בין ישראל לעמים

בין ישראל לעמים

 מה יכול להיות הקשר שבין מועדון האוקיינוס שבאטלנטיק ביץ' בלונג איילנד לבין העמדה היהודית אשר צריכה להינקט כלפי האו"ם והלחץ המופעל על-מנת לסלק את ישראל מאותו ארגון? מהו אותו מכנה משותף אשר מקשר בין המועדון בלונג איילנד אשר מסרב לקבל יהודים כחברים ואשר כעת עומד בפני תביעה משפטית של הליגה נגד השמצה של ארגון "בני ברית", לבין אותם יהודים אשר דאגתם נתונה לשאלה כיצד לשכנע את רונלד רייגן וחבריו הגויים לאהוב את ישראל? יהודים יקרים, ישנו קשר עמוק וישיר בין שני הנושאים – האחד אדוק בחברו בקשר בלתי-ינתק. 

 הבה נתחיל במועדון. מדובר במועדון פרטי, מועדון אשר שייך לנוצרי, הוקם על-ידי הנוצרי ועבור הנוצרי. יותר אמריקאי ממה שהליגה נגד השמצה הייתה רוצה להאמין. הם אינם אוהבים יהודים ואינם מעוניינים בחברותם במועדון. הליגה נגד השמצה מאוכזבת. היהודים הדרים באותו אזור אמיד מאוכזבים. אני מאוכזב. אני מאוכזב בשל הסיבות אשר גורמות ליהודים להתאכזב. בתכנית החיים של היהודים המתבוללים, הצורך הדחוף ביותר שקיים הינו שבירת המחיצות המבדילות בין יהודי לגוי. להשתלב, להתמזג, להצטרף לגוי בכל תחומי החיים. משמעו של דבר לא רק קץ לאנטישמיות, כי אם יותר מכך – זהו ערך מוסרי בפני עצמו. בשל כך כל אותה פעילות מוגברת שאנו חוזים בה מאת ארגוני ה"הגנה" (כך הם קרויים) היהודיים כגון "בני ברית", הקונגרס היהודי האמריקאי, הועד היהודי האמריקאי וכל היתר. על-פי הבנתם, מידת ההצלחה של היהודים נמדדת על-פי יכולתם לזכות בהכרה ולהתקבל בדיוק לאותם חוגים אשר בקרבם יובטח מותם הרוחני כיהודים.

 וזו הסיבה אשר בגינה במאבק זה - אני תומך מובהק באנטישמים, ואני מריע לנוכח מאמציהם להבטיח שהיהודי לא יורשה להתקבל למועדון שלהם. שכן אני מריע ותומך בכל מי שבדרך כלשהי, ותהי הקטנה ביותר, מונע מהיהודים את הניחוח המתוק של הצלחה תוך התבוללות. מטרת התביעה של הליגה נגד השמצה נועדה לאפשר ליהודים את הזכות לאכול, לשתות, לישון ולהתחתן עם הגוי. אני מצהיר בזאת כי בתיק המשונה הזה, מגלמת הליגה נגד השמצה את אויב העם היהודי, ואילו האנטישמים הם ידידיו הטובים ביותר.

 כמובן, הממסד היהודי יכריז כי אם תתאפשר אפליה במישור הפרטי , הדבר יהווה פתח לאפליה ציבורית. אני אינני טוען רק שאין הדבר הכרחי, אלא אני צועד קדימה צעד נוסף שנוי במחלוקת. אפילו לו יהי שאכן כך יהיה, מוטב שיהיה מצב בו שוויון זכויות יִשָּלֵל מהיהודים ובכך הם יוכרחו לְשַׁמֵּר את זהותם היהודית ואת נאמנותם למצוות התורה היחודיות להם, מאשר שיזכו בחופש עבור גופם במחיר נשמותיהם היהודיות. ואם היהודי באמת מעוניין לזכות גם באפשרות לשוויון זכויות בתחום החומרי וגם במדינה יהודית, יורשה לי להציע פתרון מהפכני – שיעבור למדינה היהודית; שיעבור לישראל, שם המועדון הירוק פתוח לכל היהודים העשירים, בלא הסכנה של להתחתן עם שיקצה.

 ולקחו של המועדון הירוק הגויי בלונג איילנד אשר אוסר כניסה של יהודים הינו בדיוק אותו הלקח שעלינו ללמוד ביחס למועדון היורק של מדינות גוייות, אותו מועדון אשר מה שמאחד את האומות שבתוכו הינו השנאה כלפי היהודי ומדינתו . אותו קרקס בינלאומי אשר מכנס דיונים של זוהמה פוליטית בצבעי שחור-לבן-חום-צהוב מכל הגוונים עמל קשות למען היום בו יהיה ישראלריין , נקי מנוכחותו של החבר היהודי בקרבו. וכמו היהודי מלונג איילנד, כך גם היהדות העולמית ו"ארגוני ההגנה" שלה – הממסד היהודי בארה"ב ובישראל - יוצאים מכליהם ומגנים וזועקים למרומים בכדי שיראו את הכחש וחוסר הצדק.

 אני רק יכול לעודד את כנופיית הפושעים, את פראי האדם ממדינות העולם הראשון והשלישי והשנים-עשר, שלא ירתעו ושיתמידו במהלכם לשחרר את היהודים מידי שגיונותיהם, זאת על-אף אותם נסיונות יהודיים חסרי-ראות להיאחז במסלול ההשפלה והביזיון וחילול שמם שלהם ושמו של אלוקיהם. אני מתפלל מדי יום שהמועדון הבינלאומי של גוג-על-נהר-המזרח יתגבר על הלחץ היהודי ויעניק ליהודים את המתנה הגדולה מכולן – בידוד והיבדלות מעצת הרשעים, מדרך הַחַטָּאִים וממושב הלצים ששמו האו"ם.

 רובצת עלינו קללה. קללתם של אותם אנשים וארגונים אשר מדברים בשם העם היהודי, אשר מכריזים מה עמדתם הכללית, אשר מובילים אותם לרעות בשדות השחורים של הגיהנום. בהיותנו כורעים תחת העול הקשור על צווארנו, אותן אבני כובד הקרויות "הליגה נגד השמצה" והרצבורג והקונגרס היהודי האמריקאי ובריקנר ומשרד החוץ הישראלי, אנו נגררים כלפי מטה לעבר טביעה במים העמוקים בידי אותם מנהיגים המהווים את אותן אבני כובד. אנחנו נהרסים בידי אותם מנהיגים יהודיים – עם או בלי כיפות – אשר בקיאותם ביהדות שואפת לאפס ומטה. הם חוננו ביכולת ראויה לציון לא להבין דבר ולנקוט תמיד בדיוק את המהלך הגרוע ביותר והמוטעה ביותר שניתן להעלות על הדעת. היכולת שבידם לקרוא לאור חושך ולחושך אור, לטוב רע ולרע טוב היא מדהימה. בורותם העיוורת ביחס למושגים יהודיים ממיטה כליה על מיליוני יהודים, עליהם הם אמורים "להגן".

 היהודים, המונהגים בידי אותם רועים נטולי עיניים, ששים אלי קרב על-מנת לְשַמֵּר את חברותם כיהודים במועדון המדינות, באותה מאורה בינלאומית של אי-צדק, הידועה בשם "האומות המאוחדות". כל מה שהיהדות רואה בו כמגונה – אותם מנהיגים בלתי-יהודיים של העם היהודי (לרבות אלו מארגון הכיפות המאוחדות) מתעקשים לראותו כדבר טוב. חברות בכנופיית הרשע, עליה מכריז בורא עולם כאסורה – אותה חברות הינה כה נחשקת בידי אותם מנהיגים מתגויים, אותם מנהיגים בורים שאינם יודעים דבר על יהדות.

 פעם היה מלך בשם יהושפט, מלך יהודה. הוא היה מלך צדיק, אשר הלך בדרכי ה'. יום אחד, ביקש ממנו אחאב, מלך ישראל, להצטרף אליו למלחמה כנגד בני ארם על-מנת לכבוש מחדש את רמות גלעד, חלק מארץ-ישראל שממזרח לירדן. יהושפט הלך עם אחאב, אשר היה מלך רשע, אשר הלך בדרכי רֶשַׁע ולא בדרכי ה'. אולם יהושפט האמין כי מצוות כיבושה מחדש של חלק מארץ-ישראל מהווה צידוק להתחברותו אל המלך היהודי הרשע. וכאשר חזר לירושלים, פגש יהושפט הצדיק, אשר הלך בדרכי ה', ביהוא בן-חנני הנביא, אשר התריס כלפיו – "הלרשע לעזר ולשנאי ה' תאהב, ובזאת עליך קצף מלפני ה'" (דברי הימים ב' י"ט, ב).

 ובסוף ימיו, כאשר התחבר לאחזיהו מלך ישראל, שאף הוא היה רשע, בכדי לעשות אניות ללכת תרשישה, קובע המקרא –

 "כהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך וישברו אניות..." (שם כ', ל"ז).

 וכאשר המלך הצדיק של ממלכת יהודה, אמציה, יצא למלחמה כנגד האדומים האכזריים, הוא חיפש עזרה על-מנת לנצח במלחמה ולהושיע את יהודה, ועל-כן הוא שכר מישראל "מאה אלף גבור חיל במאה ככר כסף" (שם כ"ה, ו'). ואומר על כך המקרא – "ואיש האלקים בא אליו לאמר המלך אל יבא עמך צבא ישראל כי אין ה' עם ישראל כל בני אפרים. כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלקים לפני אויב כי יש כח באלקים לעזור ולהכשיל. ויאמר אמציהו לאיש האלקים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלקים יש לה' לתת לך הרבה מזה" (שם ז' – ט').

 הִבַּדְלוּתוֹ של היהודי מהרשע הינו מושג יסוד בהלכה היהודית, אותה הלכה אשר הגמדים הקרויים "מנהיגים יהודיים" בימינו או שאינם מכירים או שמסרבים להכיר. המטרה היהודית אינה שילוב ואחדות עם הרשעים כי אם הפרדה, חלוקה, בידוד! ואם הדברים נכונים ביחס ליהודים, מה נאמר לגבי אחדות עם האומות המרושעות אשר אינן יודעות את ה' ואת עמו? אלו אשר מחללים את שם ה' אלוקי ישראל בהכריזם מלחמה על עם בחירתו של הכל-יכול?

 ומעבר לכך, הרבה מעבר לכך. איזו השפלה נוראה היא לחזות במדינה המתגויה של ישראל כשהיא יושבת יום יום וסופגת מטחים של עלבונות, התקפות והשפלות! איזה חילול שם שמים ישנו באותה התבזות בלתי ניתנת לתאור, באותו חוסר כבוד עצמי, באותה בושה, שעה שהמדינה היהודית נאבקת על-מנת להישאר באותו גוף בו היא מגונה, מבוישת ומבוזה! איזה מזוכיזם לאומי, איזה חוסר כבוד מכוער, איזה חילול ה'! והכל בשל אותו צורך יהודי הרה אסון להיות נאהבים, צורך אשר גורם להם להשתטח ארצה בכדי לספוג עוד מנות של שנאה! והכל בגלל אותו פחד נוראי מפני האפשרות של להיות לבד, מבודדים, מחוץ למשפחת העמים, מחוץ למועדון המדינות. זהו פחד המבוסס על הצורך להיות נאהבים, פן נושמד בידי אלו שאיבדנו את אהבתם. זהו צורך במכובדות, המבוסס על שרידי אותה אימה אשר הולדתה בגלות, יניקתה בגטו וצמיחתה למימדים לא נורמליים - בשואה. אולם מעל הכל, מדובר בהתגלמותה של הקללה ושל החטא החמור והיסודי ביותר בזמננו – העדר מוחלט של ביטחון באלוקי ישראל, אמונה נחרצת בכך שללא בעלות ברית, ישראל והיהודים עומדים בפני כליה. זהו החטא החמור ביותר, ואנו נשלם עליו את העונש החמור ביותר.

 החוצה! לצאת מבבל של ימינו. לצאת ממועדון המדינות, מעצת הרשעים, מדרך החטאים וממושב הלצים. לצאת החוצה בגאון, תחת לשבת בפנים בבזיון. לירוק בפרצופו של עולם השונאים בעלי כל הצבעים תחת לשתות כל יום את יריקותיהם היומיומיות. בידוד מתוך גאווה, הפרדה מתוך אמונה; שישראל תעזוב את המועדון של גוג, אשר מיועד להתרסק על ראשיהם של אלו אשר ב-160 דרכים ושפות אינם יודעים את ה'.

 הבה נשתחרר מכבלי השעבוד של אותם ננסים המתימרים להיות מנהיגים יהודיים ואשר מוליכים אותנו לעברי פי פחת. הבה ניתן לפראי האדם המאוחדים ללכת בדרכם, ואנו נבחר בדרך היהודית שלנו, דרך הבידוד והביטחון בה'. ואם אותם פחדנים וחסרי ביטחון ישאלו כיצד ישראל תשרוד לבדה, יהדהדו באוזניהם דברי הנביא לאמציהו, אותם דברי אמת, גם בימינו אנו – "כי יש כח באלקים לעזור ולהכשיל..." (שם כ"ה, ח').