לאלה שנוח להם
לאלה שנוח להם
"ותאמרי: כי נקיתי, אך שב אפו
ממני, הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי" (ירמיהו ב: לה).
ודאי, זו הסיבה שהוא אשם בחטא בל-יכופר של "וימאסו בארץ חמדה". מצות
ישוב הארץ היא מצוה שנמחקה ע"י סיר הבשר של הגלות, ע"י 'החיים הטובים'.
הנסיון הציני והמבחיל להצדיק, בעזרת ההלכה, את הרמיסה האנוכית והחמדנית של העמוד
הזה של היהדות -רק מוסיף לחומרה של החטא.
השקיעה לתוך ההנאות החומריות, בסופו של דבר בהכרח תשחית את היהודי, תהפוך אותו מיהודי דתי לסתם 'אורתודוכסי'. עצי-המצוות שהוא נוטע, הופכות לפחות ופחות נושאות-פרי ומשמעות, שעה שכל מערכת הערכים שלו הופכת למסולפת ומעוותת.
"וישמן ישורון ויבעט" (דברים לב: טו); "וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל" (הושע ב: י). הכסף שהדתיים צריכים בשביל המוסדות שלהם, לא רק מביא את המפלגות הדתיות בישראל לבגידה בעקרונות תורניים שעה שהן מתפשרות על כל אידיאל אפשרי, אלא גם גורם לשנאת החינם להגיע לגבהים חדשים ולעומק של שפלות. רבנים משמיצים רבנים אחרים; קבוצות פוליטיות יריבות מפיצות דיבה ומוציאות שם רע זו על זו; ילדים קטנים לומדים להעליב חברים שלהם שאביהם תומך במקרה במפלגה פוליטית מתחרה ("טרף") -והכל בשם התורה.
האין אנו מבינים שמה שקורה היום הוא, במידה רבה, חזרה על אותם הדברים שנגדם זעקו הנביאים? האם אנחנו חושבים שבאותם ימים לא היו ה"פרום" שהיו הולכים לבית המקדש באופן קבוע?
"כי תבואו לראות פני, מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי... חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי..."
(ישעיהו א: יב,יד). והאם לא היה זה עם ישראל, ששמר מצוות, שיצא לגלות בגלל שנאת
חינם? והאין זה הזמן בשבילנו להתבונן על עצמנו מקרוב, לראות את המומים הקשים,
העיוותים והחטאים שצמחו וניזונו מהחומריות, העושר, הנוחיות והחמדנות? והאם לא הגיע
הזמן שנסתכל על סילוף הערכים שמתחולל, והכל במסווה של קהילות תורניות?
כמובן, העבירות של גניבה, גזילה, שקר, חמדנות וגסות, בולטות יותר לאין-ערוך בקרב
צבור לא-דתי. לעולם לא ניתן להם לשקר מתוך צביעות, כדי להטעות אותנו לגבי דבקותם,
כביכול, ב"מצוות שבין אדם לחברו". הם רומסים את המצוות מהסוג הזה, באותו
חוסר תשומת לב שהם עושים זאת למצוות שכתובות על הלוח האחר של עשרת הדברות.
אבל מה הקשר בין זה לבין מה שאני כותב לגבי הדתיים? יש לנו הזכות והחובה לצפות
ולדרוש יותר מיהודי שומר תורה. מי שמאמין באלוקיות של התורה, אשם לאין-ערוך יותר
על חטאים שהוא עושה!
וכך, האם לא הגיע הזמן להכיר בכך, שתשובה לא נועדה רק ליהודי הרפורמי
והקונסרווטיבי; היא נועדה לא רק לאותו אדם שרומס את המצוות שאנחנו מקיימים, אלא
היא נועדה גם לנו שרומסים על המצוות שאנחנו לא מקיימים.
ואם כך אכן נעשה, האם לא הגיע הזמן להכות על חטא ולהתחנן למחילה מהקב"ה על
החטא המזעזע והציני מכולם -השערוריה
שבצורת הטיפול בנושא הגיטין, שמביא לידי עינוי ויגון של נשים עגונות?
ל' ניסן תשמ"ט ו-ז' אייר תשמ"ט. פורסם באנגלית בשני חלקים תחת השם: ףTo Them That Are At Ease.פ In: Jewish Press, May 5, 1989, p. 55 and May 12, 1989, p. 21; On Jews and
Judaism, p. 121.© כל הזכויות שמורות