נאום בעת הדיון על הודעת הממשלה על מצב המדינה כ"ג תמוז תשמ"ו (30.7.86)
נאום בעת הדיון על הודעת הממשלה על מצב המדינה
כ"ג תמוז תשמ"ו (30.7.86)
גברתי היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש הממשלה מחפש שלום. מר פרס העף למען השלום. שלום.
וכי יש אחד בקרבנו שאינו מתאווה לשלום. אך השאלה, ראש ממשלת היהודים, היא האם יש לך
מושג כיצד להשכין שלום בארץ? האם הינך מבין למה אין שלום בארץ? האם אתה יודע בכלל
את סוד השלום? מהו המפתח שיפתח את שער השלום צדיקים יבואו בו?
סוד השם
אדוני, ראש ממשלת היהודים, ליראיו. מה אמר הנביא? "שלום שלום לרחוק ולקרוב, אמר ה',
ורפאתיו, והרשעים כים נגרש, כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט - אין שלום אמר
אלוקי לרשעים".
לא, מר פרס, לא על נקלה תרפא את שבר עם ישראל. אתה חושב
שבנסיעה למזרח לחוסיין ולמגרב לחסן תביא לנו שלום? אתה חושב שתוכל להפקיר אדמות
ארץ-ישראל הקדושות, להעבירן לישמעאלים וכך תקבל שלום? אתה חושב שבידי הישמעאלים יש
השלום? לא חוסיין במזרח ולא חסן במערב ולא נוכחותך בהרי-האטלס בניסיון להפקיר
חלקי ארץ הקודש יביאו לנו את השלום. "כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים, כי אלקים
שופט, זה ישפיל וזה ירים".
ראש ממשלת היהודים, לא הנסיעה כשלעצמה מטרידה
אותי אלא מה שהיא מסמלת. ראש ממשלת היהודים, העיקר חסר מספרך. בשבילך, בגישתך
החילונית, השלום - כמו כל נושא שבעולם - הוא עניין פרגמטי, חילוני, מציאותי. אין
לקדוש-ברוך-הוא אפילו דל"ת אמות בעולמך. נשאת נאום של חצי שעה על השלום, והמלה
הקטנה העיקרית לא השמעת אפילו פעם אחת: השם, הקדוש-ברוך-הוא, אלוקי ישראל. ראש
ממשלת היהודים, בשבילו אלוקי היהודים איננו משחק תפקיד כלל וכלל במאבק למען השלום.
בשביל ראש עם הספר, העיקר חסר מן הספר. ובמקום אלוקי ישראל אוחז ראש ממשלת היהודים
בשתי טליתות של ישמעאלים, הצוחקים ממנו. על כגון אלה זעק הנביא: "וירפאו את שבר עמי
על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום".
הנסיעה לחסן והפניות לחוסיין הן חלק
מההתרפסות לפני גויים, סמיכה על זרוע בשר ודם, תופעה המגיעה לשפל השפלות ביחסינו
המבישים עם ארצות-הברית.
ראש ממשלה קטן, ראש קטן של ממשלה קטנה. פניתם עורף
לאלוקי ישראל לחפש מחסה באוהלו של הגוי. בשבילכם אין לסמוך על הסנה הבוער ואיננו
אוכל, שהוא סמל האמונה והביטחון באלוקי ישראל. וכמו שאמרו חז"ל: הסנה בוער באש
והסנה איננו אוכל - לפי שהיה משה מחשב בלבו ואומר: שמא יהיו המצרים מכלים את ישראל?
אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל, כך המצרים אינם יכולים
לכלות את ישראל.
אבל ראש ממשלת היהודים מר פרס, שעף לחסן ולחוסיין, המתרפס
לפני וושינגטון, איננו מאמין בסנה הבוער באש, ה-BUSH BURNING, בלעז. הוא מתרפס
לפני ה-BUSH
GEORGE והביקור במרוקו והביקור כאן של ה"סנה" האמריקני - BUSH,
שניהם חלק מהגישה הגויית של "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו". ראש ממשלת
היהודים, אתה מקווה לשלום מחוסיין ומחסן, משני זנבות האודים העשנים האלה? על מי אתה
נשען - על משענת הקנה הרצוץ של שני מלכים אשר ייסמך איש עליהם "ובא בכפו ונקבה"?
כן חוסיין וחסן לכל הבוטחים בהם. והיה החסן והחוסיין לנעורת ופועלו לניצוץ ובערו
שניהם יחדיו.
הוי, ראש ממשלת היהודים, פנית עורף לצור ישראל ולא נשענת על
השם אלוקיך. קטן אמונה, מחוסר ביטחון - בשבילך אין אלוקים בישראל. הוי היורדים
למרוקו לעזרה ועל הסוסים חסן וחוסיין יישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו
מאוד, ולא שעו על קדוש ישראל ואת השם לא דרשו.
וכך, ראש ממשלת היהודים,
הוספת חטא על פשע. מדינתך בוגדת בערכי השם, כולה חילול שבת, מאכל טרפות ונבלות,
עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים - ריק מכל תוכן של קדושה וטהרה. איך חשבת
שהקדוש-ברוך-הוא, שהוא עושה השלום, ייתן לנו שלום כל זמן שבגדנו בו? במקום לחזור
לאביך שבשמים, שהוא עושה השלום ובידו לעשות שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, פנית
לרהבים, לכלים הריקים, הישמעאלים.
בידיך שוחד יקר מפז - אדמות ארץ-ישראל,
בתקווה שתמורתן תוציא שלום משני שונאי ישראל אלה. הוי, מי עבד כי אם עבדי שמעון.
"כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארת בארת" - חסן וחוסיין -
" נשברים אשר לא יכלו המים".
דע ראש ממשלת היהודים, והיה לך מעוז חסן -
לבושת, והחסות בצל חוסיין -לכלימה. קטן אמונה, מחוסר אמונה וביטחון, חזור בך,
חזור בך, חזור לאביך שבשמים.
אתה תועה ומתעה. תשליך על השם יהבך כי "אשרי הגבר
אשר שם מבטחו". הבטחת לישמעאלים שלא תחול ריבונות ישראל על יהודה ושומרון ועזה -
חלקי ארץ-ישראל - והינך מצפה שמזה יבוא שלום? דווקא ריבונות ישראל, דווקא אמונה
בהשם ולא פחד מהגוי, מה-BUSH GEORGE הזה, כה אמר השם גואלך קדוש ישראל: לו הקשבת
למצוותי, ויהי כנהר שלומך. שבת, קדושה, הלכה, ריבונות ישראל על כל השטחים, העברת
הישמעאלים מהארץ - אז תביא שלום על ישראל.
© כל הזכויות שמורות