נאום בעת הדיון על הצעה להצביע אי אמון לממשלה בשל האירועים בערי העתיקה אחרי רצח אליהו עמדי הי"ד כ"ג חשון תשמ"ז (25.11.86)
נאום בעת הדיון על הצעה להצביע אי אמון לממשלה בשל האירועים בערי העתיקה אחרי רצח אליהו עמדי הי"ד
כ"ג חשון תשמ"ז (25.11.86)
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמר רבי יוחנן: אוי להם לגויים שאין להם תקנה, שנאמר
תחת הנחושת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף, ותחת העצים נחושת ותחת האבנים ברזל. אבל
תחת רבי עקיבא וחבריו מאי מביאין? כלומר, איזו כפרה יש לדם יהודי שנשפך על-ידי
גויים? ועליהם הוא אומר: וניקיתי דמם לא ניקיתי. אמר רש"י: אם באתי לנקות את העכו"ם
משאר עוונות, לא אנקם מדמם של ישראל.
חזרתי לפני שעה קלה מביתו של הנרצח
הקדוש, אליהו השם ינקום דמו. אותה שעה, כאשר אני יושב עם הורים שכולים ועם משפחה
רצוצה ושבורה, עמדו בבית הזה חברי כנסת ושפכו את חמתם לא על הגויים אשר לא ידעו את
השם ואת עמו, כי אם על יהודים, שבערה בהם האש היהודית, החובה התורנית: נקמה. וכמו
שנאמר בתלמוד בברכות: גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות. שנאמר: אל נקמות
השם.
דוד המלך כתב בתהילים: ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם
הרשע. ובתנחומא מביאים חז"ל: משה מתאווה לראות בנקמת המדיינים. זאת התאווה של
הצדיק. לא וילה, לא אוטו ולא כסף. התאווה של הצדיק היא נקמה, ולמה? כי כאשר
יהודי נרצח ואין נקמה, אז כביכול אין אלוקים בישראל. איפה הוא?
הבחור אליהו,
השם ינקום דמו, נרצח בדם קר על-ידי ערבים. לפני חודש ימים, מטרים ספורים מהכותל,
נרצח עוד יהודי, וכ-70 חיילי צה"ל נפצעו על-ידי ערבים. זו גזענות? מי רצח אותם?
סינים, בולגרים? ערבים.
בסביבות שער-שכם הפך הדבר לשגרה: דוקרים יהודים. מי?
- ערבים. ומהבית הזה אין תגובה, כי אנו חייבים לחיות אתם בדו-קיום. כן, דו-קיום.
כמו בלבנון. איזה דו-קיום יש שם בלבנון? סונים, שיעים, דרוזים, ושם האחד קוטל את
השני. מה יעשו לנו? דו-קיום.
מדי שבוע נרצחים יהודים בתוך ארצם. מה זה פה?
ברוקלין? מה זה פה, סוריה? זו הציונות, זו? לשם כך עלינו ארצה? והשמאלנים
והמתייוונים מדברים על סובלנות.
היו"ר א' נחמיאס:
שמאלנים - מילא;
אבל למה מתייוונים?
מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
מתייוונים - זאת הבעיה.
כי הם מסלפים את - - -
היו"ר א'
נחמיאס:
----------------
הלוא אתה יודע מה זה מתייוונים. על יהודי אומרים
מתייוון?
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
אני אמרתי את זה? המכבים אמרו את זה על
יהודים. הלוא מתתיהו אמר את זה.
אני כמו מתתיהו.
מדי שבוע צל הפחד מתפשט
על העם הזה בתוך ארצו, עד שהיום יהודים מפחדים בשכונת-שפירא, בחליסה, בחיפה, לצאת
מבתיהם בערב. והשמאלנים והמתייוונים מדברים על "סלחנות". הדם הנקי של יהודים שנרצחו
בתוך ביתם תוסס, ומפיהם של שונאי ישראל נשמע רק גינוי כלפי היהודים
המתאבלים.
חברי הכנסת, ממשלה שאינה מסוגלת להגן על אזרחיה, אין לה זכות
קיום, ובוודאי אין לה זכות לדרוש מאזרחים לשמור על חוק וסדר שהפכו ללעג לרש,
שכובלים את ידיהם של יהודים ופותחים פתח פתוח למרצחים ערבים. מה אתם רוצים מהמשטרה?
אני מכיר אותם. תנו להם את האור הירוק, והם כבר יעשו סדר שם. אלא מה? הם מקבלים
הוראות מלמעלה, מהשר הזה, בר-לב. בעזרת השם, כשאנחנו נהיה המשטרה, הם יעשו מה שהם
רוצים.
חברי הכנסת, תושבי שכונת שמואל-הנביא והמתאבלים הצילו את כבוד
ישראל. והבחורים, האברכים בישיבת "שובו בנים", שיושבים בתוך העיר העתיקה - ואני
אינני מכיר במושג "רובע מוסלמי", אין רובע מוסלמי - מצילים כל יום את כבוד
ישראל.
עומדים כאן יהודים, חברי כנסת, ובמצח נחושה מעזים להאשים את היהודים
בהסתה. מי הסית את הערבים בירושלים בשנות ה-20? כהנא? הוא עוד לא נולד. בגין
היה ילד קטן בפולין. מי הסית את הערבים כאן בירושלים בשנים 1936, 1937, 1938, כאשר
רצחו כאן בדם קר עשרות יהודים? מי הסית אותם? מה מסית אותם? אני אגיד לכם: הציונות
מסיתה אותם, המדינה היהודית מסיתה אותם.
אין ערבי אחד בירושלים שאינו שונא
את המדינה היהודית. ואני מבין אותו. כי אדם שיש לו גאווה לאומית יהודית מסוגל להבין
ערבי שיש לו גאווה לאומית ערבית. אבל אנשי השמאל, שהם בשפל השפלות, בכלל לא
מבינים מה זה ערבי. אין ערבי אחד בירושלים שאינו רואה בנו, במדינה הזאת, מדינה
שגזלה ממנו את ארצו. אין ערבי אחד שאינו מתפלל כל יום לאותו יום שעל שרידי המדינה
היהודית תקום מדינה ערבית.
ולרן כהן המסכן, דע, אם יהודים היכו אותך - אם חס
ושלום יגיעו הערבים לשלטון תבין את פירושה של ססמתם "אידבח אל-יהוד". ואגב, אותו
חבר כנסת שצעק שבאו המון מתפרעים, איפה היית כאשר אלפי אנשי קיבוצים באו לגבעתיים
עם מוטות ברזל ואבנים, עם השנאה בעיניים? לא שמענו כלום.
העם ברחוב זה העם
הפיקח. ואם יש את נפשכם לדעת למה שונאים אתכם בשכונות, דעו שהם מבינים שאתם,
השמאלנים, אתם השותפים לרצח הזה, אתם שמסרבים להתקומם נגד הערבים המרצחים, שמגינים
עליהם ומסרבים לנקוט יד קשה, שכובלים את ידיהם של אנשי הביטחון - אתם שפכתם את הדם
הזה.
אני דורש כאן שתי תשובות לרצח הנבזי הזה. האחת, להחליף את שמו של קטע
הרחוב על שמו של הנרצח אליהו עמדי, השם ינקום דמו. והשנייה - התשובה היחידה. כאשר
רוצחים יהודי פה בירושלים, מה התגובה? מפציצים איזה בסיס של אש"ף בלבנון. שום ערבי
בלבנון לא רצח יהודי כאן בירושלים. כל זמן שיהיו כאן ערבים בירושלים, ירצחו יהודים
כאן. התשובה - להחליף אוכלוסין. 800000 יהודים הגיעו ארצה מארצות ערב; הבה
נסיים את העסקה: קיבלנו יהודים מערב - ניתן להם את הערבים מציון, ושלום על המזרח
התיכון.
© כל הזכויות שמורות