נאום בעת הדיון על הצעות לסדר היום - מצב החירום בדרום אפריקה י"א סיון תשמ"ו (18.6.86)
נאום בעת הדיון על הצעות לסדר היום - מצב החירום בדרום אפריקה
י"א סיון תשמ"ו (18.6.86)
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, קולות המתנגדים למשטר בדרום-אפריקה נשמעו היום בכנסת,
קולות הקוראים לניתוק יחסים מכל הסוגים - תרבותיים, כלכליים, מדיניים - עם המשטר
שם, בגלל אופי המשטר הגזעני.
המשטר שם אינו באמת משטר גזעני במובן האמיתי של
המושג; לא במושג המטושטש, המזויף, המעוות, שהפך לסיוט ולאובססיה אצל אותם גופים
ואנשים ממחנה השמאל החולני בארץ.
למלים יש הגדרות מדויקות. כוונות מצומצמות.
רק נוכלים מוכנים לזייף אותן כדי לעשות בהן שימוש דמגוגי לטובת מטרתם האישית,
הפוליטית.
ובכן, המושג גזענות הוא מושג טכני מדויק מצומצם. גזענות היא
אידיאולוגיה, פילוסופיה המבדילה בין גזע לגזע ולא בין עם לעם ולא בין דת לדת.
גזענות אמיתית קובעת, שגזע מסוים הוא עליון, כאשר בן הגזע השני נגזר לצמיתות, לנצח,
להיות ירוד ונחות.
זוהי גזענות, ולא הרעיון היהודי של היהדות ושל כהנא ושל
תורת ישראל, הקובע שעם ישראל הוא אכן עם נבחר ועם סגולה, עם עליון, עם קדוש, הפרוש
משאר האומות; עם שלבדד ישכון, משום שלבדו עמד מול הר-סיני וקיבל את תורה השם, תורת
אמת של "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, הללו יה". היהדות, התורה, דת ישראל
קובעת כי יש הבדל מהותי בין יהודי לבין גוי, אך לא על רקע גזע או צבע או מקור
לאומי, אלא מסיבה רעיונית. שלנו האמת, ולהם אין; שעלינו להיות מובדלים ונבדלים מהם,
כדי למסור לדורות הבאים, לצאצאינו את האמת האלוקית בעבור שימשיכו הם את השרשרת
שראשיתה במעמד הר-סיני.
אם יבוא גוי, מכל לאום ומכל גזע ומכל צבע ויבקש לבוא
בקהל השם, להתגייר, לקבל על עצמו עול מלכות שמים, עול מצוות, מחויבים אנו לקבלו
והוא הופך ליהודי נבחר, לסגולה ולקדוש, כמו חבר הכנסת יוסי שריד, עם אותה נשמה
עליונה שהיא נחלת כל יחיד ויחיד בעם השם, של חבר הכנסת מאיר וילנר.
השמאלנים
שבינינו, אכולי השנאה העצמית ורגשות האשמה, הדוחים בשאט נפש את המושג הזה, רואים
ביהדות אידיאולוגיה גזענית שבאה בניגוד לכל מחשבותיהם המתייוונות. הם שואפים לרמוס
ולדכא ולמחוק את היהדות. והם מערבבים בכוונה אור וחושך, מתוק ומר, יהדות וגזענות,
וממציאים הגדרה מעוותת ומסולפת וזדונית של גזענות, כביכול.
אני מצטרף לכל
אחד פה שמתנגד למושג האמיתי של גזענות כפי שהוא בא לביטוי בדרום-אפריקה. גזענות
אמיתית שם, המבדילה ומדכאת את האדם רק בגלל גזעו או צבעו, לא רק שאיננה הגיונית אלא
היא עומדת בניגוד לכלל הקדוש: "חביב אדם שנברא בצלם אלוקים". אני מגנה בצורה ברורה
וחריפה ואמיתית את המושג של גזענות בדרום-אפריקה.
אבל, את המתנגדים למשטר שם
והקוראים לסנקציות ולפעולות שיביאו להפלתו של המשטר אני שואל: ומה יקום במקומו?
שאתם מתנגדים למשטר, זה ברור. אבל בעד מה אתם? אם וכאשר ייפול המשטר הנוכחי
בדרום-אפריקה, מי ימלא שם את החלל? איזה משטר יתפוס את השלטון, ומה יהיו התוצאות
למען הצדק והשוויון והדמוקרטיה? מי יישב על כס הכוח שם בדרום-אפריקה אחרי שנפיל את
בותה, ה-ANC? בוודאי. איזו דוגמה לדמוקרטיה, לצדק ולשוויון יהיה אותו גוף שמאלני
מרקסיסטי? ללא ספק יקימו שם מדינה דמוקרטית לתפארת, כמו זו שאנחנו מוצאים
בזימבבואה, שבשנה הבאה עלינו לטובה תכריז על משטר של מפלגה אחת. תהיה עוד מדינה
ביבשת כמו אוגנדה, וסודאן, וטנזניה, והקונגו, ובל נשכח את ידידנו ובעל-בריתנו,
הרודף צדק ומשפט ודמוקרטיה פעמיים בכל יום בזאיר, מובוטו.
חברי הכנסת, כאשר
אדם נכנס לבית-משפט ותובע צדק, חובתו להגיע לשם בידיים נקיות. ה-ANC, הטוען שהמשטר
הנוכחי בדרום-אפריקה הוא משטר של עוול, הוא לא יקים משטר שונה בהרבה, מלבד צבע
רודניו. אנחנו לא חייבים לצאת תחת הדגל של צדק ומוסר למען אנשים שיקימו משטר של
אי-צדק ואי-מוסר, ובמיוחד במיוחד, כאשר אותו משטר שחור של ה-ANC יהיה, ודאי וודאי,
עוד משטר אחד שיצטרף אל האויבים המושבעים של מדינת ישראל, ידידו ותומכו של אש"ף,
ויסכן את חייהם ואת עתידם של אחינו ואחיותינו בדרום-אפריקה. על האויבים הראשונים
אנו מצטערים, ואתם שמאלנים באים להוסיף עליהם?
מי המציא את טמטום המוח הזה,
את המוסר המזויף הטוען שלמען צדק מדומה עלינו לסכן את בני עמנו ואת
מדינתנו?
חברי הכנסת, לו היתה השנה הזאת שנת התשי"ט, 1959, והיינו מסתכלים
על המלחמה בין צרפת ובין המורדים האלג'ירים, עם מי היינו הולכים? עם מי? אין ספק,
לית מאן דפליג שהצרפתים הגיעו לאלג'יריה ככובשים, כאימפריאליסטים, אין ספק בזה, ללא
זכות לשלוט שם על התושבים האלג'ירים. על אף זאת, האם היה קם יהודי שפוי אחד, ואפילו
הוא שמאלני לא כל כך שפוי, והיה טוען שעלינו לתמוך בערבים האלג'ירים המסכנים
והמדוכאים, כשברור לכול שברגע שתקום מדינה ערבית עצמאית באלג'יריה היא תצטרף ללהקת
שונאי היהודים וישראל ותתמוך באש"ף ובצעדים שיביאו, חס ושלום, לחיסולה של המדינה?
ברור הוא, שחוץ מאנשי רק"ח לא היה יהודי אחד מטיף להתאבדות.
כך הוא המצב עם
דרום-אפריקה. מה לנו ולמאבק הזה שם? זו נבלה וזו טרפה. מה לי בותה ומה לי האחרים,
ה-ANC? אני אומר שעלינו לעשות פה דבר אחד: לקרוא לאחינו ולאחיותינו שם,
בדרום-אפריקה, לברוח משם, לצאת משם, לצאת מהר הגעש שעליו הם שוכנים. אני קורא עכשיו
ליהודים בדרום-אפריקה את הפסוק מירמיהו: צאו מתוכה עמי וימלטו איש את נפשו - - -
שאו ציונה נס ודגל. עלו ארצה, שובו, שובו בנים לגבולכם. יהודים, אין פה מקום
לגינוי, לא לזה ולא לזה. זו נבלה וזו טרפה. אנו
ציונים.
© כל הזכויות שמורות