הצעת חוק הונאת הדת היהודית, התשמ"ח-1987. - חבר הכנסת הרב מאיר כהנא ח' טבת תשמ"ח (29.12.87)
הצעת חוק הונאת הדת היהודית, התשמ"ח-1987. - חבר הכנסת הרב מאיר כהנא
ח' טבת תשמ"ח (29.12.87)
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחד מיסודי
היהדות הוא הרעיון של ההבדלה, הבא לחסל את הטשטוש, למנוע את הזיוף, לקבוע את מקומו
והגדרתו האמיתית של כל מושג ומושג. הפעולה העיקרית של הקדוש-ברוך-הוא ביום הראשון
לבריאת העולם היתה דווקא מעשה זה של הבדלה, כמו שכתוב: "וירא אלקים את האור כי טוב
ויבדל אלקים בין האור ובין החשך". הקדוש-ברוך-הוא ראה לנחוץ להבדיל, להפריד בין
האור לבין החושך, כמו שמסביר רש"י הקדוש: "ראהו כי טוב, ואין נאה לו ולחושך שיהיו
משמשים בערבוביה, וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה". הבדלה, הפרדה, לכל אחד
תחומו, אבל לא ביחד.
רעיון ההבדלה נקבע כחלק יסודי של הפולחן היהודי כאשר
בהבדלה, בצאת השבת, היהודי מרים את כוסו ומבדיל: "המבדיל בין קודש לחול, בין אור
לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה".
אין הקודש יכול
לדור עם החול; אין האור מסוגל לדור בכפיפה אחת עם החושך: אין אפשרות למזג את
היהודים והעמים. התורה קבעה מעמדות ומחסום של הבדלה שיעמוד ביניהם. ועל אחת כמה
וכמה לגבי אמת ושקר, הטעונים חומת פלדה של הפרדה והבדלה, כדי שחס ושלום לא נטשטש את
ההבדלים המהותיים שביניהם.
חברי הכנסת, אנו חיים היום בדור תהפוכות, בדור של
איפכא מסתברא. האמת לא רק נעדרת, כי אם מטושטשת. המחסומים בין האמת לבין השקר נפלו,
הערבוביה משתוללת ושולטת. שקר ואמת נפגשו, אור וחושך נשקו. קמו בגולה אנשי רמייה,
רפורמים וקונסרבטיבים, הקימו פולחן של מרמה, וקראו לו "יהדות". כלאי הכרם הרפורמי
והקונסרבטיבי עשו באושים. נולד ממזר הדוחף לבוא בקהל השם. השקר והחושך והחולין
וההתגויות של הרפורמים והקונסרבטיבים מתיימרים לתואר של אמת, אור, קודש
ויהדות.
אותו הרס רוחני ושקר נפשי, אותה טמיעה והתבוללות, אותו חילול וטשטוש
הקודש שהם הביאו לגלות, רוצים הם היום לייבא לארץ הקודש.
חברי הכנסת, די
לשקר בתחומו, די לטומאה בדירתה. החוק שאני מעלה היום בא להגדיר, לאמת את היהדות,
להגדיר ולאמת מי הוא באמת רב ומה הוא באמת בית-כנסת, ומי הוא יהודי באמת. החוק בא
לגרש את הערבוביה מההיכל, להבדיל בין האור לבין החושך, בין היהדות הכשרה לבין
הממזר.
אני מצטט מהצעת החוק: "לא ישתמש אזרח, תושב או תייר יהודי בארץ-ישראל
בתואר 'רב' או 'רבי' או כל תואר של מנהיג רוחני יהודי, אלא אם כן הוא מאמין
בתורה מסיני, וכן - הוא הוסמך להוראה כרב על-ידי רב המאמין גם הוא בכך, וכן - הוא
קיבל תעודה המאשרת את סמכותו להשתמש בתואר 'רב' או 'רבי' על-ידי הרבנות הראשית או
גוף אחר של רבנים המאמינים גם הם בכך, אחרי שבדקו את מעמדו.
"לא ייקרא כל
בניין או מוסד 'בית-כנסת' ולא יימצא על הבניין או על המוסד שלט כזה, אלא אם כן
מתפלליו ומייסדיו מאמינים בתורה מסיני, וכן - הנוסח והפולחן של התפילות הם על-פי
ההלכה כפי שנקבע על-ידי גדולי התורה המאמינים בתורה מסיני. מותר לכל בניין או
מוסד להיקרא 'טמפל' או 'סנטר'.
"תנועה או כת או גוף או ארגון יהודי לא יקרא
'מסורתי' אלא אם כן הוא מאמין בתורה מסיני.
"בסעיף 24 לחוק השבות
התש"י-1950, אחרי המלה 'שנתגייר' יבוא: כהלכה, כמו שהיא מוגדרת ב'שולחן הערוך'
וכמו שהיא מוגדרת ומפורשת אך ורק על-ידי רבנים המאמינים בתורה מסיני.
"לבד
מבית-דין רבני לא תהא לבית-משפט, לרבות בית-המשפט העליון, סמכות לדון בשאלה מיהו
יהודי."
© כל הזכויות שמורות