קשרים – בונד'ס

קשרים – בונד'ס

 פאוריה, אילינוי הינה עיר טיפוסית במרכז אמריקה. מדובר בעיירה של אנשים מן הישוב, שמרנים, שם חיים חיי משפחה שלווים ודוגלים בערכים חברתיים של פטריוטיות, דת, נאמנות למשפחה ולקהילה. בפאוריה שוכנת גם קהילה יהודית, אשר במידה רבה מהווה ראי של ההתנהגות וההשקפה הכללית של האוכלוסיה הגויית היותר גדולה. הקהילה בהחלט אינה יוצאת דופן מנקודת מבט יהודית, אולם יש בה גורם אחד מיוחד, המלמד אותנו לקח חשוב. פאוריה, אילינוי, היא ביתו של סם רוטברג. 

 השם מעלה תגובה מיידית של הכרה בקרב לא מעט יהודים, ולמען אלו שאינם מכירים, ראוי שידעו כי סם רוטברג הינו יהודי מפורסם, אחד החזקים ביותר ובעלי ההשפעה הגדולה מקרב הקהילה היהודית האמריקאית. סם רוטברג הינו יו"ר ארגון הבונד'ס של ישראל והוא אחראי ישירות על הארגון שמגייס סכומי כסף עצומים ושולח אותם לישראל מדי שנה. כשסם רוטברג מגיע לישראל, והוא עושה זאת בתדירות גבוהה, הוא זוכה לקבלת פנים המתאימה לאישיות חשובה מאד. מכונית ממשלתית ובתוכה פקידים בכירים מחכה לו בשדה התעופה, ועומדת לרשותו סוויטה קבועה במלון המלך דוד. מנהיגים ישראלים צוחקים כשהוא מספר בדיחות ומהנהנים בכבוד לרגל הערותיו. הוא אינו אוהב את מדיניותו של ראש הממשלה בגין, אולם מר בגין בכל זאת מכבד את הכח וההשפעה של סם רוטברג, ומתנהג בהתאם. סם רוטברג, אזרח בכיר בפאוריה ויהודי בכיר באמריקה.

 ישנו עוד פרט נוסף. אשתו של סם רוטברג היא נוצרייה, חברה פעילה בכנסייה האפיסקופלית "סנט פול" בפאוריה. יש להם ילדים, שהינם, כמובן, גויים.

 אני מאמין כי כבר מזמן היינו צריכים לדון בשאלה מי הם מנהיגינו היהודיים ואיזו דוגמא הם אמורים להוות עבור הקהילה. אני רוצה להציג את השאלה בצורתה היסודית והבוטה ביותר – האם אדם אשר ללא בושה רומס את קו ההגנה האחרון של היהדות, את ההוראה המחייבת להתחתן רק עם יהודים בכדי שילדינו ימשיכו את שלשלת הדורות של היהדות – האם עלינו להשלים עם מעשיו של אדם כזה משום שהוא עשיר וביכולתו לגייס כסף למען ישראל?

 זוהי שאלה חשובה, מכיוון שבעוד שסם רוטברג הינו המנהיג האמריקאי היוקרתי ביותר שנשוי בנישואי תערובת, הוא רחוק מלהיות היחידי. ישנם פקידים בכירים בפדרציות היהודיות בכל רחבי ארה"ב אשר נשואים ללא-יהודים. ישנם פקידים בארגון "בני ברית" אשר בן או בת זוגם הינם יפים אמנם, אך נוצרים. (זכורני שדיברתי פעם בפני סניף של "בני ברית" בלוס אנג'לס, שם ישבו לידי על הבימה שני פקידים רשמיים של הארגון לצד נשותיהם המנומסות והלא-יהודיות. כששאלו אותי על מה בכוונתי לדבר, החלטתי על המקום ועניתי בנימוס – "על נישואי תערובת").

 אני רק מצפה לראות מתי נחזה בבואה הבלתי נמנע של הרבנית הלא-יהודייה הראשונה, בת-זוגו של אחד הרבאיי'ס היותר נאורים.

 לא פלא הדבר, אם כן, שהתקפותינו ואזהרותינו כנגד נישואי תערובת נשמעים חלולים בעיני היהודי הצעיר. לאורם של סם רוטברג ואשתו הלא-יהודייה, אשר שניהם זכו לכבוד מראש הממשלה, וכן מהוריו ומהטמפל בפאוריה, מדוע שהיהודי הצעיר לא יתחתן עם שקצה נאה והגונה? אולי גם הוא יצליח יום אחד להיות יהודי מוצלח ומפורסם; אולי גם הוא, בבוא היום, יהיה ליו"ר ארגון הבונד'ס של ישראל...

 לא פלא שאנו מתחילים לחוש במסע מתוחכם המנווט על-ידי הוועד היהודי האמריקאי, הקונגרס היהודי האמריקאי, "בני ברית" וכל מיני פרסומים יהודיים שלפתע מרגיעים ומיידעים אותנו כי נישואי תערובת זה לא כל-כך נורא כפי שחששנו. לפתע, מספרים לנו שהילדים גדלים כיהודים (והגדר ההלכתי אינו מעלה ואינו מוריד מבחינתם). מהו הגורם אשר עומד מאחורי אותו מסע תעמולה פתאומי שנועד לרכך את התנגדותנו ולמתן את פחדינו מפני נישואי תערובת? ללא ספק, הרי זוהי העובדה שכמות אדירה של ילדים של ראשי אותם ארגונים יהודיים נישאים בנישואי תערובת, ומספרים גוברים והולכים של מנהיגים יהודיים בעצמם נשואים ללא-יהודים. ובכן, אנו מכופפים את היהדות תחת אנשי הכסף היהודים. וסם רוטברג, שיחיה עד 120, ינצח במאבקו על זכותו להיקבר ליד בת-זוגו הנוצרייה בבית הקברות היהודי, והקהילה היהודית בפאוריה כבר תמצא את התירוץ מדוע נסוגה מעוד עיקרון יהודי. כזה הוא כח הכסף.

 במובן מסוים, אנו מבחינים אף במקרה שלפנינו בכך שמדינת ישראל הפכה בעיני ההמון לסוג של עבודה זרה. בדאלאס, טקסס, ארגון נשים ציוני מסוגל לגייס כסף עבור ישראל על-ידי פרסום כי מי שיקנה המבורגר במסעדת מזון מהיר ידועה ולא כשרה, יזכה שחלק מהרווחים ילכו למדינה היהודית. משכנעים הורים לשלוח את ילדיהם לחצי שנה בקיבוץ, שם יהיו חשופים לאוכל לא כשר, חילול שבת ומתנדבים גויים שהם יוכלו לפגוש, ומי יודע מה עוד...? כל זה למען ישראל, המדינה היהודית. וראשי ממשלה ישראליים אשר כדבר שבשגרה מגנים את הקהילה היהודית באמריקה בשל אחוז נישואי התערובת הגבוה שיש בה – אותם ראשי ממשלה מקדמים בברכה, בכבוד ובטקסיות רבת רושם את סם רוטברג ואת שכמותו, מכיוון שהם עוזרים לישראל.

 והם אכן עוזרים. אולם באיזה מחיר? המחיר אותו אנו משלמים הינו יקר. אנו מכבדים אותם והם בונים את ישראל, אולם היא כבר אינה המדינה היהודית, כי אם רק מדינת היהודים – וההבדל בין השתיים הינו עצום. ומחר, מה יאמר מר בגין על נישואי התערובת שבין ערבים ליהודים בישראל – כיצד יגנה את התופעה, שעה שסם רוטברג ממתין לו במלון המלך דוד?

 אני זוכר כיצד גולדה מאיר נהגה לנצל כל הזדמנות בכדי להזהיר מפני הסכנה של ארבעים אחוזי התבוללות באמריקה. ואז היא שלחה מברק ברכה כאשר הנרי קיסינג'ר התחתן עם ננסי מק'גיניס. המסר העולה מכך ומהכבוד המורעף על סם רוטברג נקלט היטב בקרב הצעירים היהודים.

 למדינת ישראל אין כל משמעות בעינינו אם היא הופכת לסתם עוד מדינה כמו כל השאר. הזהות היהודית של ישראל – זה מה שהופך אותה לחשובה. בשעה שאנו מחניפים לאנשי הכסף אשר רומסים את אותה זהות יהודית, אנחנו מבזים וקורעים לגזרים את כל המהות של ישראל. אני מודה לסם רוטברג על כך שעזר לישראל. אולם אסור שנאפשר לו להיות מנהיג, להיות סמל, להוות דוגמא. מי שמנתק את קשריו עם היהדות אינו יכול להיות יו"ר הבונד'ס של ישראל.