. הוא אמר שחברי הליגה מתכוננים להקים היאחזות חדשה ביריחו, ואם הצבא יבוא לפנותם, הם יתנגדו על פי העקרונות של מרי אזרחי בלתי אלים. הוא הודיע גם שהתנועה תתמודד בבחירות הבאות לכנסת. לעיתונאים חולקו עותקים של החוברת 'תנועת כך: עקרונות וקווי פעולה' בעברית ובאנגלית, שבה הוצג מצע הליגה. כמו במצע הליגה בבחירות תשל"ד (1973), גם במצע זה הודגשו העקרונות "עם סגולה", "ארץ סגולה" ו"מדינת סגולה".13
חשיבותה ההיסטורית של אותה מסיבת עיתונאים — שהייתה למעשה הבמה להודעה הרשמית על הקמת תנועת 'כך' — מתבטאת בעובדה שלשכת העיתונות הממשלתית ראתה לנכון לכלול באתר של אוסף התצלומים הלאומי את התצלומים ממסיבת העיתונאים. בתצלומים נראה מאיר לא מגולח, בגלל ימי בין המצרים, ימי האבל על חורבן בתי המקדש, לבוש חולצה לבנה בעלת צווארון פתוח ושרוולים קצרים, ומתוך כיס חולצתו מבצבץ, כרגיל, יומנו הקטן. על ידו יושבים שמעון רחמים ואריה יוליוס, ועל השולחן שלפניו מונח מיקרופון-יד בתוך כוס ריקה. מאיר נשען לכיוון המיקרופון, זרועותיו השלובות מונחות על השולחן, ועל פניו הבעה רצינית. הוא נראה רגוע; אפילו בשני התצלומים שבהם אצבעו מורמת לשם הדגשה הוא אינו מרים את מרפקיו מהשולחן.14
הסיקור הנרחב של הקמת תנועת 'כך' כלל דיווח מיוחד בתחנת הרדיו >ENG<WINS<HEB> בניו יורק. ג'יי בושינסקי, כתב חוץ בירושלים, מסר שהתנועה החדשה תקיים פעולות מחאה נגד קיסינג'ר, שכופה על ישראל מדיניות נסיגה אבדנית, ותפעל למען עליית יהודים לישראל. בושינסקי הזכיר בכתבתו שמאיר נשפט לעונשי מאסר על תנאי בישראל ובאמריקה.15
שיקום הליגה באמריקה
לאחר שמסר השופט בזק את גזר הדין היה מאיר חופשי לנסוע לאמריקה, אולם הוא לא נסע מיד, מפני שבחודשי הקיץ שהו רוב יהודי אמריקה במרכזי נופש. הוא כתב לכמה מתומכיו באמריקה: "לבוא ביולי-אוגוסט הוא בזבוז, מאחר שאף אחד לא נמצא אז בעיר. לכן אגיע בעזרת ה' בסביבות 15 באוגוסט [כ"ז באב]. נא לקבוע לי הרצאות בקמפוסים ובבתי כנסת. אהיה שם עד 1 בנובמבר [ט"ז במרחשוון]". הוא כתב להם על תכניותיו לשיקום הליגה באמריקה:
אני רוצה להחיות את הליגה כשאגיע לארצות הברית. אני רוצה שהיא תהיה הזרוע של 'כך' בגלות... ותחזור להיות קבוצה פעילה. כתבתי לחברי המזכירות וביקשתי לקיים ועידה (לא נערכה ועידה זה ארבע שנים) שבה אציג את התכנית, ובאותו זמן אציע שמות של אנשים שלדעתי צריכים להיות במזכירות. אני רוצה שהוועידה תהיה ב-8-7 בספטמבר [כ'-כ"א באלול], ואם המזכירות תסרב (הגבלתי את הזמן למסירת תשובה), אערוך בעצמי ועידה באותו תאריך עם חמישים או מאה איש מרחבי ארצות הברית, ואארגן קבוצה ששמה ליגה-כך. בכל מקרה, אני מקווה שתסכימו להיות חברי מזכירות.16
מאיר שלח מכתב גם לכלל חברי הליגה באמריקה:
...לפני שש שנים הקמתי את הליגה, והשנה התפטרתי ממנה במחאה על מה שקרה לה... אין שום תחום — זהות יהודית, סיורים בשכונות, הגנה, עלייה, יהודים נרדפים — שבו הצליחה הליגה לקיים תכנית פעולה יצירתית, קבועה ומתמדת.
גרוע יותר הוא שהעיקרון החשוב של הליגה — הדר, התנהגות אישית למופת — חסר באופן מחריד. ברור שארגון שחבריו עסוקים במריבות אינו יכול לשרוד, ובוודאי אינו יכול למשוך אנשים טובים ומוכשרים.
...ארגון הוא כמו אדם. כל אדם צריך להתקדם, לצמוח, להגיע לתובנות חדשות ולהתעלות במשך חייו. פעם הליגה הייתה כך. מהעיסוק בהגנה על שכונות היא התקדמה לעבר פעילות למען היהדות הסובייטית — והיו חברים שהתנגדו לזה! אחר כך התקדמה הליגה לעבר עידוד העלייה — והיו מתנגדים גם לזה! כשהייתי באמריקה יכולתי להתגבר על ההתנגדויות האלה ולרומם את הליגה. את החשוב ביותר, להחדיר לליגה את היהדות, שבלעדיה אין אמת ואין לליגה וליהודים עתיד, לא הצלחתי לבצע בגלל העובדה שעוכבתי בישראל במשך שנתיים.
בישראל הודעתי על הקמת תנועה ששמה 'כך'. היא תהיה מה שהליגה הייתה אמורה להיות בשיא התפתחותה. אני מצרף חוברת קטנה המסבירה את מטרותיה. אני מקווה להגיע לארצות הברית באוגוסט [אב]. תיערך (על ידי או על ידי המזכירות) ועידה של הליגה — דבר שלא נעשה זה ארבע שנים למרות תחנוניי. בוועידה אציג את התכנית הזו לפני החברים ואציע להרכיב מזכירות חדשה שתחזיר את הליגה לגאוותה המקורית ותעשה אותה לקבוצה אחראית, יציבה ומוכשרת, המוכנה להקריב למען יהודים. אם יאשרו זאת החברים, תישאר הליגה בשמה בגלות ותהיה הזרוע של תנועת 'כך'. אם לא יאשרו החברים את הצעתי, תוקם תנועת 'כך' גם בגלות ותתחיל לעשות למען עם ישראל את מה שעשתה הליגה בעבר.17
במכתב שכתב לשמואל שושן כמה חודשים קודם לכן פירט מאיר את יעדיו באמריקה:
חיוני שאופיע לפני נוער, בבתי כנסת, לפני גויים, בטלוויזיה וברדיו. קיסינג'ר הוא אסון בשבילנו, מוכרחים להיאבק בטרור הערבי, ואין עלייה מאמריקה.
אני מצרף לשם דוגמה לוח זמנים של סיור של תַעַמְלָן ערבי. הייתי רוצה שתארגן בשבילי סיור כזה. אם תעבוד עם אנשים כמו שפרה הופמן, גיסתי שֶלי בלום, הילטון גולדמן ועוד מפעילי הליגה בניו יורק ובערים אחרות, נוסף על ניצול הקשרים שיש לך והיצירתיות שלך (דבר גם עם המו"ל שלי צ'ילטון, שכבר התחיל לארגן לי ראיונות ברדיו ובטלוויזיה), זה יוכל להצליח.18
כפי שהציע מאיר, נשלחו לבתי כנסת ברחבי ארצות הברית מכתבים בזה הלשון, חתומים בידי שֶלי בלום: "הרב מאיר כהנא יחזור לארצות הברית ב-1974 לשם הרצאות... אנחנו מקבלים הזמנות לשנת 1975-1974. תוכלו להתקשר אתנו מיד כדי להזמין מרצה שייזכר זמן רב".19
שמואל שושן, הילטון גולדמן ותומכים אחרים ארגנו למאיר ביקור בן עשרה שבועות עמוס עצרות והרצאות בניו יורק, בבולטימור, בשיקגו, בסן פרנסיסקו ובערים נוספות.20
כבר היו בידיו של מאיר דרכון וכרטיס טיסה, אך הוא התכונן לכל אפשרות: שבועיים לפני מועד הטיסה הוא כתב לג'ין סינגר ולשמואל שושן: "אני מתכונן לטוס ב-12 באוגוסט [כ"ד באב]. אם אצליח לעבור את ביקורת הדרכונים בנמל התעופה, מישהו יטלפן לניו יורק כדי להודיע על בואי, ותוכלו להתקשר לעיתונות". חששותיו של מאיר מעיכוב בנמל התעופה הוכחו כמוצדקים. דקות אחדות לפני ההמראה הורידו אותו שוטרים מהמטוס. כנראה, לא עודכנו אנשי ביקורת הדרכונים בנמל התעופה בדבר ביטול צו איסור היציאה מן הארץ (שהיה בתוקף במשך 22 חודשים). מאיר אמר לכתבים בנמל התעופה שהניסיון למנוע ממנו לצאת מהארץ נועד למנוע ממנו להגיע לאמריקה, שבה הוא מתכנן "לעורר את יהודי ארצות הברית למחאה זועמת" על מדיניותו של קיסינג'ר במזרח התיכון.21
למחרת הורשה מאיר לטוס. תומכיו, שאיימו להפגין מול הקונסוליה הישראלית בניו יורק במחאה על הניסיון למנוע ממנו לטוס, הגיעו לקבל את פניו בנמל התעופה קנדי בניו יורק. במסיבת עיתונאים מאולתרת בנמל התעופה אמר מאיר: "הגיע הזמן לנפץ את המיתוס של קיסינג'ר כמושיע. לדעתי מדיניות הדֶטַנט של קיסינג'ר החלישה את כוחה הצבאי של ארצות הברית ופגעה באנשים שמאחורי מסך הברזל". באחד העיתונים הופיע תצלום של מאיר בנמל התעופה מעל הכיתוב "הרב מאיר כהנא מגיע לנמל התעופה קנדי ומתקבל על ידי יותר ממאה חברי ליגה שהניפו דגלי ישראל ושלטים". זו הייתה התחלה טובה לביקורו. במכתבו הראשון אלינו כתב מאיר:
כשהגעתי לנמל התעופה קנדי וירדתי מהמטוס, ראיתי שלושה שוטרים בלבוש אזרחי שניסו לא להתבלט. כשראו אותי, הציג אחד מהם את עצמו והראה לי תעודת שוטר. הייתי בטוח שעומדים לעצור אותי, אבל הם היו שם רק כדי לזרז את תהליך ביקורת הדרכונים והמכס.22
במכתב אחר אלינו סיפר מאיר על תכניותיו:
אני מתגעגע לכולכם מאוד. בשבילי להיות באמריקה זה כמו להיות בגלות כפליים...
לפי הנחיותיי קבעה הליגה ועידה ל-8 בספטמבר [כ"א באלול] למרות התנגדותם של המזכירות וברט [צווייבון]. אני קורא להרחיב ולרומם את האידיאולוגיה של הליגה למטרה הכפולה של יהדות ולאומיות יהודית. מלבד זאת עלינו לזרוק את המשוגעים.23
ה"משוגעים" בליגה באמריקה היו נושא שעלה בכמה מכתבים שקיבל מאיר מתומכים מודאגים. דוגמה לכך היא מכתב זה ששלח ד"ר פרל:
...אני מניח שאתה יודע מה קורה בליגה בניו יורק... בינואר לחצו עליי למנות למזכירות את ג'ק [שם בדוי] ועוד שני אנשים שלא הכרתי. אמרתי להם שאני לא סומך על ג'ק... הם התעקשו... לבסוף נכנעתי. באספה הבאה ראיתי מה קרה. סָפרתי וראיתי שהאנשים הללו הם הרוב. הם רצו לתת מכות לאחד הפעילים הטובים ביותר שלנו — בלי שום סיבה. לכן התפטרתי.24
שמואל שושן כתב דברים דומים: "[הצעירים האלה] השתלטו... על המזכירות... המזכירות כפי שהיא עכשיו היא כוח בלי מוח.25
נורמן קאר, יושב ראש סניף הליגה בקווינס, תיאר את המצב במכתב לסמי הירשמן, רכז הנוער באזור קווינס:
לפני כמה חודשים מונה ג'ק למזכירות. הוא התחיל לאיים על חברי ליגה רבים בפגיעה פיזית... לפני שבועיים הוא הגיע לאימון כושר של 'חוליית החיות' עם שלושה אנשים ונשק.
סַנדי גולדשטיין [גזבר הליגה] כמעט קיבל מכות לאחר אירוע התרמה בווסטברי, משום שג'ק רצה את הכסף שנתרם באותו ערב.
...נַט רוזנווסר התפטר מתפקידו כסגן יושב ראש, פֵיי לויד התפטרה מהמזכירות, לוריין שומסקי התפטרה מתפקידה כרכזת בברוקלין. כל האחרים פוחדים שג'ק יירה בהם או יפוצץ את בתיהם או ישרוף את מכוניותיהם.
...דייב פיש עזב לפני שבועיים... גם רוס קלנר עזב... עוד מעט יישארו רק ג'ק והבהמות שלו. לדעתי צריך למסור את המידע הזה למאיר.26
דוד פיש מסר הודעה לעיתונות על התפטרותו: "האנשים היושבים כיום במזכירות מוּנעים, כפי שאני רואה את הדברים, ממניעים זרים לגמרי מאלו שאני — ולדעתי, גם מאיר כהנא — מחויב אליהם... הם מסרבים לקיים ועידה, מפני שזו תאלץ אותם לעמוד בביקורתם של חברי הליגה... בחירתם מעולם לא אושרה על ידי חברי הארגון..."27
ברברה גינזברג סיפרה: "היו הרבה אנשים בליגה שהיו שם רק בשביל 'הקטעים', לא בשביל האידיאולוגיה. ג'ק היה אחד מאלה, בן עשרים וחמש, עבד בשביל אביו, בריון יהודי. הוא לא רצח, הוא לא גנב, אבל היה אלים... מאיר אמר שהוא לא רוצה אנשים כאלה בליגה. כפי שהם מסוגלים להרביץ לאנטישמי הם מסוגלים להרביץ ליהודי.28
בתגובה על קריאתו של מאיר לקיים ועידה בכ"א באלול (8 בספטמבר) התכנסו חברי המזכירות בי"ז באלול. בהתכנסות נכחו רק ברט צווייבון וכמה צעירים. הדבר הראשון שהחליטו היה להוציא מהמזכירות את רוב המבוגרים, כולל ג'ין סינגר, ברברה גינזברג, מַל ליבוביץ, צ'רלס כהן, סטַנלי שומסקי ומַקס לידז. במכתב לחברי הליגה ובמודעה ב'ג'ואיש פרס', שהיו חתומים בשמו של צווייבון נכתב: "הליגה אינה מקיימת ועידה".29
המתחים בין מאיר לצווייבון לא היו חדשים. בימיה הראשונים של הליגה היה שילוב כישוריו המשפטיים של צווייבון עם הכריזמה והיצירתיות של מאיר שילוב מוצלח. ואולם כאשר עלה מאיר ארצה וצווייבון נעשה יושב ראש הליגה, נוצר ביניהם קרע. צווייבון טען שמאיר החליש את הליגה כשהעביר את מרכז פעילותו מארצות הברית לישראל. באוקטובר 1972 (תשרי תשל"ב), כשנלקח דרכונו של מאיר ממנו, ובחסות ה'ג'ואיש פרס' התארגן מבצע לכתיבת מכתבים לממשלת ישראל בדרישה להחזרת הדרכון, ניסה צווייבון לטרפד את המבצע. מאיר היה מנוע מלנסוע לאמריקה, ולנוכח הידרדרות הליגה בהנהגתו של צווייבון דרש מאיר מצווייבון להתפטר. גם כשמאיר היה זקוק לעזרה בקיצור תקופת המבחן שלו, הוא נאלץ לפנות באופן אישי לתומכים, משום שמזכירות הליגה, שהייתה נתונה למרותו של צווייבון, לא עשתה בעבורו דבר. מאיר היה נחוש בדעתו לחלץ את הנהגת הליגה מידיו של צווייבון.30
באותו גיליון של ה'ג'ואיש פרס' שבו פורסמה מודעתו של צווייבון שהליגה "אינה מקיימת ועידה" פורסמה גם מודעה של מאיר: "בהתאם לתקנון של הליגה להגנה יהודית תתקיים הוועידה הארצית הרשמית ב-8 בספטמבר במלון 'בֶלמונט פלזה'". על המודעה היו חתומים ראשי סניפים ברחבי ארצות הברית — פילדלפיה, צפון ניו ג'רזי, פרובידנס, לוס אנג'לס, וושינגטון — וגם ראשי סניפים באזור ניו יורק רבתי. במודעה נכתב: "רק חברים ששילמו את דמי החברות במלואם יורשו להצביע. בוועידה יתקבלו תשלומי פיגורים", והודגש באותיות גדולות: "מרצה אורח: הרב מאיר כהנא".31
הוועידה נפתחה בשיחה של מאיר על עקרונות הליגה, ולאחריה אכלו המשתתפים ארוחת צהריים והתפללו מנחה. במושב הצהריים דיברו מַל ליבוביץ, נַט רוזנווסר, פול סמית' ועליזה גרינבלום על פעולות הליגה. חיים גינזברג הנחה את הבחירות למזכירות החדשה, והילטון גולדמן הציג את החברים שנבחרו. לאחר מכן ערכו מנחי הוועידה, סטנלי שומסקי ומורטי לויד, מגבית. לאחר ארוחת הערב נשא מאיר דברים בנושא "קיסינג'ר: רע לאמריקה ולישראל". בסיום התכנית יצאו משתתפי הוועידה לעצרת מול בניין המשלחת האמריקנית לאו"ם כדי למחות על לחצה של אמריקה על ישראל לסגת מהשטחים המשוחררים.32
לאחר הוועידה שלח מאיר מכתב לחברי הליגה:
לאחר יותר משנתיים של מאבק הצלחתי להגיע לארצות הברית כדי להמשיך לעשות את העבודה שצריכה להיעשות פה.
...גיליתי שחדרו לליגה אנשים שמייצגים את ההפך הגמור של "הדר" וגאווה יהודית באופיים, בהתנהגותם ובסגנון הדיבור שלהם. איומים ואלימות נגד יהודים, מלים גסות, הפיכת הליגה לחבורת רחוב — כל זה מעולם לא היה אמור להיות בליגה ולא יהיה.
...חברים רבים עזבו בגלל כל זה... על אף דרישות של ראשי סניפים ורוב החברים, סירבו חברי המזכירות לערוך ועידה. זאת למרות העובדה שעל פי התקנון של הליגה יש לקיים ועידה בכל שנה, ולא נערכה ועידה מאז 1971 [תשל"א].
כשהגעתי לכאן, נפגשתי עם ראשי סניפים ורכזים, והחלטנו לקיים ועידה בהתאם לתקנון. הוועידה התקיימה בהשתתפותם של יותר ממאתיים וחמישים איש, רובם הגדול חברי הליגה ששילמו מסים כנדרש. המזכירות שנבחרה בוועידה היא המזכירות של הליגה...
הליגה תחזור להיות מה שהייתה בעבר, והוא תתבסס על כוח עם שפיות, מיליטנטיות עם נורמליות!
...יש משרד חדש, והוא המשרד היחיד של הליגה... המשרד ינוהל על ידי המנכ"ל הטוב ביותר שהיה לליגה אי פעם, רוס קלנר, שהתפטר בשנה שעברה מתוך שאט נפש. עכשיו הוא חוזר לליגה כדי להחזיר אותה למה שהייתה בעבר.33
הסיסמה "כוח עם שפיות, מיליטנטיות עם נורמליות", שנועדה להרחיק מהליגה את מי שמחפש אלימות לשם אלימות, הופיעה גם במודעה ב'ג'ואיש פרס':
הליגה לעולם לא תוותר על המיליטנטיות והתעוזה
אך אנו מתקדמים לימים של
כוח עם שפיות, מיליטנטיות עם נורמליות34
לאחר הוועידה המשיך מאיר בסבב הרצאות ברחבי ארצות הברית כדי להסביר את הסכנות שבמדיניותו של קיסינג'ר הן למדינת ישראל הן לארצות הברית ולשכנע את היהודים לעלות לישראל.
© כל הזכויות שמורות