נאום בענין חוק לתיקון פקודת מניעת טרור אב תשמ"ה (31.7.85)
נאום בענין חוק לתיקון פקודת מניעת טרור
אב תשמ"ה (31.7.85)
מאיר (תנועת
כך):
---------------------
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חשבתי להציג
היום בפניכם מהיציע את אלברט בוכריס מעפולה. אבל, הוא לא יכול להיות כאן היום,
מכיוון שיש לו פגישה מוקדמת.
הוא עומד להיקבר היום בעפולה. אתמול רצח אותו ערבי
ארור בשכם, אותה שכם שנודעת כמקום מועד לפורענות, אותה שכם שעוד נינקה מנחשיה
ומעקרביה.
כדאי להוסיף משהו, קוריוז. בימים אלה שמענו מכל יפי הנפש, מהשמאל
ועד לימין, ביקורת קטלנית על האספסוף, כביכול, בעפולה. מעל כל במה ומתחת כל עץ רענן
גינו יפי נפש אלה את היהודים שפרצו את מחסום ההבלגה והוציאו לרחוב את זעמם.
כדאי
לכם, יפי הנפש, לדעת שאלברט בוכריס נעצר ביום שישי משום שהוא הפגין והתפרע כביכול
כחלק מהאספסוף בעפולה.
מעל במת הכנסת הזאת אני אומר, שאלה שיצאו לרחוב
בעפולה אינם אספסוף, אלא הטובים שביהודים. אני מבין ללבם. אני מחזיק בידיהם ומחזק
אותם. הם עולים פי כמה וכמה על חלק ניכר מנציגי העם היושבים בבית הזה ומחללים שם
שמים ומעודדים את הרוצחים בשכם.
היהודים בעפולה הם האמיתיים, שיצאו בכאב
והוציאו את הכאב לאור היום; כאב, סבל, דיכאון, תסכול, התמרמרות. ותעל זעקתם עד
אלוקים. הם זעקו נגד הממשלה האומללה הזאת, המזויפת; נגד הזוג המוזר הזה, שאינו
מסוגל להגן על חייהם של אזרחי המדינה. המסר ברור: ממשלה שאינה מסוגלת להבטיח את
חייהם של היהודים, אין לה זכות קיום. צאו, צאו טמא.
הקול בקע מתוך נשמותיהם.
אי-אפשר לחיות כך; כל שבוע עוד פיגוע. אתמול - יהודי בשכם, השבוע - זוג בגלבוע;
לפני שבועיים - ערבי מסתובב לאור היום בלב העיר ירושלים ודוקר ילדות בנות שש ושבע;
לפני חודש - זוג נרצח על-יד בית-שמש. הספר נפתח והיד רועדת מהרשימה האדומה הנכתבת.
ילדים, דני כ"ץ, נאוה אלימלך: בנות, דפנה כרמון, רויטל סרי, הדס קדמי; חיילים,
עקיבא שאלתיאל, משה תמם, דוד בוקרה, אבי ברומברג. על אלה הם בוכים בעפולה. על אלה
הם בוכים. אספסוף הם? תתביישו אתם. הם יודעים שהאויב אינו מצטמצם ליחידי סגולה
בלבד, אלא שהעם המגדיר עצמו בהגדרה המזויפת, "הפלשתינים", הוא האויב.
הממשלה
הזאת פשטה את הרגל. היא הפכה את החזון הציוני לסיוט. "להיות עם חופשי" - לעג לרש.
יהודים פוחדים היום להרשות לילדיהם להסתובב בחוץ בערבים.
למה? - בגלל הערבים. אם
היתה סיבה אחת, נקודה אחת חיובית לממשלת ישראל, לנורדאו ולציונות, זה היה רצונה של
הציונות לשחרר את היהודים מהגטו ומהפחד. וגם בזאת נכשלה הציונות. הקמנו פה עוד גטו
ועוד פחד תוצרת כחול-לבן.
בני חזר ממילואים והראה לי דף שהוא קיבל מצה"ל,
מצבא-הגנה לישראל. אני רוצה לראות מה כתוב בדף של צה"ל, אני רוצה קצת גאווה לאומית.
ושם כתוב: חייל, להיזהר בכבישים. זאת הציונות, זה סוף הציונות.
לדבר עם
אש"ף? להשמיד את אש"ף. לדבר עם נאצים? עם אסור לדבר; עם אש"ף - חייבים.
צבועים שכמותכם. את השונא מצווה לשנוא. צריך להבין את הפסוק בקוהלת האומר: "עת לאהב
ועת לשנא, עת מלחמה ועת שלום". את אש"ף מצווה לשנוא, עת לשנוא, מלחמה עד חורמה
בו.
אדם שלא ישנא את האויב, יאפשר לו להשמיד אותו. אלה שהולכים להיפגש אתם,
פלד, מיעארי, הראל, אבנרי ושאר השרצים, הם בוגדים במובן המלא של המלה. היהדות
- התורה היא נר לעם ישראל. היא מדריכה אותנו איך להתנהג עם אש"ף, עם שונאי
ישראל.
גדולה נקמה שניתנה בין שתי מלות ה', שנאמר "אל נקמות ה'". פנחס בן אלעזר
בן אהרן הכהן "השיב את חמתי - - - בקנאו את קנאתי". רש"י אומר: בנקמו את נקמתי.
מדברים עם אש"ף? נוקמים נקמת דם ישראל מאש"ף.
פנחס הכהן "תחת אשר קנא לאלהיו
ויכפר על בני ישראל". חז"ל שואלים: וכי קורבן הקריב שנאמר בו כפרה? אלא ללמדך שכל
השופך דמם של רשעים, כאילו הקריב קורבן. בתנחומא: מצווה לשפוך את דמם, "ישמח צדיק
כי חזה נקם". לדבר אתם? "פעמיו ירחץ בדם הרשע" - וזה פסוק בתהילים. אומרים חז"ל:
משה מתאווה - לא סתם חפץ, לא סתם רוצה, הוא מתאווה. למה הוא מתאווה? משה רבנו, למה
הוא מתאווה? לראות בנקמתם של מדין. "צרור את המדיינים", מצוות עשה. למה? "כי צוררים
הם לכם". כן אמרו החכמים: הבא להורגך - השכם להורגו. "כי תצא למלחמה על אויביך",
למה "על אויביך", וכי יוצאים למלחמה על אנשים שהם לא אויביך? אלא ללמדך: "צאו עליהם
כאויבים", דעו שהם אויבים. כשם שאינם מרחמים עליכם, כך אתם לא תרחמו עליהם. זאת
התורה, זאת ההלכה. "עתיד הקדוש-ברוך-הוא להשמיד לבני ישמעאל, שהם אויבי שמו", פרקי
דרבי אליעזר.
יהודים, החוק הזה הוא חשוב. חייבים לתמוך בו; חייבים. אבל, הוא
לא יפתור את הבעיה. הבעיה נעוצה בנוכחותם של הערבים בקרבנו. הם שונאים אותנו, הם
תפסו ביטחון עצמי עצום בגלל המדיניות האווילית של הזוג המוזר הזה. הם הופכים את
המדינה לצפון-אירלנד. חס וחלילה, עוד נראה גלים של רצח, נהר של דם יהודי, ואתם
המתייוונים, "המתגויים", עם ה"רחמנות של טיפשים" שלכם, אתם אשמים, אתם, שמרחמים על
אכזר ובכך מתאכזרים ליהודים חפים מפשע. רק פתרון אחד יש: ערבים - החוצה.
חילופי
אוכלוסין - קלטנו 800000 יהודים מערב - שלב א'. הגענו היום לשלב ב': קלטנו את
היהודים - תנו להם את הערבים. אני מאחל להם אושר ועושר. שם, לא פה. לא מדברים עם
אש"ף - משמידים את אש"ף.
היו"ר מ'
כהן-אבידב:
-------------------
תודה לחבר הכנסת .
רשות הדיבור לחבר הכנסת דן מרידור, ואחרון המשתתפים בדיון
זה.
עבד-אלוהב דראושה (המערך):
-------------------------
מחיאות כפיים
בכנסת?
היו"ר מ' כהן-אבידב:
-------------------
מה, אני לא
שמעתי.
עבד-אלוהב דראושה (המערך):
-------------------------
- -
-
היו"ר מ' כהן-אבידב:
-------------------
אני לא שמעתי, קיבלתי את
ההערה שלך. מי זה מחא כף? מעבר לזכוכית? אני מבקש מהציבור שלא להשתתף, לא במחיאות
כפיים ולא בקריאות. אני מבקש מהסדרנים לשים לב לכך.
© כל הזכויות שמורות