נאום בעת הדיון על הצעה להביע אי אמון לממשלה בשל המפעלים העובדים בשבת בהיתר ממלכתי כ"א כסלו תשמ"ז (23.12.86)
נאום בעת הדיון על הצעה להביע אי אמון לממשלה בשל המפעלים העובדים בשבת בהיתר ממלכתי
כ"א כסלו תשמ"ז (23.12.86)
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, "צפיו עורים, כלם לא ידעו, כלם כלבים אלמים, לא יוכלו
לנבח - - -". צופיו - מנהיגי העם, עיוורים, מוכים בסנוורים. ועוד: "מי עור כי אם
עבדי, וחרש כמלאכי אשלח, מי עור כמשלם ועור כעבד ה'. ראות רבות ולא תשמור, פקוח
אזנים ולא ישמע".
העם וצופיו, מנהיגיו האומללים, העיוורים, מסתכלים על מדינה
המתפוררת לנגד עיניהם: כלכלה המתמוטטת ומבשרת שואות, חס וחלילה; חברה רקובה
ומעוותת, המאמצת את כל המחלות ומדווי התרבות הגויית המערבית; מצב פוליטי וצבאי
מפחיד, כאשר הערבים מבית ומחוץ מתרבים ומתחזקים, ובד בבד קם דור יהודי חדש שלא ידע
את הציונות והיהדות, שאיבד את הביטחון העצמי ואת האמונה בצדקת דרכו, ששואף לחיי שעה
ולירידה מן הארץ; תלות מוחלטת בגויים בגלל אובדן האמונה והביטחון בקדוש-ברוך-הוא;
רוח רעה שנושבת בארץ, שמרחפת על ראש האומה ושכובלת אותנו בשלשלות של אימה, המורכבות
מחומר הספקות: מה יהיה? מה יהיה?
והצופים, המנהיגים? "צפיו עורים כולם, לא
ידעו". רצים, מתרוצצים אנה ואנה, רפורמות, כלכלה חדשה, קיצוצים, הסתדרות, תעשיינים,
מסים, נסים - "על הנסים ועל הנפלאות", דוד לוי ומשה ארנס - "ועל
המלחמות".
הוי "מי עור כי אם עבדי". יהודים שלא השכילו להבין כי עתידו
וייעודו של העם היהודי ומדינתו - ה"מה יהיה" שלהם - תלויים אך ורק בקבלת עול מלכות
שמים ועול המצוות, תלויים רק בדבקותו של עם השם במצוות השם, שעם זו יצרתי לי,
תהילתי יספרו; שעם ישראל הוא עם קדוש שלא ניתן לו לחיות ללא קדושה; שגורלו של העם
הזה נחרץ בהר-סיני וחרות על גבי ספר תורה המכריז: והיה אם שמע תשמע בקול השם אלקיך,
לשמור לעשות את כל מצוותיו - - - ונתנך השם אלקיך עליון על כל גויי הארץ ובאו עליך
כל הברכות והשיגוך, כי תשמע בקול השם אלקיך.
ואם לא, דעו צופים עיוורים: כל
תוכניותיכם ותחבולותיכם לא יועילו, כי אין חוכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. דעו:
ישלח ה' בך את המארה, את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה - - - ולא תצליח
את דרכיך. הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה תרד מטה מטה - - -. זאת הגזירה
מן השמים, זה הצו האלוקי, ואין מנוס ממנו. ואף שהצופים רואים לנגד עיניהם את
ההתמוטטות, את החורבן הלאומי - ככלב שב אל קיאו, הם שוגים באיוולתם.
בריש
גלי, בעזות ערומה כלפי שמיא, רומסים הם את עמוד התווך של קדושת ישראל, המרגלית
שניתנה לנו על-ידי הקדוש-ברוך-הוא, המתנה הטובה מבית-גנזיו - השבת, אותה שבת שעליה
הכריזו חז"ל: "'כי קודש היא לכם' - מגיד שהשבת מוספת קדושה על ישראל: מה לפלוני
חנותו נעולה? שהוא משמר את השבת. מה לפלוני בטל ממלאכתו? שהוא משמר את השבת". השבת,
שהיא בן זוגו של עם ישראל; השבת, שבזכותה נגאלים ישראל; השבת, שמי שמשמרה מעיד
שהקדוש-ברוך-הוא ברא את עולמו, ומי שמחללה מעיד, חס ושלום, שלא ברא הקדוש-ברוך-הוא
את העולם.
והם? וימאסו בשבת חמדה. 136 מפעלים, המעסיקים אלפי יהודים,
מחללים את השבת בפרהסיה, מכוח "היתרים" של ממשלת הננסים הלאומית, כאשר חלק גדול
מהיתרים אלה מופרכים מעיקרם. ומי מדבר על כל השאר? מאות מפעלים הפועלים בלי כל היתר
עבודה. והחילול הלאומי הזה מצטרף לרמיסת קדושת השבת בערים על-ידי מתייוונים
ומתגויים מן השמאל ומן הימין.
בפתח-תקווה מניף ההר הגדול - התבורי - את דגל
חילול שבת בראש חוצות. מומר להכעיס. ובעידן זה של איחוד לאומי מצטרף לשמאלני איש
הימין מתל-אביב - להט החרב המתהפכת, ההפכפך; להט המרד המורד באבינו שבשמים והרומס
את קדושת השבת בגסות, כאשר הוא מקרקר: לא ניתן להפוך את תל-אביב לירושלים. ובכן,
במקום זה הופכים את פתח-תקווה לעמק-עכור ואת תל-אביב לתל-שממה, או לתל-ברוך. אכן,
איכה היתה לזונה תל-אביב הנאמנה.
מה חשבתם, צופים עיוורים, כי לית דין
ולית דיין? וכי אלמן ישראל? וכל מתייוון הישר בעיניו יעשה, כאשר אין גמול ואין
עונש?
הנביא כבר התריע: ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת - - - והצתי אש
בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה.
יהודים, עם קדוש וטהור, משכו ידיכם
מהחילול הזה - אך את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם, לדעת כי אני
השם מקדשכם. התקדשו, עם קדוש, ופנו עורף למתייוונים ולמתגויים, למהרסים ולמחריבים
שבתוכנו. סור מרע - מממשלת הזולה הזאת, שיורקת בתוך קברות
אבותיה.
דוד דנינו (הסיעה הדתית-לאומית):
-------------------------------
- -
-
היו"ר מ' כהן אבידב:
-------------------
אני מבקש לא להפריע לו. תנו
לו לסיים. אתה מאריך לו את הזמן.
מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אתה תצביע נגד הממשלה
הזאת, אבקש ממך, חבר הכנסת דנינו.
ועשו טוב: אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך
ביום קודשי; וקראת לשבת עונג לקדוש השם מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר
דבר - אז תתענג על השם והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך, כי פי השם
דיבר.
אני מקווה שכל חברי הכנסת היושבים כאן יבינו שאין פה עניין של חוק,
כפי שאמר השר קצב.
היו"ר מ' כהן אבידב:
-------------------
יכולת לסיים, חבר הכנסת
כהנא, בדברי התורה שאמרת. אני מבקש ממך
לסיים.
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
אני מסיים. זה עניין של מצפון. כאשר, אדוני
השר, יש חוק והלכה, והחוק בניגוד להלכה האלוקית, אתה חייב, אדוני השר, להפר את החוק
וללכת עם ההלכה.
אני אצביע אי-אמון בממשלה האומללה
הזאת.
© כל הזכויות שמורות