הבלתי-מנוצחים

היו אלו ימי היין הנשפך כמים והשושנים המופרחות באוויר עד אין קץ, אותם ימים שבעקבות המלחמה המדהימה, מלחמת ששת הימים. נצרנו כל רגע בליבנו; התמוגגנו והתפארנו בניסים שהפכו לדבר שבשגרה. לא היה דבר אשר נבצר מהשגה עבור החייל הישראלי, לו רק רצה. כחנו ועוצם ידינו היה בלתי מוגבל. ציון – ביתם של כחות צה"ל, מעוזם של היהודים הבלתי-מנוצחים.

אני נזכר בכל זאת, שעה שאני קורא דו"ח מפי מבקר המדינה בעניין הפלישה הישראלית ללבנון לפני כשנה, המכונה "מבצע ליטני" . הדו"ח, כפי שמתארת סוכנות הידיעות, "מצביע על שגיאות בתחומים של אספקת ציוד, ביצוע משימות ומודיעין". והדיווח החדשותי ממשיך – "מספר יחידות לא הוזהרו כראוי והיו כאלו שנכנסו לקרב בלא ציוד מתאים. יחידה אחת נכנסה ללבנון עם רק 70% מכלי ההובלה הרשומים... המידע המודיעיני היה לקוי... היחידות לא צוידו במפות הנצרכות".

ואני נזכר במלחמת יום הכיפורים, אשר נערכה רק 6 שנים אחר מלחמת הבלתי מנוצחים. הקרבות הראשונים העקובים מדם, במסגרתם חצו המצרים את התעלה ונתצו את קו בר-לב, אשר במסגרתם הסורים חתכו דרך רמת הגולן כסכין בחמאה רותחת. הגנרל בדימוס של חיל האוויר האמריקאי, ג'ורג' קיגן הבן, כתב ב"ג'רוזלם פוסט" (9/3/79) – "רבים עדיין אינם קולטים, כי כחות הצבא הישראליים בעלי ה"עליונות" כמעט שרוסקו, או לכל הפחות הוצאו מכלל פעולה ב-1973. אילו מפקדי יחידות הטנקים הסוריים היו רק מתאמים יחדיו את תקיפתם, היו כחות השריון הללו כובשים את תל אביב תוך 24 עד 36 שעות. על-פי מיטב ידיעתי, אין קצין בכיר אחד בצבא הישראלי שהיה לו קשר ישיר למאורעות, אשר איננו מסכים עם אבחנתי בנקודה הזאת".

בוודאי תשאלו, מה באתי לומר בהעלותי את אותן מחשבות מפחידות? באתי לומר, כי לא ניתן להבין את מלחמת ששת הימים בלא מלחמת יום הכיפורים, ושמלחמת יום הכיפורים הינה בלתי ניתנת להבנה ללא מלחמת ששת הימים. האמת היא שכחות צה"ל הם נפלאים. לישראל יש צבא מעולה. המדינה היהודית אשר צמחה מתוך כבשני אושוויץ הינה עדות חיה לידו החזקה והפשוטה של ה' אלוקי ישראל. "ה' איש מלחמה" (שמות ט"ו, ג'), אומרת התורה, וזעמו של אלוקי היהודים שוּלח בעמים ב-1948, שעה שהכל-יכול פעל על-מנת להסיר את חילול שמו, את לעגם המבזה של הגויים אשר ראו בהשפלת יהודי הגולה את חדלון ידו של אלוקיהם.

ועל-כן, אנשים טיפשים התמוגגו והוקסמו מהניגוד המזהיר. בני עם אשר הלך מתוך כניעה לתאי הגזים לפתע הפכו לאריות צעירים הקמים בארץ-ישראל עם רובים בידם! לאמיתו של דבר לא היה ממה להתמוגג; השפן מעולם לא היה שפן באמת, וגם הבלתי-מנוצחים לא היו אלא אגדה. גורלו של עם ישראל, נצחונם או תבוסתם, הינו דבר אשר חקוק וגזור מאת אלוקי ההיסטוריה. באופן כללי, ישנו כלל ברזל המניע את מהלך ההיסטוריה היהודית – "אם בחקתי תלכו... וישבתם לבטח בארצכם... ורדפתם את איביכם... ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב" (ויקרא כ"ו, ג'; ה'; ח'). והצד השני של אותו מטבע – "ואם בחקתי תמאסו... ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם..." (ויקרא כ"ו, ט"ו; י"ז).

לא, לא חלשלושים, אף לא בלתי-מנוצחים. בסך הכל עם נבחר, אשר גורלו תלוי במידת דבקותו באותה נבחרות. ואם אכן תקופת אתחלתא דגאולה החלה עם קימתה הניסית של מדינה יהודית ובזכייתה בניצחונות זוהרים של מעטים כנגד רבים, אזי אתחלתא זו באה למרות שלא היינו זכאים אליה, רק משום שה' אלוקי ישראל, אלוקי ההיסטוריה היה נחוש לשים קץ לחילול שמו, לביזויו וללעג הגויים כלפיו. זו הסיבה אשר בגינה הוא העניק לנו הזדמנות, למרות שנכשלנו ולא הלכנו בדרכיו, לזכות בגאולה מיידית ועד אין קץ. זו הסיבה אשר בגינה הפך אותנו לבלתי-מנוצחים במשך ששה ימים, עד שראינו נס אשר דורות לא ראו כמותו במשך שלושה אלפים .

כעסו על חילול שמו בידי הגויים אפשר לנו לזכות לגאולה מיידית. לו רק הִפְגַּנּוּ את אותה אמונה, את אותו ביטחון, את אותה סמיכות דעת עליו, שהם המהווים את מהותה של היהדות.

אולם אנחנו דור עיקש ופתלתול ואנו חסרים את האומץ ואת העוצמה. החילונים אינם רואים דבר, ואין מה להתפלא על כך. ואילו מקיימי הפולחן היהודי אינם תופסים את מהות התקופה, ועל כך אכן יש להצטער. כה רב הוא המשותף ביניהם – בין החילונים לבין אנשי הפאות הנוכריות והנברשות - הרבה מעבר למה שעולה בדעתם. המכנה המשותף שביניהם הינו החידלון מלהאמין, מלהאמין באמת; חוסר ההבנה במשמעותה של מדינת ישראל ובמהות התקופה בה אנו חיים ובהבנת המסר אותו היא זועקת לעברנו. אלו ואלו הפכו למתבוללים ולמתגויים, אלו ואלו שכחו את דרך הגאולה על-פי התורה. שכן בידינו הכח להיות בלתי-מנוצחים! בכחנו לעשות מעשים אשר יביאו את הגאולה השלמה, מיד! "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם... אכן כאדם תמותון... לו עמי שמע לי... כמעט אויביהם אכניע" (תהלים פ"ב, ו' – ז'; פ"א, י"ד – ט"ו).

אנחנו בניו של ה', הבלתי-מנוצחים, אם רק נאפשר לו לעשות אותנו כן! בידינו האפשרות להיות עוצמתיים ובלתי ניתנים להיכבש אם רק יבינו החילונים והפולחניסטים את המפתח לנצחון – אמונה! אמונה אמיתית בה' שהינו חזק יותר מנשיא ארה"ב ומאיזה מוסלמי היושב במצרים.

"אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר" (תהלים כ', ח'). זהו פסוק, אותו היהודי החילוני אינו אומר לעולם. זהו פסוק, אותו הפולחניסט אומר בכל יום – ואינו מתכוון אליו. הבה נאמר אותו. הבה נתכוון אליו. הבה נאמין בו. אם נעמוד איתנים ונבטא את אמונתנו בכל-יכול על-ידי שנסרב לבגוד בארץ; על-ידי שנכריז על השטחים המשוחררים כחלק בלתי-נפרד מהמדינה; על-ידי התישבות יהודית בכל חלק מהארץ; על-ידי סילוקם של הערבים אשר אינם מוכנים להודות בריבונות היהודית המוחלטת והנצחית; על-ידי עזיבת ארץ הנברשות והפאות הנוכריות ושיבה הביתה – אז נזכה ללכת בחוקות ה'. אז ורק אז נהיה באמת בלתי-מנוצחים, נהיה באמת עם ה'.