הקדמה
הקדמה
ספר זה יוצא לקראת מלאת עשר שנים לרצח מורנו הרב מאיר כהנא זצ"ל הי"ד, הצופה לדור. הספר הוא אוסף ראשון מסוגו של מאמרים של הרב כהנא, מאמרים שהיו חלק נכבד -ובעלי נופך מיוחד במינו -מעטו השופע של הרב. במהלך כשלושים שנה, יצאו מתחת ידו אלפי מאמרים, הכתובים בצורה מרתקת. מדרכו של עולם, שמאמרים -בניגוד לספרים -נכתבים, מתפרסמים בשעתן, ונעלמים בתהום הנשייה. במקרה שלנו, יכולה מציאות זו להיות אבדה גדולה. שהרי הרוב המכריע של מאמריו -גם אלו העוסקים בעניינים אקטואליים -לא איבדו את האקטואליות שלהם, גם לא אחרי עשר ועשרים שנה. אדרבה, לעיתים קרובות מאוד ניתן לראות, שהזמן רק השביח את המסר, שהפך להיות בוער יותר וממילא אף מובן יותר. יתר על כן: הפרספקטיבה שמעניק לנו הזמן שחלף, מראה כמה צדק הרב בדברים שכתב. הרבה מן הדברים שהוא צפה והזהיר מפניהם, במאמרים שלפנינו, התממשו, לצערנו; והרבה מן הדעות שהוא הביע בזמנו בבדידות מזהירה, זוכים היום לקונצנזוס רחב.
הרב כתב את הרוב המכריע של מאמריו באנגלית, ומשום כך רוב המאמרים בספר זה הם מתורגמים. הסיבה העיקרית לזה פשוטה: שעה שכאן בארץ, חנקו השלטון והאליטות את יכולתו להתבטא, התקשורת החרימה אותו, ואימה גדולה נפלה גם על מי שהיה מוכן, עקרונית, לתת לו במה לכתיבה (או לנאום); הרי בארצות הברית היתה לו במה חופשית למדי (למרות שגם שם סבל לא מעט מתופעות דומות).
מרבית מאמריו של הרב פורסמו בעיתון היהודי "ג'ואיש פרס", אשר הפך ברבות הזמן לעיתון היהודי הגדול ביותר בארה"ב. הרב היה עורך-המשנה של העיתון בשנים תשכ"ב-תשכ"ט, וגם לאחר מכן ה"ג'ואיש פרס" המשיך לשמש לו במה קבועה ותדירה להביע את רעיונותיו. עד מותו פירסם בו הרב מידי שבוע מאמרים במגוון רחב של נושאים אקטואליים ותורניים, כשכתיבתו טבעית ושוטפת, מושכת ומשכנעת. וכך, דווקא באנגלית, אנחנו מוצאים מאמרים רבים מעניינים, מרתקים ויסודיים, משל הרב, בנושאים שדוברי עברית לא זכו להיחשף אליהם.
את החסר הזה, אנחנו מבקשים למלא בספר זה.
בגלל עובדה זו, יש לשים לב לכך שבמקרים רבים המאמרים פונים ליהודי ארה"ב -מה שלא פוגם בהבנת המסר, או בשייכותו של המסר גם לקוראים שגדלו בהויה של הארץ. יש רק להיות מודע לעובדה זו, כדי להבין מושגים, מציאויות או הקשרים המופיעים לעיתים במאמרים.
בחרנו במאמרים העוסקים במגוון נושאים. בעזרת ה' נמשיך ונפרסם בעתיד, בלי נדר, מאמרים נוספים של הרב, שכאמור רבים הם.
בעבודת תרגום המאמרים עסקו בנימין כהנא ולני גולדברג. בתחילת כל מאמר, צייננו (בהערה) את תאריך כתיבת המאמר והמקורות שבהם נדפסו המאמרים לראשונה. במאמר שנדפס בכמה מקורות, צוינו כל המקורות, לנוחות המעיינים. פרטים ביבליוגרפיים מלאים למקורות אלו יופיעו בנספח. המאמרים סודרו לפי תאריכי כתיבתם -מהמוקדם למאוחר.
על שמו של הספר ירמיהו אמר בקינתו:
"אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא" (איכה ב: כ), וחז"ל דורשים שהפסוק
הזה נאמר על הנביא זכריה בן יהוידע הכהן, שנרגם באבנים במצות המלך, בשעה שהוכיח את
ישראל בבית המקדש. "ורוח אלקים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמוד מעל לעם,
ויאמר להם: כה אמר האלקים למה אתם עוברים את מצוות ה' ולא תצליחו כי עזבתם את ה'
ויעזוב אתכם. ויקשרו עליו וירגמוהו אבן במצות המלך בחצר בית ה'... וכמותו אמר: ירא
ה' וידרוש" (דברי הימים ב' כד: כ-כב).
שם הספר "כהן ונביא" בא לבטא
שני צדדים בפניית הרב לעם. "נביא" הוא ביטוי לאדם המוכיח ומזהיר את העם,
וכתיאורו של יחזקאל (ג: יז): "צופה נתתיך לבית ישראל -ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני"; ואמנם
הצד הזה הוא היותר מוכר באישיותו של הרב כהנא, וכפי שהיה חוזר בעצמו אינספור פעמים
ומלמד את דברי ה' ליחזקאל (ב: ה): "והמה אם ישמעו ואם יחדלו... וידעו כי נביא
היה בתוכם". 'נביא', היה הרב חוזר ואומר, הוא מלשון "ניב שפתיים",
תפקידו הוא לדבר, להוכיח. מסיבה זו, גם מי שיודע את האמת, אך כובש אותה בתוכו,
איננו 'נביא'. רוב מאמריו ורוב מסריו במהלך חייו הם מהסוג הזה.
אבל אין להתעלם גם מהצד החשוב והמתאים של "כהן". מעבר לעובדה שהרב היה
כהן מן הבחינה המשפחתית, הרי שגם את התפקיד המקורי של ה"כהן" הוא מילא.
תפקידו של הכהן לא התמצה רק בעבודה בבית המקדש. המתבונן בתורה ובנביאים מוצא, שתפקידו
של הכהן היה גם להורות תורה לעם. וכך, משה אמר בפרשת 'וזאת הברכה' (דברים לג: ט-י),
שכגמול על כך ששבט לוי קינא לה' בעגל, הוא קיבל את תפקיד ההוראה: "האומר
לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע, כי שמרו אמרתך ובריתך
ינצורו -[משום כך] יורו משפטיך ליעקב
ותורתך לישראל...". וכך מודגש תפקיד הכהן בפרשת שמיני (ויקרא י: יא):
"ולהורות את בני ישראל את כל החוקים אשר דיבר ה' אליהם ביד משה".
והנביא מלאכי פונה בפרק ב' בנבואה מיוחדת לכהנים, שבמהלכה הוא רומז (ראה רש"י
ורד"ק) לפנחס הכהן הקנאי ואומר: "בריתי היתה איתו החיים והשלום, ואתנם
לו מורא וייראני... תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך
אתי ורבים השיב מעוון. כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צב-אות
הוא".
אנחנו רואים, אם כן, שהכהנים, בזכות נאמנותם לה' עד כדי קנאות, קיבלו את תפקיד
הוראת דבר ה' בכלל לעם, מכיון שתפקיד זה דורש התמסרות טוטאלית. והדבר מתאים,
כמובן, במיוחד לרב כהנא, שקינא כל חייו לשם ה' ומסר נפשו על קידוש שמו במותו. תורת
אמת היתה בפיהו, רבים השיב מעוון (החזיר בתשובה), לימד תורה ודעת, ולבסוף -"כי מלאך ה' צב-אות הוא", ומפרש
הרד"ק (ואחרים): "כי הוא שליח הא-ל יתברך להורות דברי הא-ל
לישראל".
הקשר ההדוק בין הכהן לנביא בא לידי ביטוי פעמים רבות בדברי הנביאים. במיוחד בולט
בכך הנביא ירמיהו, שמרבה להוכיח את הכהן ואת הנביא בצמוד, ומאשים אותם על שלא
מילאו את תפקידיהם -הוכחת העם ולימודו
דעת. "כי גם נביא גם כהן חנפו" (ירמיהו כג: יא); "מנביא ועד כהן
כולה עושה שקר" (ח: י); "כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר
מנביא"; "ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו" (ד: ט); ועוד ועוד. ובדומה
לכך בישעיהו: "כהן ונביא שגו בשכר... שגו ברואה" (כח: ז).
ואכן, לרב כהנא היתה משנה תורנית סדורה כוללת, לא רק בנושאים שרגילים לראות אותם כ'נושאים שלו'. הדבר בא לידי ביטוי ב"רעיון היהודי", הכולל מבט כללי על התורה, לא כעל אוסף של מצוות ("פולחן"), אלא כעל תמונה שלימה של תורה ומצוות המהווים מבנה של רעיון שלם ומושלם. מאחורי כל מצווה פרטית עומד הרעיון, ובו עלינו לדבוק מתוך קבלת התורה כולה מתוך עול מלכות שמים, גם כשהדבר עומד בניגוד ובסתירה עמוקים להשקפת העולם המקובלת בדור זה או אחר.
תמונה שלמה זו באה לביטוי במאמריו של הרב. שעה שרוב המאמרים מדגישים את הצד של
ה"נביא", ה"צופה", המזהיר ומוכיח -במאמרים רבים אחרים הוא מלמד דעת אמת בנושאים יהודיים ותורניים
מגוונים.
לבסוף, נעמיק עוד בהסבר ההבדל בין "נביא" ל"כהן", במישור
נוסף. התפקיד של שניהם הוא לקשר בין עם ישראל לבין הקב"ה. אולם הנביא מקשר
בין הקב"ה לישראל -מלמעלה למטה,
מקבל את דבר ה' ומעביר אותו לישראל; ואילו הכהן מקשר בעבודתו את ישראל
לקב"ה -מלמטה למעלה. והדברים ראויים
עוד להרחבה.
בימים קשים אלה, בהם מתממשים לנגד עינינו תחזיותיו של הרב בצורה מדויקת, עלינו להתפלל ולפעול כדי לראות במימוש תקוותיו ופתרונותיו של הרב, ללמוד את הדברים שכתב ולהקשיב באוזניים כרויות לאזהרותיו.
המכון להוצאת כתבי הרב מאיר כהנא
בשעת כתיבת הקדמה זו, לקראת סיום הכנת הספר לדפוס, הגיעתנו הידיעה המרה והמזעזעת על הרצחו של ר' הלל ליברמן זצ"ל הי"ד, איש תמים וישר ותלמיד חכם, מתלמידיו של הרב וקרוב משפחתנו, שנפל על משמר קבר יוסף, אליו היה קשור בכל נימי נפשו, שעות אחדות לאחר הפקרתו לאויב. אנו מקדישים את הספר לזכרו ולעילוי נשמתו הטהורה, ומביאים כאן הספד שהוא כתב (והופיע בספר "המאיר לארץ", עמ' 181) על רבו הרב מאיר כהנא זצ"ל הי"ד. וראו זה פלא: את ההספד הוא מתחיל בדברי חז"ל על הפסוק "אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא".
הספד על היחיד הלל אליהו ליברמן הי"ד
הגמרא במסכת סנהדרין מספרת שכשנכנס נבוזראדן הרשע להחריב את בית המקדש ראה דם מבצבץ על רצפת בית המקדש, ושאל מה זה, ולא רצו היהודים לומר לו עד שנודע שהיה זה דמו של זכריה הכהן הגדול שרתח, על שהוכיח את עם ישראל ולא רצו לקבל תוכחתו והרגוהו בבית המקדש ביום הכיפורים. ועל זה בכה הנביא ירמיה באיכה, ואמר: "אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא".
היום, אנו תלמידיך נשארו המומים!
זכאים היו בני דור חורבן בית המקדש -על
שבימיהם שלח הקב"ה חמתו על העצים והאבנים, ולעומתם אנו יתומים נשארנו -אוי לנו שכך עלתה בימינו.
כמה שנים יעברו עד שעם ישראל יבין את האבידה הנוראה שאיבדנו? כמה לא הכירו ערכך?
כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו וה' הפגיע בך את עוון כולנו!
באיזו מסירות נפש נפלאה דאגת לכל כלל ישראל -אהבת כל יהודי באשר הוא -דתי, חילוני, ימני, שמאלי, שחור, לבן את כולם אהבת באהבה עילאית, ולכל יהודי במצוקה אתה היית הכתובת.
מי יודע שאתה הוא זה שהתחלת לפני עשרים וארבע שנים להלחם למען יהודי רוסיה? היום
כולם ששים ושמחים כל כך שבאים רבבות עולים לא"י -אבל מי זוכר שלפני עשרים וארבע שנים אף אחד לא דאג למענם, למען
מצוקתם, ורוב העולם היהודי לא ידע בכלל שיש ברוסיה מליוני יהודים, משוללים כל זכות
אנושית. סיפרת לי פעם בעודי נער מה זה אהבת ישראל: "אם אני יודע שיהודי, בכל
מקום בעולם שיהיה, הוא בצרה, אני לא יכול לישון בלילה. אני לא יכול לתת מנוחה
לנפשי -עד שאדאג להצלתו", ואיך היית
נאה דורש ונאה מקיים!
שנים ישבת בבית הסוהר למען מסירותך לעם
ישראל -הן בחוץ לארץ -והן פה בארץ ישראל.
הרבה התלוננו על שהיית מתגרה ברשעים. אך אתה ידעת ואמרת פעמים רבות שאי אפשר לאהוב
את הטוב אם לא שונאים את הרע. ולסיסמה הידועה: "מוטב שנכשל באהבת חינם מאשר
בשנאת חינם", השבת בגאון: מוטב שלא נכשל כלל.
אכן, כמה אהבת את עם ישראל! כמה נשים יהודיות הצלת מידי ערבים שגרו איתם. כמה רבבות יהודים מאמריקה נמצאים פה היום בארץ ישראל בזכותך! אתה שברת את האשליות שלנו בגלות שאפשר לרדוף אחרי הכסף ו"להיות יהודים טובים בחוץ לארץ" -וצעקת: "יהודים! עכשיו הזמן לחזור הביתה -לפני שיהיה מאוחר מדי!"
איך ראית את הנולד! שש שנים לפני תחילת האינתיפאדה הוצאת את ספרך הקדוש
"ארבעים שנה" שבו התרית והזהרת על ענן החושך המעיב ובא על עתידנו, אם לא
נוציא את הערבים מתוכנו. ואפילו כשכולם חרפו וגדפו אותך -והקרובים אליך ניסו לשכנע
אותך ש"קצת" תשתנה -אתה עמדת
בשלך!
אתה היית מצד אחד -וכל העולם מצד שני!
היית צוחק ואומר: "מי שאומר תשעים ותשע אחוז אמת -תדע שזה מאה אחוז שקר!"
אמת -זו היתה מידתך מתחילה עד סוף! היית חבר הכנסת היחיד -שבארבע עשרה שנה שרצת ונוכחת בכנסת -לא השתנה דבר במצע המפלגה. אמת זו היתה דרכך,
ויסוד הכל "לא תגורו מפני איש", כי אם הקב"ה איתנו -ממה יש לנו לפחד?!
אשרי כל מי שזכה להכירך. איזו צניעות! איזו עדינות הנפש! איזו ענווה! רק בעל ענווה
כמוך היה מסוגל להתגרות ברשעים מבלי להכשל בגאווה. חבל על כל אלה שהעדיפו להכירך
מעל דפי העתונות ולא באו בעצמם לשמוע דברי אלקים חיים. חבל עליהם -כי לעולם לא יבינו מה הפסדנו היום. באיזו
גאונות למדת תורה! והעיקר -ללמוד על מנת
לעשות! התרת את כל הספיקות -לא חיפשת
פלפולים והיתרים למיניהם -אלא הלכה
למעשה -כיצד להיות יהודי טוב! יהודי
מרומם! יהודי קדוש!
באיזו גבורה קבלת על עצמך עול מלכות שמים! לימדת שוב ושוב כי העיקר בעבודת ה' זה
לקדש שם שמים -כי "שפלותם של ישראל
חילול שמו הוא" -ועל כן צעקת שלכל
ראש יהודי צריך לקשור אגרוף יהודי, אגרוף וברזל להשיב לכל שונאי ישראל המחרפים
אותנו באבנים ולועגים: "איה אלוקיכם?". כבוד עם ישראל היה אור לנתיבתך,
כי זהו כבודו של מי שאמר והיה העולם! אם היום יהודים בארץ ובכל העולם יכולים להרים
קצת את ראשם, זה בזכות שאתה למדתנו כמה שמחים וגאים צריכים אנו להיות על שאנחנו
יהודים -עם נבחר, עם ה'! קידשת שם שמים
בחייך ובמותך!
כמה דמעות הורדת על חורבן בית המקדש! לא רק על החורבן לפני 1922 שנה כי אם על החורבן של היום -ש"שועלים הילכו בו". ראית בהר הבית את מרכז כל המאבק על ארצנו הקדושה -"להוריד את הזרים מהר הבית!"
אין ספק שזריקת האבנים וההתפרעויות בהר
הבית בסוכות ביום אושפיזא דאהרון כהנא
-שהיו בדיוק לפני חודש -הם הם
שבישרו את האסון הנורא שעליו אנו בוכים היום.
מדוע היום השארתנו יתומים כשאנחנו זקוקים לך יותר מתמיד?
מי שזכה לקרוא את החלק היומי של ספר "התניא" -קרא ביום י"ח מר חשון
-יום הסתלקותך, כי "פטירת צדיקי עליון עובדי ה' באהבה ובמסירת נפשם
בחייהם מכפרים על עוון הדור -גם על
הזדונות", אכן הרגשנו מתחילת השנה כי משהו נורא עומד להיות, אבל לא שמנו על
ליבנו לחזור בתשובה בזמן.
אוי לנו שכך עלתה בימינו! -בחלק היומי של
הרמב"ם למדנו ביום י"ח מר חשון בהלכות תלמוד תורה: "בג' כתרים
נכתרו ישראל: כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות".
רבי ומורי היקר, שמך היה: הרב מאיר דוד כהנא הי"ד.
מאיר -שהארת עיני ישראל בתורה.
דוד - שהנהגת צאן ישראל כדוד המלך.
כהנא -שהיית כהן משוח מלחמה להלחם מלחמות
ה'.
אשריך רבי ומורי שזכית בחייך לכל שלשת הכתריםהיום נחמתנו
היחידה היא, שאתה יושב היום עם רבי
עקיבא וחבריו, הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתם. ויותר מזה: כשם שלא נתת מנוחה
לעצמך ולעם ישראל בעולם הזה, כן היום בעולם האמת לא תנוח ולא תשקוט לפני כסא הכבוד
ותהיה מליץ יושר לכל ישראל נגד כל המשטינים והמקטרגים. ובודאי תכריח את הקב"ה
להביא לעמו ישראל את הגאולה השלמה.
דמעות מורידים על המתים, אך אתה במיתתך חי וקיים. לא בוכים על חיים כה מלאים,
עומדים ביראת כבוד ואומרים: "קדוש!" אנו מבקשים ממך מחילה אם לא נזהרנו
בכבודך כראוי.
ה' יקום דמך במהרה
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
באהבת מתלמידך.
© כל הזכויות שמורות