הקדמה לחטיבה שביעית

המאבק הפנים-יהודי – יהדות מול דמוקרטיה – תורת אמת כנגד ההתיוונות

פעמים אינספור היה הרב חוזר על הקביעה, ולפיה המאבק האמיתי בארץ אינו בין יהודים לערבים, כי אם בין יהודים למתיוונים. ככל שהנושא הערבי תפס את הכותרות, ועל-אף שהרב ראה בו מבחן מובהק לנכונותנו לקדש שם שמים לעיני הגויים כולם, בשורה התחתונה הוא הדגיש, כי דברי התורה, ולפיהם לא נזכה לירושת הארץ בלא שמירת המצוות, הינם תקפים כיום כפי שהיו תמיד, ושאם לא תהיה תשובה מלאה אל מצוות התורה, הרי שמדינת ישראל נתונה בסכנה איומה, אף לו יצויר כי תאמץ מדיניות חוץ כמו זו שהרב דגל בה. מדובר בתשובה של כל אחד ואחד אל אלוקיו, ומדובר בתשובה לאומית של עם ישראל ככלל, הן במצוות הידועות כ"פרטיות" – שבת, מועדים, כשרות, טהרת המשפחה וכו' – והן במצוות הנוגעות לכלל, אשר לדאבוננו נשכחו במידה רבה אף מקהל יראי ה'. הרב ידע היטב, כי זהו לב ליבו של המאבק בארץ – האם אנו מחוברים לשלשלת הדורות מסיני, או שמא, חלילה, הולך ומתהווה כאן עם חדש, "ישראלי", אשר השליך מעל פניו את מצוות התורה ושואף להיות ככל העמים. מאבק זה לא התחיל בדורנו זה. הוא נמשך מאז היותנו לעם, אולם במאתיים השנים האחרונות, מאז קמה תנועת השכלה, הוא קיבל תפנית חמורה, כאשר אויבי התורה נטלו לעצמם את הכח והשלטון, ואילו שומריה מצאו את עצמם במגננה. תגובת ההנהגה של שומרי המצוות מאז ועד היום כללה בעיקר התבצרות והתגוננות בנסיון להציל את מי שעדיין נשאר בקרב שומרי המצוות. היה זה קרב הרואי, אולם הרב, מתוך ההסתכלות ההיסטורית אשר ליוותה אותו כל העת, לא היה מוכן להמשיך בקרב מאסף, אשר תכליתו מזעור נזקים. הוא העמיד כנגד הרשעים את האמת בטהרתה, ולא נרתע מלומר בקול את מה ששאר נושאי התורה חוששים מלהביע – אכן, התורה חייבת לשלוט בארצנו אם רצוננו למנוע אסונות נוראיים, אכן זכותנו וחובתנו להחיל את חוקי התורה על כל העם, אכן הדבר נוגד את עקרונות הדמוקרטיה והליברליזם וזכויות הפרט ושאר הערכים המערביים, ואכן – לא אכפת לנו מכך! תורת ה' אינה זקוקה ל"הסכמה" מערכי המערב. במאמרים הבאים נראה כיצד מתיחס לסוגיה הקריטית הזו יהודי, אשר פרט לה' אלוקיו - אינו ירא מאף אחד. תוך כך נוכל אף לעמוד על ההבדל התהומי היסודי אשר פעור בין הרב לבין אנשי ה"ימין", הדוגלים בלאומיות ריקה שאינה מבוססת על תורת ה'.

המאמר הראשון, "אלטרנטיבה מזויפת", מתאר את תנועת "התחיה", אשר קמה לאור ההתנגדות של רבים להסכמי קמפ-דייויד, במסגרתם נמסר חצי האי סיני לידי מצרים והונחה התשתית להקמת מדינה "פלשתינאית" ביהודה, שומרון ועזה. "התחיה" התנגדה לויתורים טריטוריאליים ודגלה בתוקף בהקמת ישובים ביש"ע, אולם קוצר ראותם של אותם אנשים וסרובם להכיר במהות האמיתית של עם ישראל עמד בעוכריהם. הרב מראה מדוע אסור לסמוך על אנשים כאלו, שכן מי שאינו רואה את ה' אלוקי ישראל כעיקר שהכל נובע ממנו – בודאי לא יוכל להושיע את ישראל. אגב כך, הוא גם מראה כי מתוך פחד והססנות ומתוך אותו חוסר יכולת לדבוק בתורה ובאמת עד הסוף, מגיעים אנשי "התחיה" למבוי סתום אף במה שקשור לבעיה הערבית. זאת, בשל סרובם להכיר בהכרח של גירוש כל הערבים מארצנו.

"על הציונות" מבהיר היטב את מושג הציונות האמיתי – הקמת חברה תורנית מבודדת מהשפעות הגויים ותרבותם הקלוקלת. הן היהודי ה"שומר מצוות" בגלות (אותו מכנה הרב "פולחניסט") והן החילוני בישראל – שניהם אינם מבינים ציונות אמיתית מהי.

המאמר "לא גאולה, אף לא ביטחון" מתיחס שוב לגאולה כהן, למפלגת "התחיה" ולכלל הלאומיות החילונית ונושאי דגלה בארץ ובתפוצות. הרב מראה עד כמה רחוקים הם מהרעיון היהודי המקורי, עד איזה שפל הם יכולים להגיע בהצטרפות לחוגי השמאל כנגד דרישת התורה לאסור נישואי תערובת ויחסים בין יהודים לגויים, ועד כמה אסור לסמוך עליהם, שכן הגאולה האמיתית לא תבוא אלא מידי אלו שמאמינים באמת.

המאמר "ליבה של הסוגיה" כשמו כן הוא. הרב לוקח את הגרעין המרכזי של המאבק על אופיה של המדינה ומצהיר בגאון כי לא תתכן כל פשרה בעניין. הרקע למאמר היה הצהרה שנאמרה בועדת הכנסת, ולפיה חוקי המדינה עומדים מעל להלכה. הרב ראה במשפט זה קריאת תיגר על בורא עולם, והגיב בעוצמה השמורה למקרים מן הסוג הזה.

במאמר "נשים מוכות, קדושה מוכה" לוקח הרב תופעה כאובה המוכרת היטב בציבור, ומנתח אותה באופן יסודי, בניגוד לכל ה"פתרונות" המוצעים בציבוריות הישראלית. רק חברה קדושה הכפופה לבורא עולם תוכל באמת למגר את התופעה ולהשיב את עם ישראל לכבודו האבוד.

מאמר הסיום של חטיבה זו, "מדינה יהודית", הינו מאמר יפהפה, המעמת מיסודי היסודות את צורת החיים היהודית עם זו המערבית, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל. הוא מתאר בדיוק מדוע אסור לעם ה' להקים מדינה דמוקרטית, מהו החופש והחרות האמיתיים, בניגוד לאלו המערביים, ומהי הבחירה העומדת בפני היהודי. המאמר מעט ארוך יחסית לאחרים, אולם שווה לקרוא כל מילה, ולהפנים!