האם אתה מאזין, יהודי?

האם אתה מאזין, יהודי?

 ר' יעקב עמדן (היעב"ץ) היה מענקי ההלכה שבדורו. הוא חי בהמבורג בזמן בו היהודים – על-אף מה שמקובל להאמין – כבר החלו להשתלב בחברה ולחיות בנוחיות. ובהקדמתו, המכונה "סולם בית אל", לסידורו המפורסם, הוא כתב את המילים המדהימות הבאות – קריאה ליהודי היושב בגלות –

 "אין אחד מאלף מתעורר להחזיק בה [בארץ ישראל] להתיישב שם לדור, כי אם אחד ממדינה ושנים בדור. אין איש שם על לב מבקש אהבתה, דורש שלומה וטובתה, ולא מצפה לראותה. כמדומה לנו, בהיותנו בשלוה בחוץ לארץ, שכבר מצאנו ארץ ישראל וירושלים אחרת דוגמתה. על כן באו עלינו כל הרעות בשבת ישראל בארץ שפניא [ספרד] וארצות אחרות, בשלוה בכבוד גדול מימי החורבן... ושוב נתגרשו ממנה עד שלא נשאר שם ושארית לישראל בארץ ההיא".

  והוא מסיים במילים, המרעידות את אמות הסיפים של העולם היהודי –

"עד מתי עצל תשכב על מטת העצלות... עד יגלו מוסדות תבל! ולמה לא תקנה לך תחבולות להימלט על נפשך בהיות לאל ידך לעשות..".

מילים מהממות, עוצמתיות, אדירות, מאת ענק ההלכה, ר' יעקב עמדן! והיהודי אינו שומע דבר. ומדוע שנהיה מופתעים? מדוע נוכה בהלם מכך שהיהודי אינו שומע את המילים המהדהדות מהמאה ה-18, מהמבורג שבגרמניה, כאשר הוא אינו מסוגל לשמוע את הקריאה מבנסונהרסט ?

הגעתי לארה"ב למשך שבועיים בדיוק בזמן בשביל לשמוע את קריאתו האדירה של ר' יעקב עמדן – הפעם מבנסונהרסט, ברוקלין. וכשאני מביט סביבי, אני רואה את היהודי אשר על-פניו נראה כי הוא כה עיוור לכל מה שמתרחש אל מול עיניו, כה חרש לקולות מחרישי האוזניים שלידו, וכה אילם - הן ביחס ליכולת להביע את המציאות, והן ביחס להבנתה .

המציאות האמריקאית כיום מתגלמת ברציחתו בדם קר של צעיר שחור בבנסונהרסט, ברוקלין, ושם מונחת הדילמה הבלתי-אפשרית של היהודים, אשר כמו אבותיהם במשך דורות רבים בגלות, חשבו, כלשונו של ר' יעקב עמדן, "שכבר מצאו ארץ ישראל וירושלים אחרת דוגמתה".

בנסונהרסט שוכנת באמריקה הלבנה, והיא נושקת לבורו פארק – אדמה בה היהודי סמוך ובטוח שהנה מצא כאן עוד ארץ ישראל ועוד ירושלים. בנסונהרסט הינה מחוז לבן כמעט לחלוטין, אשר עד כמה שזה נשמע חסר הגיון ומעבר לכל דמיון, היהודים שחיים בתוכו או סמוך לגבולו, חשים שם בנח ובבטחה. ובבנסונהרסט נורה למוות אדם צעיר מכיוון שהיה שחור – והיהודי לא שמע כלום ולא הבין דבר ולא חש ולו במעט בפעמוני האזעקה המצלצלים. אכן, ישמרנו הא-ל, היו לא מעט יהודים אשר הסכימו עם הגויים הלבנים ששחורים אשר מגיעים לשכונה צריכים לדעת כי הם מסתכנים בגורלו של אותו שחור שנרצח.

האם אף אחד אינו רואה? האם היהודי אינו מבין מהו הלקח של בנסונהרסט? האם אף אחד אינו מביט בפרצופיהם ובנשמותיהם של אותם לבנים בבנסונהרסט אשר עמדו והתגרו והתעללו בשחורים תוך קריאות-גנאי - "כושים" – האם היהודי אינו מבין כי פעמוני האזעקה מצלצלים עבורו? האם אף יהודי אינו רואה את השנאה והארס והנכונות לרצוח, האם הוא לא הבין כי אותם פרצופים ואותם שונאים ואותם אנשים עלולים, מחר, בנקל וברצון, לנהוג באותו אופן כלפי היהודי? האם מישהו מעונין להקשיב? האם מישהו מוכן להבין, כי השונאים אינם מסוגלים להיות מוגבלים בשנאתם לסוג מסוים באוכלוסייה שהינו שונה? שאלו ששונאים שחורים – שונאים גם יהודים, אולי ביתר שאת? שהשנאה הינה מחלה אשר חודרת למח העצמות ומתפרצת בכל נוראותיה כל אימת שהתנאים החברתיים, הכלכליים או הפסיכולוגיים ימריצו אותה לפעולה?

מה יש בו, ביהודי, אשר גורם לו שלא להבין, כי השונא, הקיצוני, רוצחו של האיש השחור כיום, יהיה למשמידו של היהודי מחר?

ישנו שדרן בתכנית רדיו של תחנה גדולה במדינת ניו יורק. הוא פופולרי ביותר בקרב היהודים, במיוחד בקרב יהודי ברוקלין. הוא גזען ושונא מקצועי – אמנם מן הסוג המתוחכם. ואיך שהיהודים נהנים כאשר באכזריותו, הוא מתחיל לרדת על איזה "שווארצער" .

ואני זוכר כיצד פעם, כשנסעתי במכוניתי והאזנתי לאותו אדם, התקשר לתכנית מאזין היספני. איך שאותו שדרן גזען לעג למבטאו של המאזין! איך שהוא השפיל את האיש, מכיוון שמבטאו היה שונה מהמבטא ה"אמריקאי" התקני. והמאזין הבא שהתקשר התמוגג כולו מהנאה והרעיף ברכות על השדרן על איך שהוא "טיפל" באותו זר. המאזין שכל-כך נהנה היה מברוקלין והיה לו מבטא הונגרי כה כבד, עד שיכל להגיש אותו יחד עם גולאש תחת אורות הנברשת ולעיני חיוכיה המאושרים של אשתו המעוטרת בפאתה הנכרית.

ישנה כאן תופעה, כנגדה אני מזדעק, שהיא מעבר לאותה שנאה עיוורת וחסרת טעם. יש כאן מציאות של יהודי, השומע את השונאים של בנסונהרסט זועקים את שנאתם, ואינו מבחין במילה המוסתרת – "יהודי!". שכן אותם פושעים, חוליגנים מגודלים ובורים שונאים יהודים בתשוקה עזה יותר מזו שמבעבעת כלפי חוץ בשנאתם לשחורים. כי מה שהם באמת מרגישים ביחס לשחורים הינו פחד, אבל את היהודים הם שונאים. הם מקנאים בהם וחומדים את מה שבידם, ואין שנאה גדולה מזו הנובעת מהתכונות הללו. איך אמר שלמה המלך – "אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה" (משלי כ"ז, ד').

אותם אלו אשר רוצחים שחורים, ושונאים אותם ומפחדים מהם ומקללים אותם ו"שומרים על השכונה" - הם אלו אשר יושבים במסבאות ורוטנים על היהודים מתוך קנאה מבהילה ומתוך חמדה, אשר מגדלות את השנאה העצומה ביותר שיכולה להיות. הם מסכנים את עצם קיומם של היהודים, ורק ה' יוכל להושיענו במידה ותהיה התמוטטות כלכלית אשר תוביל אותם לאבטלה ולדכדוך, אשר ירפו את אחיזת השלשלאות, את אחיזתם של אותם כללים חברתיים, אשר עדיין כובלים אותם.

וכאן אנחנו ניצבים בפני התלבטות. שכן קהילת השחורים הינה קהילה הספוגה בשנאת יהודים. שנאה שורשית ועוצמתית כלפי יהודים. והיא הרבה יותר גלויה והרבה יותר "לגיטימית" מזו שמצויה בקרב לבנים. לא רק שג'סי ג'קסון מסוגל להצהיר הצהרות אנטי-יהודיות שערורייתיות ועם זאת להישאר דמות ציבורית לגיטימית בקנה מידה לאומי ומועמד לנשיאות, אלא שבכל קמפוס ברחבי ארה"ב, ארגון הסטודנטים השחורים המקומי יכול בגלוי להכריז הכרזות אנטי-יהודיות מבלי שיגונה, שלא לדבר על מניעת תקציבים מהקולג'ים. עיתונות שחורה ותחנות רדיו יכולות להפיץ ברבים שנאה כנגד יהודים, וארגון השידורים הארצי ומנהיגים פוליטיים למיניהם שותקים שתיקה רועמת. העובדה הינה, כי על אף סירובם המגונה של יהודים ליברלים לגנות שנאת-יהודים בקרב השחורים, וניסיונם "להסביר" אותה ובכך לטאטא אותה אל מתחת לשטיח, שחורים בהמוניהם שונאים יהודים, ושנאתם היא עוצמתית ביותר.

וכיהודי שמגיע מישראל אני תופס את המצב הנואש, בראותי מצד אחד את הפרצופים המכוערים, חסרי המח של הלבנים מבנסונהרסט, כששנאת-היהודים שבהם בקושי מוצנעת אל מתחת לפני השטח, בעוד שבהלוויית הצעיר השחור שנרצח, הופיעו פרחאן ואוהדיו בעלי הפרצופים השחורים והחולצות החומות. העובדה שנתנו לפרחאן הנאצי השחור לדבר, ולא קם מנהיג שחור אחד שימחה (ובאופן טבעי גם שום פוליטיקאי לבן לא העז למחות) – עובדה זו מדגישה את היאוש וחוסר התקווה שבמצב עבור היהודי.

מצד אחד, ישנה קהילה שחורה אשר האנטישמיות הפכה לחלק מובנה בעצם מציאותה. מהעבר השני, מעמד חברתי מסוכן בהרבה של רוב לבן שונא-יהודים. וזוהי המשמעות האמיתית של בנסונהרסט עבור היהודי – אמריקה אשר הינה מחולקת, מקוטבת, נגועה בשנאה ובאלימות, אשר מה שמונע ממנה להתפרץ הוא אך ורק רווחה כלכלית. אולם מאחורי הסכר הזה עומדים מימי השנאה והקנאה והחמדה. והיהודי – הוא יהיה המטרה של כל אלו כאשר הסכר יפרץ והמים יגעשו.

היהודי אשר ראה ושמע את הפרצופים ואת הקולות של בנסונהרסט, את השנאה והאלימות וההתגרויות, והוא לא ראה כלום ולא שמע דבר. וקולו של ר' יעקב עמדן בוקע מעבר לדורות, וקורא – האם אתה מאזין, יהודי? ואפילו את זה, היהודי אינו שומע.