הצעה לסדר יום השתלטות ערבים על אדמות מדינה יד כסלו תשמ"ו (27.11.85)
הצעה לסדר יום השתלטות ערבים על אדמות מדינה
יד כסלו תשמ"ו (27.11.85)
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, שלשום עמד כאן
חבר הכנסת תופיק טובי ונשא נאום מרגש על גזל קרקעות ערביות בשטח 9 בגליל. כלו
בדמעות עיני, חמרמרו מעי על שבר הכפרים סח'נין, עראבה ודיר-חנא. מה אשווה לך סח'נין
ואנחמך עראבה, מי ירפא לך דיר-חנא.
הציונים הארורים, צבא הכיבוש שמדכא את
אחיכם ביהודה ובשומרון היום, הם באים לגזול גם מכם את אדמתכם - שטח 9 הקדוש
והמקודש לאסלאם. ליסטים אתם - מקרקר הצדיק טובי, כאשר מאחוריו מיילל ראש המועצה
מסח'נין, החסיד מסח'נין: גזלנים. אוי, מסכנים בני מסכנים, לבי לבי
עליכם.
חברי הכנסת, בימים אלה נתבשרנו, שהערבים משתלטים על אדמות הלאום
בעידוד כספים מאש"ף. מוכרים סחורה מסובסדת לירדן ומוציאים ממשרד החקלאות את האפשרות
לתכנן את הייצור החקלאי במדינה.
ובכן, סוף סוף הגיעה השעה להשתחרר מהתסביך
שכפו עלינו פלוגות הסער של הפאשיסטים של השמאל, תסביך שסותם לנו את הפה בכל הקשור
לערבים והסכנה שהם מהווים למדינה היהודית.
חברי הכנסת, זעקת הרוגז הערבית
באה לחפות על ההשתלטות ועל הגנבות הענקיות של אדמות המדינה שבוצעו - -
-
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
חבר הכנסת, סליחה, האם אני יכולה לבקש ממך שתשתמש
במלים אחרות כאשר אתה נואם פה?
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
אני מוכן - -
-
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
לא, לא, אני לא מנהלת משא-ומתן אתך, אני
מבקשת.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
אני מדבר על הגנבות הענקיות האלה. קשה לי -
- -
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
סליחה, אל תנהל אתי משא-ומתן. אני מדברת על כמה
מלים לפני זה.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
אם לא גנבה, אז
גזילה.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
כמה מלים לפני זה וכמה משפטים לפני זה. תבדוק את
עצמך לפני שאתה עולה לדוכן. אני פשוט פונה אליך, ולא - אני אצטרך למחוק
מהפרוטוקול.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
בבקשה.
היו"ר ח'
גרוסמן:
----------------
אני לא נוהגת לעשות את
זה.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
בבקשה, את תעשי מה שאת רוצה ואני אעשה מה
שאני רוצה. זהו.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
"פלוגות הסער" וכה הלאה וכה הלאה - אני מבקשת
ממך.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
שמעתי.
היו"ר ח'
גרוסמן:
----------------
שמעת, אז הבא
בחשבון.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
שמעתי. זעקת הרוגז הערבית באה לחפות על
ההשתלטות ועל הגנבות הענקיות של אדמות המדינה שבוצעו במשך השנים על-ידי הערבים. לא
רק שנגנבו, פשוטו כמשמעו, אלא שעליהן נבנו מייד באופן בלתי חוקי מבנים, שבאו כדי
להנציח את הגנבה. כך היה. כך היה הגורל של מאות אלפי דונמים של ארץ-ישראל בנגב,
במרכז הארץ ובגליל.
אחת מנקודות הגזל היא, בלא הפתעה כלל וכלל, דווקא שטח
9. ב-7 בספטמבר 1977
אמר עמוס הרפז מהסוכנות היהודית: "בחודשים האחרונים
נתפסו על-ידי הערבים עוד 800
דונם באזור צבאי 9. חרשו וזרעו ועתה הם טוענים
לבעלות בזכות החזקתם הבלתי מעורערת". בפברואר 1979 הודיע משרד הפנים, שבמשך 20
השנים האחרונות דאז השתלטו הערבים על לא פחות מ-40000 דונמים מאדמות הגליל באזורים
הצבאיים 117 עד 19
בלבד. גם גנבות וגם השתלטות בקצב מטורף על אדמות
ארץ-ישראל.
וכך אמר חבר הכנסת לשעבר מהמערך רענן נעים: "מאוד מדאיג להיווכח
כי במקומות שונים בגליל, כמו נצרת-עילית וכרמיאל, רוכשים הערבים קרקעות, נכסים
וחנויות מידיהם של תושבים יהודים. דומה הדבר כאילו קיימת קרן-קיימת לישמעאל המתחילה
לרכוש במאורגן, כפי שפעם נהגה הקרן-הקיימת לישראל".
לא שמעתי אז חבר כנסת
אחד או שר אחד שטען "גזענות" לביטוי הזה.
כך זעק ראש מועצת כפר-תבור, מיכה
גולדמן, כאשר נודע לו שיהודים באזור מוכרים את אדמותיהם לערבים. אני מצטט: "זה
מדאיג וחמור וחייבים לעקור את התופעה מן השורש מייד". והוסיף: "אני מאמין כי ניתן
לחיות בדו-קיום". איך? כאשר הערבים חיים בכפר ערבי ויהודים בכפר יהודי. כל אחד צריך
לשמור על הלאום שלו. כך הגזען מכפר-תבור.
יהודים, הקץ לפחד, להיסוסים,
להתחמקות. הגיעה השעה, לפני שלא תישארנה לנו שעות.
ההשתלטות הערבית על
האדמות, על החקלאות, על גנבות, היא חלק בלתי נפרד מהמלחמה במדינה היהודית. ודאי שהם
משתלטים וגונבים את האדמות היהודיות, כי הרי הם מכחישים שאדמות אלו שייכות למדינה
היהודית, כי הרי הם מתכחשים לעצם יהדותה של המדינה.
בכנסת הזאת, כאן, רק
לפני כחודש ימים, עמד ערבי, חבר הכנסת מיעארי, ואמר כך: "מדינת ישראל היא לא מדינתו
של העם היהודי אלא של האזרחים הנמצאים בתור אזרחים במדינת ישראל".
וחבר כנסת
דרוזי, חבר הכנסת עטשי, אמר כך: "מדינת ישראל שייכת לעם היושב בה". זאת התגרות. זה
אתגר לציונות. הם לא מקבלים את הציונות. יהודים, זו הבעיה, זו הסכנה, זו
המלחמה.
הגנבות של הקרקעות הן חלק מהשנאה ומהשטנה הטמונה והגלויה בקרב
הערבים. הנה יש לי קטע מעיתון. יולי 1979, מול הכנסת, כאן, עמדו 000,6 בני
מיעוטים, בני מיעוטים; והכותרת בעיתון: "הגליל ערבי", "יהוד החוצה, צעקו המפגינים
ליד הכנסת".
וביולי 1982 צעקו מאות צעירים בטייבה: "ציונים הביתה, פלשתין היא
שלנו".
ובעיתון "ניוז-ויו" באנגלית, המתפרסם כאן בארץ, ציטטו ערבי עורך-דין
ממעיליה, נוצרי, וכך הוא אמר: "אנו פלשתיני הגליל, כולנו הרגשנו דומה בעת התקפות של
הקטיושות. היהודים במעלות ירדו אל מקלטיהם ואנו עלינו אל הגגות לצפות. קטיושות לא
נפלו במעיליה או בתרשיחה. הקטיושות העלו את המורל שלנו". וכך מדבר ערבי, מורה
מעראבה: "עכשיו אנו מיעוט. כשנהיה רוב לא אקבל שזו מדינה יהודית עם רוב
ערבי".
כאשר חבר הכנסת גולדשטיין ניסה להעלות חוק שההמנון, "התקווה", יהיה
ההמנון הרשמי כאן, מה לא אמרו הערבים? ב"הארץ", שואלים אחד, ראש מועצה באחד הכפרים
- -
-
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אני שואלת את עצמי מתי תגיע
לחקלאות.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
אני מגיע מייד. שואלים אותו: "נפגעת מההצעה
לחייב אתכם לשיר את 'התקווה'?
תשובה: "בוודאי, כל הצעות האלה
גזעניות".
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
והחקלאות?
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
אני מגיע. ראש מועצת סח'נין מאיים במהומות
נוסח "יום האדמה", על החקלאות בשטח 9. סח'נין. אני זוכר את סח'נין. אני זוכר את
סח'נין ב-30 במרס 1976, "יום האדמה". חקלאות. המון האספסוף הערבי צועק: "פלשתין,
פלשתין, נשחרר את הגליל בדם וברוח". אבנים, בקבוקי תבערה הנשלכים על השוטרים,
עליהום.
הכנסת הזאת חייבת להשתחרר מאימת פלוגות הסהר של השמאלנים הפאשיסטים
ולדון סוף סוף - -
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אני מבקשת ממך, הזהרתי אותך קודם ואני מבקשת שאתה
תפסיק את נאומך.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
- - בבעיה היסודית של שנאה וסכנת הערבים
בתוכנו למדינה היהודית.
היו"ר ח'
גרוסמן:
----------------
תסלח לי, אתה תפסיק את
נאומך.
עדנה סולודר (המערך):
--------------------
צריך להוריד אותו מן
הדוכן.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אני לא אתן לך להמשיך. אני לא אתן לך להמשיך.
לפחות אותי היית צריך לכבד.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
אותך בכלל לא. אותך אני בכלל לא
מכבד.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
תרד
מהדוכן.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
את לא מכבדת את
עצמך.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
תרד מהדוכן, בבקשה. אתה סיימת את
נאומך.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
ובכן, נגיע למצב - -
-
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
תרד מהדוכן, בבקשה, אתה סיימת את נאומך, אני
מבקשת מהסדרנים להוריד אותו מהדוכן.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
בעזרת השם נזכה להקים כאן מדינה יהודית
שתקבע את ההלכה היהודית, וכמו שכתוב: לא תיתן להם חנייה
בארץ.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אתה סיימת. אתה
סיימת.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
בסדר, אני סיימתי. גם את
תסיימי.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אני מבקשת להוציא את חבר הכנסת מן
האולם, הוא העליב את היושבת-ראש.
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
אני רציתי את זה. אני גמרתי. פה זה לא יעזור
לך. מפ"ם.
© כל הזכויות שמורות