אין חסינות לזקָנים

אין חסינות לזקָנים

 "וגם יהודה תלחם בירושלם" (זכריה י"ד, י"ד). 

 רמז דק שבדקים, אולם מצמרר – באחרית הימים תבוא יהודה, יבואו יהודים, ויצטרפו לצבא הגויים הנלחמים בירושלים. וראו זה פלא, הנבואה הזו מתגשמת בימינו. היהודי האנטישמי בעל השנאה העצמית. היהודי אשר נלחם בעמו שלו, אשר מצטרף לאויבי ירושלים במלחמה כנגדה.

 מייקל לרנר המופרע נפשית מהירחון "תיקון" מציע רשימה מעודכנת של "חטאים" אשר עבורם עלינו להכות על החזה ביום הכיפורים שעה שאנו מתוודים ואומרים את הנוסח של "על חטא". לדוגמא – "על חטאים שחטאנו לפניך בכך שלא העברנו ביקורת פומבית על העם היהודי ועל מדינת ישראל שעה שנהגו כמדכאים... על חטא שחטאנו לפניך בכך שלא היכרנו באנושיותם ובכאבם של הפלשתינאים".

 אותו חולה מפרסם גם מודעה יקרה, המשתרעת על-פני עמוד שלם ב"ניו יורק טיימס" עם כותרת ענקית – "לא, אדון שמיר , אל תשלה את עצמך שיהדות ארה"ב תומכת במדיניות שלך ביחס לפלשתינאים".

 הפרופסור יגאל ארנס מאוניברסיטת קליפורניה, בנו של משה ארנס , מקים קבוצה הנקראת הועד היהודי לעניני המזרח התיכון (JCOME) ומפרסם מודעה גדולה בכמה וכמה עיתונים. לפניכם חלק מהתוכן המובא בה –

 "אנו אמריקאים יהודים, ובעת הזאת התאספנו על-מנת לבטא בפומבי את רצוננו העז שארה"ב תנקוט בצעדים בעלי משמעות על-מנת שארצנו תתנער מהמדיניות הננקטת בידי ישראל... איננו יכולים עוד לשתוק ולהיות מזוהים עם התנהגות ישראלית מן הסוג הזה, ואנו מאמינים, כי אף ארצנו אינה רשאית לכך".

 בהמשך קוראים ארנס וחבריו היהודים לממשל האמריקאי לקצץ את הסיוע הבטחוני והכלכלי הניתן לישראל. לא פחות.

 "מהסיבות האמורות, אנו מאמינים כי הגיע הזמן לנרמל את יחסה של ארה"ב לישראל. נחוצה הערכה מחדש כוללת ביחס למה שהפך מאז 1967 לתחזוקה של ישראל בידי ארה"ב. הסיוע הכלכלי במימדים חסרי תקדים מוכרח להיקצץ במשך השנתיים-שלוש הקרובות לרמות נמוכות בהרבה. מעבר לכך, הסיוע הצבאי והמודיעיני העצום חייב אף הוא לקטון באופן קיצוני".

יהודי בשם לני ברנר כותב ספר אנטישמי נוטף ארס, "יהודים באמריקה בזמננו", שיכול לשמש כמטעמים עבור כל נאצי וכל שונא-יהודים באשר הוא.

וישנה קבוצה יהודית נוספת.

המאמר הופיע בכתב-העת "המסר לעולם", המוצא לאור בידי מוסלמים פונדמנטליסטים, המתנגדים בחריפות לקיומה של ישראל. ואלו דברי הפתיחה של המאמר –

"אנו משתתפים יחדיו עם העם הפלשתינאי בכאבו ובסבלו. אנו מרגישים את כאבם העצום ואת תסכולם בעקבות הדיכוי האכזרי אותו הם חווים תחת הכיבוש הציוני האלים של מולדתם פלשתין. הדברים מקבלים משנה תוקף מכח הבנתנו והסכמתנו עם זכותם המוצדקת להגדרה עצמית ולהקמת מדינה בפלשתין האהובה עליהם. זוהי ערגה הבוערת בקרבם ללא הרף להיות חופשיים וריבוניים בארצם מולדתם".

המאמר נכתב בידי קבוצה יהודית והמשיך כך –

"עם ישראל האמיתי מכיר בעם הפלשתינאי בתור הריבון החוקי היחידי על כל הארץ כולה, ולא רק על הגדה המערבית ורצועת עזה. לציונים אין שום זכות לשלוט בארץ".

אותה קבוצה יהודית פרסמה את ההצהרה הבאה כחלק מעלון שיצא לאור ב-15 לספטמבר 1982 –

"הרינו נשבעים אמונים למדינת פלשתין הכשרה, המיוצגת על-ידי אש"ף, לוחמי חרות פטריוטים במאבקם האצילי למען האנושיות".

אותה קבוצה מפרסמת דרך קבע מודעות בניו יורק טיימס, בהן הם תוקפים את קיומה של ישראל, וב-3 למרץ 1989 הופיעה בעיתון הישראלי "דבר" תמונה של אחד ממנהיגי הקבוצה בביקורו אצל ערבים אשר נפצעו במהלך ההתקוממות כנגד ישראל. הוא מסר צ'ק על-סך 12,000 דולר לכמה וכמה פצועים ערבים, וכן העניק 3,000 דולר לארגון "הסהר האדום" עבור "קרבנות" האינתיפאדה. כל ערבי קיבל חבילת סוכריות, שאליה מצורף מכתב המאחל לו החלמה מהירה.

לכל הארגונים המוזכרים לעיל ישנו מכנה משותף – יהודים התוקפים את המדינה היהודית, יהודה הנלחמת בירושלים . אולם קבוצה אחת – זו האחרונה – שונה מאד מכל היתר. בעוד כל היתר הינם יהודים חילונים, שמאלנים למיניהם השונים, הרי שקבוצה זו - האחרונה – הינה קבוצה דתית-חרדית – "נטורי קרתא". ובעוד שרגילים לשפוך אש וגופרית על ראשיהם של לרנר וארנס וברנר וכל שאר היהודים השמאלנים והחילונים, הרי שקיים חידלון בלתי מתקבל על הדעת בקרב יהודים דתיים לצאת חוצץ כנגד הבוגדים והאויבים של ישראל ושל העם היהודי, המכנים את עצמם "נטורי קרתא" . על כך לא יעזור שום תירוץ.

עלי להבהיר בזאת, שמקובל ולגיטימי לחלוטין שאדם יהיה אנטי-ציוני ושיחלוק על המושג היסודי של מדינה יהודית בזמננו מטעמים דתיים. בהחלט ישנו חומר במקורות ממנו יכול לשאוב אדם הנוקט בעמדה זו, אף כי אלו המשתמשים בו בכדי להתכחש למעמדה ההלכתי של מדינת ישראל בעיני הינם טועים טעות חמורה. אני מאמין כי המדינה היהודית הינה יד ה', וכי אותן שבועות ידועות ממסכת כתובות , בהן עושים שימוש על-מנת לערער על זכות קיומה של מדינה יהודית לפני ביאת המשיח, מתפרשות באופן מוטעה. אני מאמין כי ציונות דתית הינה לא רק לגיטימית, כי אם מתחייבת מן המציאות. אף-על-פי-כן, אני בהחלט מכיר בזכותם של יהודים לחלוק על בסיס דתי, אף כי הם טועים. לא זה הטעם אשר בגינו אני סבור שיהודים צריכים להתקומם מתוך זעם כנגד "נטורי קרתא" ולהשתמש בכל האמצעים האפשריים בכדי להענישם. לא האנטי-ציונות שלהם הופכת אותם לעבריינים ומציבה אותם מעבר למתרס. לא זאת, כי אם העובדה, ולפיה הם תומכים בגלוי באויבי עם ישראל, בנאצים הרצחנים והאכזריים של אש"ף – היא אשר מוציאה אותם אל מחוץ למחנה ישראל.

ישנו קו אדום ביהדות, אשר אין לחצותו מכלי להפוך לבוגד ולאויב של העם היהודי. ישנו גבול, אשר מי שעובר ומסיג אותו מוטל עליו אות קלון של "מוסר" ו"רודף", המאיים על קיומו של העם. אותו קו, אותו גבול הינו ההצטרפות והשותפות הנלהבת בריש גלי וללא בושה עם הגוי אשר שואף לפגוע ביהודים ולהשמידם. ו"נטורי קרתא" הפכו לאויב שבקרב מחנה ישראל, ל"מוסר" ול"רודף" אשר יש לטפל בו בכל האמצעים הנצרכים.

 אין זה משנה, שאת מספרם ניתן למנות על כף יד אחת. אין חשיבות לכמותם הקטנה. מה שחשוב הינו אופייה המהותי של בגידתם בפועל ושל חילול ה' שהם גורמים.

 בדבריהם ובמעשיהם המגונים למען הנאצים של אש"ף, האם הם שונים מאותם ישראלים שמאלנים אשר נפגשים עם אנשי אש"ף ותומכים בהם? בתמיכתם הגלויה בערבים ההיטלראים, האם קיים שוני בינם לבין יגאל ארנס או נועם חומסקי או לני ברנר או שאר היהודים החילונים המופרעים בנפשם אשר מסייעים להשמדתה של ישראל? האם מתמעט ערכו של ארס המופנה כלפי יהודים, האם מתמעטת ערכה של שנאה למדינה היהודית רק משום שאותו אדם הנושא את הארס ואת השנאה עוטה זקן על פניו? האם פאות מאחורי האוזניים ומעיל ארוך ושחור יכולים לכסות על בגידה במערומיה, בגידתו של המוסר והרודף? האם מי שמשלב ידיים, פשוטו כמשמעו, עם אלו השואפים לטבוח ביהודים הופך ללגיטימי יותר משום שאת מעשיו הבזויים הוא תולה באיצטלה תורנית?

 סבורני שלא. אני יודע, כי אין כל הבדל פרט לכך שאותו יהודי הקרוי "דתי" – פרט להיותו בוגד, הוא גם מחלל שם שמים ומבזה את התורה. לשתיקה היהודית, לשתיקתם של יהודים דתיים אין כל תרוץ המניח את הדעת. כבר זמן רב הגיע הזמן לגינוי משותף של כלל היהדות התורנית כנגד "נטורי קרתא" ולנקיטת אותן פעולות כנגדן אשר היינו רואים כנאותות ביחס לבוגדים מחוסרי זקן. הרי סוף סוף, רבים הינם אותם יהודים "דתיים" אשר זקנם אינו אלא כיסוי לפנים בלתי-מגולחות ואשר "צדקותו" אינה אלא עלה תאנה לאותה נשמה חולה אשר משותפת לו ולכל אותם בוגדים חילוניים מהשמאל.