הקדמה לחטיבה חמישית

הקדמה לחטיבה חמישית

יהודי ברית המועצות – "שלח את עמי"!

 המאבק למען שחרור יהודי ברית המועצות הכלואים מאחורי מסך הברזל של העידן הקומוניסטי המחיש לעיני העולם כולו כיצד קומץ של אנשים בעלי מסירות נפש מסוגלים לשנות את ההיסטוריה העולמית. הרב, עם ארגון שהוקם רק לאחרונה, הצליח להפוך לגורם בעל משמעות אדירה במערכת היחסים שבין המעצמות, ובעזרת גאונותו הפוליטית הצליח לעשות את הבלתי ייאמן. גאונות זו הייתה שילוב של הבנת תהליכים בינלאומיים, הבנת פסיכולוגיה של מנהיגים, תפיסת מציאות נדירה ביכולותיה, יכולת חיזוי וצפיית מהלכים מראש, כריזמה אדירה, ומעל הכל – מסירות נפש אמיתית, הנובעת ממצוות אהבת ישראל, אשר הייתה הבריח התיכון המקשר בין כל פעילויותיו הציבוריות של הרב במשך השנים. הרב היה נאה דורש ונאה מקיים, כאן כמו בכל סוגיה אחרת, אולם חשוב לדעת, כי עם כל הרגשות האדירים המעורבים בפעולות השונות, היה כאן בראש ובראשונה תכנון מחושב להפליא של אסטרטג, אשר מתנגדיו לא הצליחו לרדת לסוף דעתו, ופטרו את עצמם בכינויי הגנאי החביבים עליהם – "חוליגנים", "מופרעים", "חמומי מח" ועוד ועוד. את הרב זה לא עניין, שכן מטרותיו היו מעשיות – הוא רצה להציל את יהודי מסך הברזל הן מכליה פיזית והן משמד רוחני, והתדמית אשר תיווצר לו בעקבות כך ענינה אותו כקליפת השום. במאמרים הבאים נראה כיצד המאבק האדיר הזה היה מלווה כל העת בחשיבה אסטרטגית, בתבונה מדינית אמיתית (בניגוד לאלו שלדידם "תבונה מדינית" משמעה התרפסות בפני האויב) ובמסירות נפש אדירה. התוצאות לא אכזבו – מספר היהודים אשר הותר להם לצאת מברה"מ עלה באופן דרמטי מפחות מ-3,000 לשנה לפני תחילת הפעילות לכ-45,000 כעבור שנתיים בלבד! המאמרים הבאים הם דוגמית בלבד מאותה רוח גבורה אשר נשבה בימים ההם.

 המאמר הראשון, "הצילו את יהדות ברית המועצות" שונה מהשאר מבחינה זו שהוא נכתב כחמש שנים לפני תחילת הפעילות המעשית בנידון, כשהליגה להגנה יהודית עדיין לא קמה, והרב טרם הפך לאישיות מפורסמת. אולם כבר אז רואים את תעוזתו ואת אותה הבנה גאונית של המציאות הפוליטית, אותה הזכרנו לעיל. במאמר זה משרטט הרב למעשה את קווי הפעולה העתידים להנחות אותו במאבק ברבות הימים.

 "אירוע מדהים" נכתב בעקבות ההפגנה האדירה מול הבית הלבן, בה נעצרו מעל 1,000 יהודים למען יהודי ברה"מ. במאמר זה מודגש כי יותר ממה שיהודי ארה"ב עשו למען יהודי ברה"מ – עשה המאבק למען יהודי ברה"מ עבור אחיהם שבארה"ב – המאבק הזה החזיר ליהודי אמריקה את הזהות היהודית אשר נשדדה מהם בידי הממסד המתבולל, ועבור רבים היה זה הצעד הראשון לעבר תשובה שלמה אל התורה והמצוות ובכלל כך להקמת בתים יהודיים שלמים בארץ-ישראל. מודגש במאמר הזה, כי במידה ורוצים לזכות בלב הנוער, יש לא רק לתת לו, כי אם גם לדרוש ממנו הקרבה.

   "נפש אחת מישראל" הינו מאמר עוצמתי, הסובב סביב גיבורת היהדות הסובייטית סילבה זלמנסון והמאבק להצלת חייה ולשחרורה. קשה מאד להישאר אדיש לנוכח העוצמה שבמאמר והתביעה הנוקבת הנובעת ממנו.

 "אתה רוצח יהודים ברוסיה" מהווה כתב האשמה חריף של הרב כנגד כל אלו אשר נמנעו מלנקוט את הפעולות הדרושות למען יהודי ברה"מ, והעדיפו את האינטרסים הצרים שלהם – של יהודי ארה"ב, של ממשלת ישראל, של ארגונים כאלו ואחרים ועוד. בנוסף לכך, מתוך כאב עמוק, מאשים הרב אף את עולם הישיבות בזניחת הנושא ובעמידה על דם אחינו. עם כל הכאב שבדבר, האמת חייבת להיאמר.

 המאמר "אחרי ארבעים שנה", מתריע מפני האדישות, אותה אדישות אשר אפשרה לששה מיליוני יהודים למות בשואה בלא כל ניסיון אמיתי להצילם מאת יהודי ארה"ב, ואשר עלולה לחרוץ גם את גורל יהודי ברה"מ. הרב מתריע כנגד אותם ארגונים חסרי מעש אשר מנהיגים את העדר היהודי לאבדון, ואף כאן הוא כולל בביקורתו, אף כי מתוך כאב, גם את הנהגת עולם הישיבות.

 חטיבתנו מסיימת במאמר "מסר לעולים מברית המועצות", מאמר אותו כתב הרב כשבועיים לפני הירצחו. באותם ימים כבר נפתחו השערים והמוני יהודים הגיעו לישראל מדי יום ביומו. לכאורה היה מקום לחשוב שהרב יביט מתוך סיפוק בהצלחת מאבקו, ויזכר כיצד לחם לבדו עם קומץ נאמנים כנגד אימפריית הרשע עשרים שנה קודם לכן, וכיצד בסופו של דבר הושגה המטרה הנכספת, אחר שבעקבותיו הלכו ארגונים נוספים, אף כי לא באותה דרך וללא אותה מסירות נפש. אולם הרב ידע, כי כל שנעשה אין די בו מבחינת התכלית האמיתית והסופית, שהיא השחרור הרוחני מכבלי הקומוניזם. לכן כתב בדם ליבו מאמר זה מתוך זעקה ליהודים אשר זכו להשתחרר פיזית ולעלות לארץ בכדי שיזכו לשחרור הרוחני וישובו לצור מחצבתם – היהדות המקורית. הייתה זו כעין צוואה אותה הותיר עבור יהדות ברית המועצות אשר למענה נלחם כה רבות.