מה מריץ את בֶּרְנִי?

מה מריץ את בֶּרְנִי?

פעם הוקרנה תכנית בטלוויזיה אשר נסובה סביב הנושא של נישואי תערובת. גיבורי היצירה נקראו ברני ובריג'ט . הממסד היהודי האמריקאי הפעיל לחץ גדול על אותה רשת תקשורת אשר שידרה את התכנית, ובסופו של דבר היא הורדה מהמרקע. ברני ובריג'יט אינם עוד. הם בוטלו... 

 כמה שזה קל יחסית לבטל את ברני ובריג'ט ולהורידם ממסך הטלוויזיה, וכמה יותר קשה הוא המאבק כנגד אותה קללה, כנגד אותו סרטן של נישואי תערובת והתבוללות אשר פּוֹשֶֹה במציאות הממשית באמריקה. כמה פשוט להכריז חרם על סדרת טלוויזיה ולהביא לידי גוויעתה, וכמה קשה להתגבר על המחלה אשר פוגעת בנו יום-יום במציאות החיים האמיתית שהיא מנת גורלה של יהדות ארה"ב. אף כי ברני ובריג'יט לא יופיעו יותר על מרקעי הטלוויזיה כשהם מטיילים יד ביד, כל שנצטרך לעשות על-מנת לראותם הינו להביט לעבר הקמפוסים באוניברסיטאות, לעבר רחובותינו ושכונותינו. ברני חי ובועט.

 מה מריץ את ברני? מה גורם לו לרוץ אחר בריג'ט? מה גורם לו לברוח מיהדותו ולנתק את שלשלת הדורות? מה גורם לו לברוח מאותה יהדות אשר אבי-זקנו אחז בה אף במחיר אושר, רווחה כלכלית, ופעמים כה רבות - אף במחיר החיים עצמם? מה מריץ את ברני?

 זו השאלה אשר מדרבנת כל העת את הממסד היהודי האמריקאי להקים בדחיפות מועצות, ועדות, סקרים וקבוצות דיון. זו השאלה אשר גורמת להם ללמוד את הנושא שוב ושוב. זו השאלה אליה הם מקדישים זמן כה רב ועליה הם שופכים הרבה מאד כסף ששייך לקהילה. זו השאלה העומדת בראש סדר העדיפויות המבולבל שלהם, ובגינה הם מגרדים את פדחתם הקולקטיבית המטופחת – מה מריץ את ברני?

 הרועים המבולבלים של הקהילה היהודית האמריקאית יכולים לסגור את קבוצות הדיון; הם יכולים לבטל את המועצות והוועדות השונות; הם יכולים לשים קץ לסקרים המלומדים והיקרים. הם יכולים להפסיק לבזבז כספי תרומות יהודיים. מה גורם לברני לברוח מהיהדות? מי יצר את ברני אשר מפנה את גבו על יהדותו מתוך מיאוס או חוסר אכפתיות? מי יצר את ברני שמקרקר סביב איזו שקצה או שצועד למען ישו או טרוצקי או ערפאת או כל דבר לא-יהודי? מי יצר את ברני אשר רואה ביהדותו דבר בעל משמעות בערך כמו צבע השיער שלו?

 ללא ספק, התשובה ברורה מאליה – בדיוק אותם ארגונים ממסדיים אשר ללא הרף מקימים את אותן וועדות, מועצות, קבוצות דיון וסקרים בכדי למצוא את התשובות לשאלות הללו! מי גרם לברני לברוח מיהדותו? הוועד היהודי האמריקאי, הקונגרס היהודי האמריקאי, "בני ברית", הפדרציות היהודיות בכל הדרגים ובכל האזורים, הרבאייס בטמפלים , וכן הדמויות הקרובות ביותר אל ברני מקרב הממסד – הוריו.

 אלו הפושעים. לכולם היה חלק ברציחתו של ברני בתור יהודי. כל אלו שדדו ממנו את מורשתו, את כל היפה בירושתו. כל אלו הם שהבריחו את ברני.

 ארגוני הממסד היהודי – הוועד היהודי האמריקאי, הקונגרס היהודי האמריקאי, "בני ברית", הפדרציות היהודיות, כל דוברי הקהילה היהודית האמריקאית – החונטה השלטת, צעדו כאחד ברחוב האמריקאי כשכור ההיתוך תחת ידיהם, והם תופפו עליו שוב ושוב תוך שהם צועקים בקול את הדיבר האחד-עשר של היהודי האמריקאי – היטמע!

 היטמע, השתלב, התמזג, הֲיֶה אמריקאי כמו כל השאר. הם תופפו בתופי המפגשים הבין-דתיים, רבאייס וכמרים החליפו ביניהם דוכני נאומים בהתלהבות, כך שהרבאיי דיבר בכנסיה, והכומר – בטמפל – כל זאת מתוך ניסיון נואש להוכיח לנוצרים וליהודים כאחד שבעיקרון אין שום הבדל ביניהם. ההצלחה הייתה חלקית – הנוצרים לא שוכנעו, היהודים כן.

 היטמע, השתלב, הֲיֶה אמריקאי! ועל-כן הם העלו על נס את בתי הספר הציבוריים, תוך שהם נלחמים בקנאות שאף אחד לא ידע שמצויה בקרבם באותו כלי יחידי שיכול היה להקנות לברני ידע ותחושת גאווה ושורשים. מתוך פחד ועוינות, הם הכריזו מלחמת קודש כנגד בית הספר היהודי, בית הספר הנבדל, הישיבה. בצדקנות מעושה הם הסבירו כי מאבקם נסוב על אותו עיקרון מקודש של הפרדת הדת מהמדינה, אולם הסיבה האמיתית למלחמתם (ואין לכך הגדרה טובה מזו, שכן הם היו מובילי המאבק מקרב כל שכבות האוכלוסייה האמריקאית כנגד כל סוג של עזרה, ולו המועטת ביותר, לבתי-הספר הנבדלים ) – הסיבה האמיתית למלחמתם זו הייתה אותו חשש אשר קינן בקרבם, ואשר הוליד אף שנאה כלפי הנבדלות וההפרדה שבין יהודים לגויים, אותה יצרו בתי-הספר הדתיים. בתי-הספר הללו איימו עליהם מכיוון שהיו מדי יהודיים! מה יאמרו הגויים אם היהודים יהיו מדי יהודיים, אם הם יֵרָאוּ שונים ויתנהגו באופן שונה, אם הם לא ישמרו עוד על פרופיל נמוך? כיצד אפשר יהיה להתערות בקרב הגויים במועדוני הבילוי והספורט הלא-כשרים שאותם יהודים כה השתוקקו להצטרף אליהם? כיצד יצליחו להתבולל אם היהודים לא ילמדו שעליהם להשליך מאחוריהם את כל אותם מנהגים משונים שמביאים עליהם בושות, את כל אותם הרגלים, את המזוודה העתיקה, אשר בתוכה כל הפולחן המיושן?

 בית-הספר הציבורי! באמצעותו שאפו להגיע לשוויון, לאחידות, להתערבות ולהתבוללות, ולמותה של האנטישמיות. ועל-כן, הרועים דרבנו את הצאן לשלוח את ילדיהם לבתי-הספר הציבוריים (והצאן, אשר היה להוט להתערות לא פחות מהרועים, לא נזקק לדרבון יתר על המידה). ברני הלך לבית-הספר הציבורי.

 וכיום, שעה שאותם רועים רצים אחר ברני כאחוזי אמוק וסוקרים אותו – "היכן הכרת את בריג'ט?", הוא עונה להם בקור רוחו – "היכן נראה לכם שהכרתי אותה? כמובן, בבית הספר הציבורי; באותו בית-ספר ציבורי אליו שלחתם אותי...". מי הפך את ברני למה שהוא? מי גרם לברני שיברח? הארגונים הממסדיים ומנהיגיהם, אשר לקחו יהדות של מיוחדות, של הבדלה, של יחוד, של שוני, ואשר עקב חששותיהם, חוסר ביטחונם העצמי ובורותם – עיצבו לה גרסה אמריקאית, אשר ביטלה את היחודיות, "הוכיחה" כי יהודים ונוצרים אינם שונים זה מזה, ושללה כל סיבה הגיונית ומוסרית להיותנו שונים. הם יצרו את ברני; הם גרמו שהוא יברח.

 ומי עוד גרם לברני שיברח מיהדותו? מי עוד הפך אותו למה שהוא ולמה שאיננו? אותם מאוזולאומים ענקיים ונוצצים אשר פרוסים לכל אורך המרחב בכל פרוור יהודי. הטמפלים. אותם טמפלים, בהם הרב הראשי הוא איש הקייטרינג. הטמפלים, בהם מקריבים קרבנות אדם מדי שבת בבוקר באותו פולחן לו הם קוראים "בר-מצווה". ה"בר-מצווה" אשר מבשר לא את תחילת דרכו של היהודי, כי אם את סופה, את מותו הרוחני. הבר-מצוה – סיומו של "חינוך" יהודי ריקני, נטול טעם, חלול וילדותי, המוענק על-ידי אנשים ונשים אשר בורותם והיותם חסרי כל תוכן יהודי הפכו אותם לשגרירים נהדרים בכדי להעביר את אותו "חינוך" לדורות הבאים. הבר-מצוה, אותו נוהג מגונה של גנדרנות, שיאה של הרדיפה היהודית אחר מעמד וכבוד, המרוץ לרישוש אותה דמות פתטית וחסרת אונים הידועה כ"אבא של הבר-מצוה". הבר-מצוה, בו הטלה הצעיר ממלמל את אותן מילים שאינו מבין ואינו מעונין להבין, בכדי להרוות "נחת" לאותם אנשים ונשים נוצצים, אשר לא יבחינו בין מילה נכונה לטעות, אשר בורותם ניכרת לכל ואשר גסויותיהם הבוטות גורמות לה' לברוח מתוך זעם מאותו מאוזולאום... הבר-מצוה, אשר החלק ה"דתי" שבו כבר מזמן הפך למשני ביחס לחלק הארי של כלל ההצגה השחצנית – קבלת הפנים שאחרי הטקס. קבלת הפנים – אותו בזבוז כסף מחליא, אותו בזיון ליהדות, שם החומרנות חוגגת תחת מסווה של דת, כאשר אנשים שיכורים ונשים ערומות למחצה רוקדים יחדיו כדי לתת שבח ותודה לאלוהים באמצעות ריקודים אפריקניים, מנגינות אמריקאיות ובזיון אוניברסלי. שם המתבוללים, הבורים ומהרסי היהדות זוהרים מאושר מתנשא, שעה שה"בובי" , הסבתא הישישה, מובאת אחר כבוד מבית האבות או מביתה במיאמי ביץ', ומדדים אותה כדי להדליק נר לקול תשואות הבנות מלהקת העידוד והבדרנים בעלי הפה המלוכלך הממתינים לבצע את חלקם בהצגה.

 הטמפל - אותו מקום אשר הסכים להעניק מקום לאלוהים, ובתנאי שידע בדיוק מהו מקומו. הטמפל – המקום בו האדם יוצר את האלוהים במחשבתו, זאת תחת להבין שהאלוקים יצר אותו. הטמפל – שם יכול היהודי ליצור כל דת שרק ירצה ולקרוא לה בשם "יהדות". הטמפל, שם מושלכים לפח כל אותם דברים מדי קשים, בו ממועצת המנהלים תצא תורה ודבר ה' מהסכמת ארגון הנשים . הטמפל, המנוהל על-ידי אנשים אשר על בורותם ביהדות עולה רק טיפשותם ועקשנותם להפגין אותה ברבים. הטמפל, בו ברני מבקר את "ה'" ופוגש ב"יהדות" ובורח מכל זה בחרדה איומה. הטמפלים; הם יצרו את ברני; הם גרמו לו לברוח.

 ומי עוד גרם לברני לברוח מיהדותו? הרבאיי'ס בטמפלים. אותם אנשי דת מתוחזקים אשר ביודעין מכהנים בתפקיד שכולו שקר וגיחוך העולים עד לשמים. אותם פקידים בעלי משכורות שמנות אשר משולמות להם בכדי שישמרו על שתיקתם ויכריזו על אור שהוא חושך ועל חושך שהוא אור; שידביקו חותמת כשרות על הבשר הטמא שהטמפלים מגישים לציבור בתור "יהדות". נוטלי השוחד אשר עיניהם טחו מראות ואשר הוקהה מצפונם על-ידי כבוד מדומה ביושבם על כס בימת הכבוד לעיני הקהילה ועל-ידי המשכורת המכובדת, אשר תופחת עם כל הכרת טובה מאת הנזקקים לשרותיהם בחתונות, הלוויות ואירועי פתיחה שונים ומשונים. נביאי השקר הדבקים בשתיקתם שעה שהיהדות מעוקמת, מעוותת, נהפכת לבדיחה עצובה, וביודעם עד כמה נשמתם שלהם עצמם כבר נשחתה מחמת השקר, הם ממהרים כל העת להצדיק אותו באמצעות "פסקי הלכה". הרבאיי'ס בטמפלים אשר לקחו יהדות שבנויה על אמת ותורה משמים והפכו אותה לבדיחה, המותאמת לרפורמה ולשאר ה"פלגים" הדתיים הכפרניים.

 הרבאיי'ס בטמפלים אשר לקחו את מושכל היסוד עתיק היומין של התגלות משמים, התגלות פשוטה כמשמעה, אותו יסוד עליו בנויה קדושת התורה, והשליכו אותו לפח האשפה. אותם רבאיי'ס מהטמפלים אשר הפכו את היהדות למעשי ידיהם של "אנשים נבונים" (ואם נכון הדבר, האם אין אנשים נבונים בקרב נוצרים, בודהיסטים ואתאיסטים?) ובכך רמסו את כל היקר והקדוש ושללו כל סיבה ממשית לשמירת המצוות. אותם רבאיי'ס מהטמפלים, אשר כה רבים מהם אינם מאמינים בה', אשר לקחו את הא-ל הגדול, הגיבור והנורא אשר יצר את האדם וברא עולם ומלואו ואשר נותן שכר לאוהביו ומעניש את עוברי מצוותיו, והם המירו אותו ב"אל" שהוא "הרוח שבאדם", אשר קשה להבחין בינו לבין קלקול קיבה... זה דגם המנהיגות ה"דתית" שאנחנו מעמידים בפני ברני, אותם כדים חלולים אשר מזלם הגדול הינו שבני קהילתם מבינים ביהדות אף פחות מהם.

 אלו הרבאיי'ס שלך, ברני, ואחרי זה אנחנו עוד תוהים מדוע הוא מסרב להיכנס לטמפל בו הם שוכנים. רק הם עצמם יודעים עד כמה הם צבועים; רק הם, עמוק בליבם, יודעים אילו חיי שקר הם חיים; רק הם בנימי נפשם יודעים כמה רגשות בוז ושנאה עצמיים שוכנים בקרבם שעה שהם נאלצים לבצע מעשי פולחן השייכים לאמונה שאינם מאמינים בה עוד, תוך שהם מלמדים דת אשר כבר מזמן בינם לבין עצמם הם החלו להטיל בה ספק. הרבאיי'ס בטמפלים; הם יצרו את ברני; הם גרמו לו לברוח.

    מי עוד הבריח את ברני מחיקה של היהדות אל תוך זרועותיה הפתוחות של בריג'ט? הוריו, האבא והאמא היהודיים. האם היהודייה האוהבת אשר פרקה את נזם הזהב מעל אפה ועשתה ממנו עגל זהב, אליו היא סוגדת בדבקות. לעגל הזהב שלה קוראים "הצלחה" ו"כסף" ו"הישגים" ו"בני-הדוקטור". עגל הזהב של הצלחה חומרית, אשר לפניו היא מתמסרת כאש להבה, ואשר עבורו היא זרקה את אלוקי ישראל, את אלוקי הערכים היהודיים לפח האשפה של הדעות המיושנות של ימי הביניים. האב היהודי אשר ערכיו הם אלו של מרכז הקניות ומרוץ הסוסים ובייגל עם שום ביום ראשון בבוקר לפני שהוא יוצא עם כל המשפחה למסעדה סינית אחר הצהריים . האב היהודי שמנסה לחשוב כמו גוי, להתנהג כמו גוי, להתלבש כמו גוי, לשתות כמו גוי ולקלל כמו גוי, ואחר זאת הם עוד דרשו מברני שיתחתן עם "בחורה יהודייה טובה".

   ההורים היהודים אשר השקפת עולמם מסתכמת בלעלות במעלות הסולם החברתי והכלכלי, ואשר יצרו יהדות נינוחה אשר תותאם לצרכיהם. אלו אשר עברו לגור בפרוורים ויצרו יהדות פרוורית, אלוהים פרוורי, מוסרי ומתורבת ונחמד – מין גרסה יהודית חיוורת של סנטה קלאוס. אלו ההורים אשר דחו את בית הכנסת האורתודוקסי של הוריהם, של זקניהם ושל הדורות שקדמו, מכיוון שהיה יותר מדי יהודי ולא מספיק מעודכן ביחס לזמננו ומדי קשה ובלתי אופנתי, והוא לא השתלב היטב בסגנון החיים היהודי-אלילי ההולך ומתהווה. הורים אלו פנו או לעבר התנועה הרפורמית אשר העניקה להם הן מעמד (וכמה שהטמפל יֵרָאֶה מוכר בעיני החברים הנוצריים אילו באו פעם לבקר) והן אישור לעשות ככל העולה על רוחם (ניתן להיות כמעט כל מה שרוצים ולעשות כמעט כל מה שרוצים באותה מסגרת אנרכיסטית ששמה "התנועה הרפורמית"), או – אפילו טוב מכך – הם יכלו לפנות לאותה תנועה חדשה ששמשה זורחת כעת בשמי היהדות האמריקאית – "התנועה הקונסרבטיבית". כמה פליטים יהודיים מברוקלין ומברונקס הגיעו למספקוואה עם סמלי וגינוני המעמד הגבוה אליו הצליחו להעפיל, רק בכדי לגלות שהם מוקפים בילידי המקום המוזרים והשונים מהם, אשר נקראים בשם הכולל "גויים", כשבתוכם קבוצות שבטיות גדולות המכונות בשם "פרוטסטנטים" ? כמה מבין אותם יהודים, כאשר בבהילותם כי רבה, החלו לחשוש שמא ברני יבוא הביתה יום אחד עם מֶרִי ולא עם שירלי , חברו יחדיו בכדי לבנות בזריזות טמפל או "מרכז יהודי" על-מנת שזה ישמור על יקיריהם? וכמה מתוכם, אשר לא ידעו להבחין בין מושג יהודי לבין רעיון קתולי, החליטו לקרוא לאותו בית תפילה בשם "קונסרבטיבי", מכיוון שהאורתודוקסי "מדי מיושן" ואילו הרפורמי "דומה לכנסיה"? וכמה מופתעת הייתה אותה תנועה קונסרבטיבית זניחה וחסרת משמעות כשהחל להינתך עליהם מטר של בקשות לאיוש משרות של "רבאיי'ס" שלא היו באמתחתה? וכמה טמפלים קונסרבטיביים החלו לפתע להעסיק רבנים אורתודוקסים אשר זנו אחר אלוהי הזהב של לונג איילנד? וכמה שזה היה נכון, שלא התנועה הקונסרבטיבית היא אשר בנתה את כל הטמפלים אשר לפתע נעשו כה בולטים, כי אם היהודים הרגילים, הבורים, אשר הביאו איתם לפרוורים את הטמפל כפי שהם הביאו כל מצרך אחר לו היו זקוקים, והם אלו אשר קבעו את תנאי העסקה.

 הוריו של ברני קנו לעצמם טמפל ורבאיי, ומשם הם המשיכו באותה דרך, עד שיצרו יהדות ואלוהים בצלמם כדמותם. החייט ידע בדיוק לאיזו מידה לתפור את החליפה...

 יהדות, אך לא יותר מדי. כאשר נשלח ברני לאותו מדבר שממה תרבותי המכונה "בית-ספר דתי" או "עברי" שהוא כה תיעב, זה לא היה בכדי שישמור מצוות, כי אם בכדי שיקנה מעט "תרבות" (לפחות את אותה כמות הנדרשת בכדי שיוכל למלמל את המילים הנכונות ביום הגדול של טקס הבר-מצווה, בו מתחילה בגרותו). במידה והיה מגיע הביתה ומזכיר משהו בנוגע לשמירת שבת או לאיסור אכילת חזיר, היו הוריו מחייכים ואומרים לו כי "לא בשביל זה אנחנו שולחים אותך לשם" או "אינך חייב להקשיב לכל מילה שיאמר לך המורה". הם שחקו בברני ושיטו בו מתוך מחשבה שיצליחו לרמות אותו, ומעולם לא עלה על דעתם המטופשת שאי אפשר לרמות ילד לאורך זמן. הם יצרו מוצג מזויף וחשבו שיצליחו להלביש אותו על ברני. הם יצרו יהדות בצלמם כדמותם - כוהניזם או גולדברגיזם או שוורציזם – וניסו להעמיד פנים שזוהי יהדות. הם רימו את עצמם מכיוון שזה כל-כך התאים להם, והם סברו שברני יגדל להיות זייפן, צבוע, חומרני ומגעיל כמותם. אבל הוא לא גדל כך. מה שמריץ את סמי אינו בהכרח משפיע על ברני.

 הם סברו כי היהדות הינה מתג שניתן להדליק ולכבות לפי הצורך. הם רצו לוותר על כל אותם דברים לא נוחים שביהדות, אולם לשמר את הדברים ה"חשובים", כמו למשל להתחתן עם שירלי. ברני היה ישר. הוא לקח את כל המכלול והשליך אותו. הוא לחץ על המתג בלי להתבלבל וכיבה את היהדות לגמרי. הוא התחתן עם בריג'ט לקול יללותיהם של הוריו אשר זעקו באוזני כולם – היכן טעינו???

 היכן טעו?

 היכן צדקו...?

 כשחושבים על כך, הרי שרמות העזות והיהירות הנמצאות בקרב רוצחי ברני עולות על כל דמיון. כולם כאחד – ארגונים יהודיים ממסדיים וחלקלקים ומנהיגיהם השמנים; הטמפלים-מאוזולאומים בעלות מיליוני דולרים; הרבאיי'ס הפקידים מאותם טמפלים; ההורים האומללים וחסרי האונים; כל אותם אלו אשר אמת המידה בידיהם הייתה "מה יאמרו הגויים" ואשר לפי מדידותיה תפרו את "יהדותם", לא על-מנת שתתאים ליהודי כי אם על-מנת שתתאים לגוי; כל אותם חולי פיצול אישיות רוחני אשר לא ידעו אם הם יהודים או לא, שחור או לבן, בשר או חלב; כל אלו פתאום הפנו את אצבעם המלוכלכת והמאשימה לעבר ברני וצעקו עליו בזעם – "מדוע אתה יהודי כזה גרוע? מדוע אתה בוגד בעם שלך? אתה לא יכול להתחתן עם בחורה יהודייה נחמדה כמו אמא שלך? מדוע אתה רוצה להתחתן עם בריג'ט, השקצה?".

 הצביעות כאן מבחילה ומשעשעת בו-זמנית, אולם ברני מקשיב לדברים ואינו מוצא בהם כל עניין לשעשוע. "מדוע אני רוצה להתחתן עם בריג'ט? מדוע לא? היא נראית טוב, היא מנומסת והיא לא נודניקית... מדוע אני רוצה להתחתן עם בריג'ט? מדוע לא? איזו מין בחורה יהודייה נחמדה היא אמי? אחת שמחללת שבת כמו אמי? כך עושה גם בריג'ט. אחת שאוכלת לא כשר כמו מאמי היקרה? כך עושה גם בריג'ט. אחת שמגיעה לבית הכנסת שלוש פעמים בשנה כדי להציג בפני כל את בגדיה במסגרת הגרסה היהודית של תצוגת חג הפסחא הנוצרי? לבריג'ט ישנו הדבר האמיתי".

 כמובן, מה שברני באמת מתכוון לומר – לא, לזעוק – הינו – "אמרי לי, רבותי, מישהו מכם, מדוע עלי להיות יהודי? מדוע חשוב להיות יהודי? מה זה משנה? למה לא להפיל את כל המחיצות בין הדתות, העמים והקבוצות אחת ולתמיד? מה יש בה, ביהדות, שכל-כך מיוחד ויחודי, עד שעלי לדבוק בה ולהתחתן רק במסגרתה? למה להיות יהודי!!!".

 זוהי זעקה של כאב מנשמותיהם של עשרות אלפי יהודים צעירים אשר מתבוללים, משתלבים ונעלמים אל החלל החיצון שמעבר ליהדות. זוהי הזעקה, השאלה בה"א הידיעה. היא נשאלת על-ידי אנשים ונשים צעירים וצעירות אשר ראו את הריקנות שביהדות עליה הם גדלו. היא נשאלת על-ידי יהודים צעירים אשר ראו את כל הגועל וגסות הרוח שבטמפלים הריקניים ואת הזיוף ופשיטת הרגל של הרבאיי'ס באותם טמפלים. היא נשאלת על-ידי אנשים צעירים אשר בעבורם "היהדות" אינה מעניקה ולו דבר מבחינת אידיאלים, מסירות נפש ומשמעות בחיים. היא מגיעה מקרב אלו אשר "היהדות" אותה הם מכירים הינה שוות ערך לעושר מנקר עיניים, מנהיגים שמנים ומדושני עונג המשלמים מס שפתיים לאלוקים ול"דת", כאשר אותה דת מתגלמת ברבאיי'ס שאינם מאמינים בתורה משמים, ויותר ויותר אף לא בקיומו של האלוקים, ובאנשים בלתי מלומדים אשר על בורותם בכל ערך יהודי הם מחפים באמצעות צ'קים למגבית היהודית המאוחדת ולארגון "הדסה".

 אלו אשר רצחו את ברני לקחו את היהדות של אבותיהם אשר הייתה חזקה ועוצמתית דיה בכדי לשרוד אינקוויזיציות ומסעי צלב ופוגרומים ואת הקישינבים ואת האושוויצים, גדולים כקטנים. הייתה זו היהדות של הזיידה אשר האמין בה' והוכיח את אמונתו על-ידי שמירת מצוותיו. הייתה זו יהדות שנולדה מאת ה' ולא מאת בני-אדם. הייתה זו יהדות אשר רבניה ומנהיגיה ידעו את התורה, לא את רשימת רבי-המכר המעודכנת, ואשר קיימו את מה שלמדו, ובכך הציבו דוגמא למופת בפני הברני'ים של פעם, אשר ידעו מדוע היהדות הינה שונה, ואשר לא חשבו ולו לרגע על בריג'ט.

 הרוצחים לקחו את היהדות הזאת והשליכוה, כשתחתיה הם יוצרים "יהדות אמריקאית", מין תערובת מבחילה של בדיחות מיירון כהן , מיאמי ביץ' , צ'קים למגבית היהודית המאוחדת, חברות ב"הדסה", מאכלים יהודיים ורטיות לעין כמו של משה דיין . הייתה זו "יהדות" שהופשטה מכל אותם גורמים בלתי-הכרחיים, זאת על-מנת להקל את העול מעל גבו של השחיין היהודי למרחקים ארוכים במהלך מסעו במימי הטמיעה, השוויון והאחווה של אמריקה. הייתה זו "יהדות" אשר מאמיניה זרחו מאושר שעה שמנהיגיה הורידו אותה לרמה של "ערכים". ערכים! כאילו שבכך מתחילה ומסתיימת היהדות. כאילו שנוצרים ושינטויסטים אינם יכולים גם הם להיות בעלי ערכים. כאילו שבריג'ט הינה בהכרח פחות ערכית משירלי. ערכים, הדגיש ברגש הרבאיי בעל המשכורת הנאה מדוכן הנאומים המפואר שלו. ערכים – זו היהדות. אם זה כל מה שיש בה, אזי ברני יודע כי היא איבדה כל אחיזה יחודית שהייתה לה ביחס אליו. כולם, בזמננו, הינם בעלי ערכים. ג'ורג' מיני הוא ערכי ונלסון רוקפלר הוא ערכי והאב מון הוא ערכי והנסיך סיהנוק הוא ערכי והמלך פייסל המנוח היה ערכי, כמו גם בניו הרבים מספור. זה כל מה שיש ליהדות להציע? אם זה כל מה שיש, אזי ראוי להפסיק להטיף לברני ולהוכיחו בשעה שהוא צועד יד ביד לאור השמש עם השקצה הערכית שלו.

 ברני דורש לדעת מה כל-כך בלעדי ביהדות, מה יחודי בה, מה כל-כך מיוחד בה, מה יש בה שאין במקומות אחרים. ברני רוצה לדעת, ולאף אחד מקרב אלו אשר רצחו אותו אין על כך תשובה. ליו"ר "בני ברית" אין תשובה עבורו. לאיש הקייטרינג בטמפל אין תשובה עבורו, גם לא ליו"ר הוועד המנהל, ואף לא לנשיאת ארגון הנשים. לרבאיי בטמפל אין תשובה עבורו. לאמא ואבא בוודאי שאין תשובה עבורו. לכל אלו אין תשובה עבורו ולו מהסיבה הפשוטה שאין להם תשובה עבור עצמם.

 היהדות עומדת או נופלת על בסיס העובדה היחודית שה' התגלה בהר סיני ונתן ליהודים את האמת שאינה נחלתו של אף עם אחר. היהדות עומדת או נופלת על בסיס העובדה שהתנ"ך והתלמוד, על חוקיהם, מצוותיהם, הלכותיהם והדרכותיהם, נתגלו מאת הא-ל ושהדרך היחידה להשיג קדושה ולזכות לטוב האמיתי הינה שמירת מצוות התורה. זה מה ששמר על "בובה" ו"זיידה" של ברני כיהודים; לא שום דבר אחר. זוהי סיבה להיות יהודי. זוהי סיבה לא להתחתן עם בריג'ט. כל השאר הינו זיוף וסילוף. מסכן ברני, הוא קרבנו של השוד הנורא ביותר שיכול להתרחש, נטילת מורשתו וסיבת חייו. אילו רק הבין כי ל"יהדות" שראה במשך כל חייו אפשר לקרוא הכל, רק לא יהדות. אילו רק הבין כי הוא קרבן של מעשה המרמה הרוחני הנורא ביותר. כמה מאושר יכול היה להיות. כמה שחייו יכלו להיות שמחים ומאושרים ובעלי משמעות אילו רק יכול היה לגלות מחדש את היהדות של אבות אבותיו, אשר נמכרה ביבשת אמריקה תמורת 30 חתיכות זבל. יהדות היא יפה, ובתנאי שלא תשחק איתה משחקים – לא איתה, וגם לא עם עצמך. אילו רק יכול היה ברני להבין. כמה בר-מזל הוא יהיה אז. אז הוא יוכל לוותר על בריג'ט תמורת סיבה לחיות . סיבה לחיות כיהודי.