הצעת סיעת תנועת "כך" להביע אי-אמון לממשלה בשל קשיות עורפה ועקשנותה וסירובה להבין כי האסון המתרחש בא עלינו בגלל פריקת עול מלכות שמים. ו' אדר תשמ"ח (24.2.88)
הצעת סיעת תנועת "כך" להביע אי-אמון לממשלה בשל קשיות עורפה ועקשנותה וסירובה להבין
כי האסון המתרחש בא עלינו בגלל פריקת עול מלכות שמים.
ו' אדר תשמ"ח (24.2.88)
כבוד היושב-ראש כנסת נכבדה לפני יותר
מ-2500 שנה עמד נביא ששמו ישעיהו בעיר הזאת והוכיח את עם ישראל, עם עיוור וחירש,
עם שצעד להתאבדות, עם שמכף רגל ועד ראש לא היה בו מתום, ולמרות זאת לא ידע ולא
הבין, לא השכיל להבין את פשר האסון שבא עליו.
וכך אמר הנביא: "ואשמע את קול
השם אומר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני. ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו
שמוע ואל תבינו, ראו ראה ואל תדעו. השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה
בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו. ואמר עד מתי השם ויאמר עד אשר אם שאו
ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה".
חברי הכנסת האומללה הזאת,
כנסת שמתיימרת להיות יורשתם של גדולי, צדיקי וענקי העבר, אנשי הכנסת הגדולה. חברי
הכנסת הזאת, שאיבדו את דרכם היהודית והם מנצחים על תזמורת מבולבלת ודיסהרמונית בשם
מדינת ישראל. מנהיגי ישראל, שקללת הנביא אחזתם כדיבוק. המדינה מתמוטטת, סכנת ליל
הסכינים והגרזנים של הישמעאלים האכזרים מתקרבת, הצבא מתפורר בעקבות מדיניות הבלבול
והמבוכה של שני הפרשים ללא ראש, העומדים בראש ממשלה ללא ראש. העם, כמי שאחזו בולמוס
של אימה, מסתובב ומתרוצץ בחיל וברעדה ומחפש את הפתרון, את התרופה לרעבון המחריד -
חוסר הביטחון, החשש הכבד לעתיד.
ממשלה של מסכנים, מבולבלים, עיוורים המגששים
באפלה. אין להם תוכנית, אין להם מדיניות, נבוכים, אובדי עצות, תועים ומטעים. רועדים
מפני הגוי בוושינגטון, נרתעים מפני כלי התקשורת של גויי העולם ודעת הקהל הלא-יהודי
והאנטי-יהודי.
נזהרים מפני התגובות של הממסד היהודי בגלות - השמנים, המתבוללים,
בעלי המאה ללא שמץ של דעה. קטני אמונה ומחוסרי ביטחון - מדיניותם מעוצבת על-ידי
הגינוי של הגוי. החיילים מקבלים הוראות לירות בערבים, וכאשר העולם נובח מייד נסוגה
המנהיגות האומללה ומורה לחיילים להרביץ לערבים.
לנוכח המדיניות האווילית
והחלמאית הזאת, זועם העולם האנטישמי, ומנהיגינו, השפנים שבחבורה, שוב משגעים את
החיילים ומזהירים אותם מחריגה מהנורמות, חס ושלום, כי אז יועמדו לדין. נורמות? אילו
נורמות קיימות אצל ממשלה לא נורמלית?
אתם משגעים את צה"ל, אתם הורסים את הצבא,
אתם משמידים את הצעירים היהודים, את הדור הבא.
"השמן לב הממשלה הזאת ואוזניו
הכבד ועיניו השע". הקללה העתיקה שרבצה על ממשלת הצמד הלא-חמד, על הזוג המוזר הזה,
שאיבד את דרכו ושמוביל אותנו לאסון לאומי, חס ושלום. אתם תגרמו לבריחה המונית
מהארץ. אתם תגרמו, חס ושלום, לשואה של גרזנים וסכינים. אתם תגרמו, חס ושלום, להשמדת
המדינה היהודית.
לו הייתי ראש הממשלה, הייתי סוגר את השטחים בפניהם של כל
העיתונאים, בפניהם של כל כלי התקשורת האנטישמיים, בכלל זה ובמיוחד של שונאי ישראל
שהשתלטו על הטלוויזיה והרדיו של מדינת ישראל.
ואגב, כאשר בעזרת השם נגיע
לשלטון, נזרוק מכל המדרגות את כל השמאלנים והבוגדנים האלה ונחליף את כולם ביהודים
טובים, גאים ואוהבי ישראל.
לו הייתי היום ראש הממשלה, הייתי סוגר את יהודה,
שומרון ועזה בפני כלי התקשורת, ואז - יומיים של "כסאח", לרבות הרס בתים, מעצרים
המוניים וגירוש בסיטונות. מה יגידו בעולם? אותו גינוי, אותן צעקות שקיבלנו בעד
התוכנית האומללה לגרש מכאן תשעה ערבים נקבל כשנגרש 90000 או 900000.
"הוי
מי עור כי אם עבדי". שנים על גבי שנים עומד אני ומזהיר את העם: לגרש אותם, להוציא
מכאן את האויב שבתוכנו, את הסרטן שבגוף המדינה. והיהודים? אני לא מדבר כעת על
האבודים, חולי הנפש, השמאלנים והמטורפים למיניהם. כוונתי ליהודים השפויים, אך
הפוחדים. לאלה האומרים לי: כן, אנחנו מסכימים, חייבים לגרש אותם, אך אי-אפשר. איך
נוכל? מה יגיד העולם? איך יגיבו הערבים?
הוי עם אומלל ועיוור, עם היודע שאם
לא נוציא את הערבים - אנו ובנינו ובנותינו נירש את הגיהינום הישמעאלי. ומכל מקום
ולמרות הכול ואף-על-פי-כן מהססים הם, נרתעים הם, מפחדים הם - איך נוכל להציל את
עצמנו?
חז"ל מספרים על מלך ששלח את עבדו לקנות לו דג. חזר העבד עם דג מסריח.
והמלך בזעמו העמיד בפניו שלוש אלטרנטיבות: או לשלם בעד הדג, או לאכול את הדג, או
לקבל מכות בגלל הדג. נו, כמו כולנו, לא רצה העבד להכניס את ידו לכיס ולשלם ובחר
לאכול את הדג. אבל, אחרי טעימה אחת נמאס לו והוא צעק: אני מעדיף מכות. אחרי שתי
מכות היה הכאב בלתי נסבל ושוב צעק העבד: מספיק, אני מוכן לשלם. ובכן הטיפש אכל את
הדג, קיבל מכות בגלל הדג ובסופו של דבר היה מוכרח גם לשלם.
חברי הכנסת, אתם
הטיפשים, אתם העבד האווילי, אתם מסרבים להוציא את הערבים מפחד העולם - משום כך אתם
"אוכלים" את הערבים, מקבלים מכות בשביל הערבים ובסופו של דבר תצטרכו בכל זאת לנסות
לגרשם, אך הפעם כאשר הם יתרבו ויתחזקו ונשק חם יהיה בידיהם.
עיוורים, ממשלה
המוכה בסנוורים, לגרש אותם עכשיו, לפני שתמיטו עלינו ועל זרענו, חס ושלום, שואה
ישמעאלית.
אך האמת היא, שמי שאינו מאמין באלוקי ישראל אינו מסוגל לעמוד מול
העולם. מי שאינו ירא שמים חייב לרעוד מבשר ודם, וחברי הממשלה הזאת - לרבות שמיר
ופרס ורבין ושרון - אינם מאמינים, השליכו אחרי גוום את תורת השם, פרקו עול שמים,
מאסו באלוקי ישראל ובמצוותיו. אמונה וביטחון באלוקי ישראל הכול-יכול? הרי הם לא
מאמינים, ומשום כך יושבים במבוכה, בהלם, אובדי עצות תחת צלו של פחד הגוי, ומשום כך
אין סיכוי להינצל מהקטסטרופה הממששת ובאה, חס ושלום, כי רק עם יהודי שתופס את מעמדו
כעם קדוש ונבחר ועליון, המשועבד לאלוקי ישראל ולמצוותיו, יינצל מהאסון
הלאומי.
ובכן, במאמץ נואש לפקוח עיניים עיוורות הנני קורא מעל במת הכנסת את
דברי התוכחה של תורת משה, החירשים שמעו והעיוורים הביטו לראות: "והיה אם שמוע תשמע
בקול השם אלוקיך לשמור לעשות את כל מצוותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך השם אלוקיך
עליון על כל גויי הארץ. ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול השם אלוקיך.
ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך, שגר אלפיך
ועשתרות צאנך. ברוך טנאך ומשארתך, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך.
יתן השם את
אויביך הקמים עליה נגפים לפניך, בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. יצו
השם אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר השם אלוקיך נותן לך. יקימך
השם לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצוות השם אלוקיך והלכת בדרכיו. וראו כל
עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך - - - ונתנך השם לראש ולא לזנב והיית רק
למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצוות השם אלוקיך אשר אנוכי מצווך היום לשמור
ולעשות - - -".
"והיה אם לא תשמע בקול השם אלוקיך לשמור לעשות את כל מצותיו
וחקותיו אשר אנוכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגך. ארור אתה בעיר וארור
אתה בשדה. ארור טנאך ומשארתך. ארור פרי בטנך ופרי אדמתך, שגר אלפיך ועשתרות
צאנך.
ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך. ישלח השם בך את המארה, את המהומה ואת
המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני.
יתנך השם נגף לפני אויביך, בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה
לכל ממלכות הארץ. והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד - - -
יככה השם בשגעון ובעורון ובתמהון לבב. והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא
תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע - - - והיית לשמה, למשל
ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך השם שמה - - - הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה
תרד מטה מטה. הוא ילוך ואתה לא תלונו, הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב.
ובאו עליך
כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול השם אלוקיך לשמור מצותיו
וחקותיו אשר צוך".
ממשלה אומללה, כנסת נבוכה ועם מסכן, הזמן אוזל, הזמן
אוזל. הגוי אשר בקרבנו עולה מעלה מעלה ואנחנו יורדים מטה מטה. שובה להשם, שובה
ישראל עד השם אלוקיך. באמונה בשם וביד לא קשה, כי אם יד של ברזל, ללא פחד, נגרש
אותם, את המיעארי הזה, את הטובי הזה, אין להם מקום בבית הזה ואין להם מקום במדינה
הזאת.
אני מציע אי-אמון לממשלת הננסים.
© כל הזכויות שמורות