הקדמה לחטיבה עשירית

הקדמה לחטיבה עשירית

בשבילי המאבק – ממימד אישי

 חטיבה זו מתיחסת למאבקיו השונים של הרב מהמבט שלו, כאדם, אשר חייו נקשרו קשר בל-ינותק בגורל עמו ומאבקיו. אכן, לא היה אדם כמו הרב אשר ידע להתנתק מהנקודה האישית, מהכדאיות והשיקול הפוליטי וכל אותם מניעים שמדברים אל אישי ציבור, ולהתיחס לסוגיות בצורה עניינית מתוך ראיית טובת כלל ישראל. אולם אין זה אומר שלא הרגיש וידע איזה מחיר הוא משלם, שכן אדם היה, לא מלאך. ועם הכל ולמרות הכל, הוא היה מוכן לחוות את כל אותן חוויות שאינם נחלתם של אלו ההופכים את החיים הציבוריים לקרדום לחפור בו, לאמצעי להשגת כבוד, כסף ומעמד. את בתי הכלא בארץ ובארה"ב הכיר היטב מצדם הפנימי, ואת איבת השמאל ספג על בשרו, אך לא נרתע. נציג כאן מספר מאמרים, המראים את ההתמודדות של הרב כאדם אל מול הקשיים והמהמורות הניצבים בדרכו.

 המאמר הראשון, "הסתכלות לאחור על הבחירות" מתאר עוד כישלון צורב בקלפי. הייתה זו מערכת הבחירות השלישית של הרב, בשנת 1981, והתוצאה העגומה של רבע אחוז מקהל הבוחרים – בסך-הכל כ-5,000 קולות – הייתה מייאשת כל מנהיג אחר. אולם דווקא כאן מתגלית גדלותו של הרב, אשר אינו נרתע מהמשך המאבק משום שאמונתו האיתנה בצדקת הדרך היא שהדריכה אותו, ולא המספרים בקלפיות.

 אחר אותו כישלון, בא הניצחון הגדול של 1984, כאשר למרות כל התחזיות שהספידו אותו, זכה הרב למנדט היסטורי ונכנס לכנסת. משם הייתה הדרך פרוסה לפניו והוא החל לצבור פופולריות אדירה, מה שגרם לשלטונות לפסול אותו מהתמודדות בבחירות שלאחר מכן, כשהסקרים מנבאים לו כעשרה מנדטים ומבטיחים ש"כך" תהיה המפלגה השלישית בגודלה. המאמר "ניצחון" מתאר את התחושות ואת התקוות שרחפו באוויר אחר אותו ניצחון, כמו גם את תסכולו של הממסד, שלא ידע כיצד להתמודד מול הרב עד שבסופו של דבר רמסו את אלילם שלהם, הדמוקרטיה, משום שלא הייתה להם כל עצה אחרת כנגדו.

 כעבור כשנה, כתב הרב מאמר קצר ושנון בשם "שיעור בדמוקרטיה", בו מתואר מה הוא חווה מידי השלטונות בעת היותו חבר כנסת. הרב, כמובן, לא נותר חייב, והבטיח ליישם את אותם אמצעים כלפי מתנגדיו.

 באותה עת, כשהרב מכהן בכנסת וצובר תמיכה, יצא השמאל למסע צלב כנגדו, אשר תקצר היריעה מלתאר. לשיאו של אותו מסע מטורף הם הגיעו כשהרב ערך עצרת עם בגבעתיים, שם סברו שיוכלו למנוע ממנו לדבר. זממם לא עלה בידם, ותיאור האירועים מפי הרב מופיע במאמר "שנאת השמאל בגבעתיים".

 שנאת השמאל הלכה והחריפה ככל שצבר הרב תמיכה, והגיעה לשיאה לפני הבחירות של 1988, אז נקטו במהלך השפל של הפסילה. מאותה תקופה הוא המאמר "הם יעשו הכל", בו מתאר הרב את האיומים הפיזיים על חייו, כמו גם את הניסיונות להשתיקו בדרכים מגוונות.