נאום בעת הדיון על חידוש הקשרים שלנו עם ברית המועצות הסכנה לחייו של יוסף ביגון י"ז שבט תשמ"ז (16.2.87)
נאום בעת הדיון על חידוש הקשרים שלנו עם ברית המועצות הסכנה לחייו של יוסף ביגון
י"ז שבט תשמ"ז (16.2.87)
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמר שלמה המלך, בספר משלי: התרפית ביום צרה, צר כוחך;
הצל לקוחים למוות, ומטים להרג אם תחשוך; כי תאמר: הן לא ידענו זה; הלא תוכן לבות
הוא יבין ונוצר נפשך הוא ידע, והשיב לאדם כפעלו. וכך מפרש האבן-עזרא: "התרפית
ביום צרה הבאה על חברך ולא הצלתו; אם תחשוך מן הלקוחים למות בבוא צרתם, שתאמר לא
היינו יודעים עת נלקחו למות - הלא תוכן לבות לעשות רצונו, ונוצר נפשך ממוות, הוא
יבין ויראה שלא אבית להצילם וישוב לאדם כמוך כפעלך, שתהיה בצרה כמוהו ולא תמצא
מציל".
חברי הכנסת, כתם שחור נדבק למדינת ישראל בשנות ה-60 ובתחילת שנות
ה-70, כתם שחור של "התרפית ביום צרה". כי ההיסטוריה תקבע, שדווקא בשנים האלו
שלמדינת ישראל היו יחסים דפלומטיים עם רוסיה, דווקא אז לא רק שלא יצאו משם יהודים
אלא השגרירות הישראלית פעלה בקרב הפעילים היהודים כדי לצנן אותם, כדי לשכנעם שלא
להפגין, שלא לצאת למחות, לתת לדיפלומטיקה השקטה לפעול, אותה דיפלומטיקה שקטה שקברה
את אחינו ואחיותינו מעבר למסך הברזל 50 שנה.
הקו המנחה של ממשלת ישראל
בימים ההם היה הדאגה לאינטרסים המדומים של מדינת ישראל, ועל מזבח זר זה היו מוכנים
להקריב את יהודי רוסיה. בידי חוברת שיצאה לאור בשנת 1973, על-ידי קבוצה של פעילים
שיצאה מרוסיה והגיעה ארצה. תרשו לי לצטט ממנה, מדברי לאה סלובינה, אחת הפעילות
החשובות והראשונות. ירושלים, ינואר 1973. וכך היא אומרת: "בדצמבר 1964 נפגשתי,
בעיר מינסק, עם נציגה של ישראל, מר בן-חיים, ומסרתי לו על הצעתם של חברים מריגה
ומלנינגרד לוותר על האזרחות הסובייטית ובאותה עת לפנות אל היהודים בארצות-הברית
בקריאה שלא לשתוק בעניין מעצרים. ביקשנו ממר בן-חיים לסייע לנו בהעברת הפנייה
לעיתונות האמריקאית, מאחר שלא היה לנו אז כל קשר ומגע אתה. מר בן-חיים השמיע את
הנימוק הזה: הפעולה שלנו עשויה להפריע ביחסי ישראל עם ממשלת
ברית-המועצות".
חברי הכנסת, אני מקווה מאוד שהדחיפה היום ליחסים דיפלומטיים
עם הרוסים לא תהיה שוב על חשבונם של אחינו ואחיותינו השוהים בכלא האיום ששמו
ברית-המועצות.
עלינו להציב מול עינינו כמה כללים יסודיים:
א.
ברית-המועצות במשטר הנוכחי הינה האויב הכי גדול, והכי מר והכי מסוכן של העם היהודי
מאז ימי היטלר יימח שמו. מדובר במדינה אכולת שנאה ליהודים וליהדות, שברגע שתחשוב
שהתנאים בעולם יאפשרו לה, תהיה מוכנה לחזור על שואה, שואה נגד העם
היהודי.
ב. אין להאמין לגורבצ'וב. לא מדובר באדם ליברלי, ולא מדובר באדם
שרצונו להביא לשלטון נאור ודמוקרטי. מדובר במנהיג אכזרי אך ערמומי, רשע אך פיקח
וממולח. ברית-המועצות עומדת היום במשבר עמוק בתחום הכלכלי, הטכנולוגי
והמדעי.
היא מפגרת היום אחרי ארצות-הברית בפיתוח נשק ובטכנולוגיה. היא לא מסוגלת
למלא את דרישותיהם הגוברות של אזרחיה. לא מאהבת החופש והחירות והדמוקרטיה עושה
גורבצ'וב מה שהוא עושה. הוא נמצא במצב קריטי, והוא צריך עזרה מהמערב. הוא חייב
להחיות את רוח הדטנט.
ג. משום כך - דווקא עכשיו חייבים אנחנו, מדינת היהודים
והעולם היהודי, להתארגן סביב תוכנית של לאו - לאו לעזרה כספית, לאו לעזרה מדעית,
לאו לעזרה טכנולוגית לרוסים. לאו, לאו, לאו, עד כי יפתח גורבצ'וב את השערים לכל
יהודי ויהודי הרוצה לצאת, עד כי תינתן לכל יהודי ברוסיה זכות מלאה לשמור על יהדותו
ומסורת אבותיו.
ד. כאחד שהיה מהראשונים להרים על נס את מצוקתם של יהודי
רוסיה, אני עד חי ליעילות של הפגנות רעשניות וחמות, מלוות במסירות-נפש ובנכונות
להקרבה. משום כך - אחרון אחרון חביב - על מדינת ישראל לקרוא למנהיגים היהודים
בעולם וליהודי העולם לצאת בהפגנות סוערות למאבק בלתי-אלים, אך כרוך בחסימה בגופם,
של המוסדות הרוסיים, השגרירות, הקונסוליה וכדומה, שייעצרו אלפים ורבבות יהודים,
ובהם המנהיגים המפורסמים, שנעשה למען יהודים מה שעשו כושים באמריקה למען כושים, מה
שעשו יהודים למען כושים. אם "עת לעשות להשם, הפרו תורתך", על אחת כמה וכמה אם מדובר
בפדיון שבויים של אחים ואחיות, מצווה להפר חוק בצורה בלתי-אלימה, כדי שהרודן הרוסי
יבין בדרך הברורה ביותר - שלח את עמי ויעבדוני, ואם לאו תטבע בבוץ הפוקד את
ממלכתך.
ועוד דבר. אני רוצה להצטרף לדברים של היושב-ראש לגבי יהודי
סוריה.
לבושתנו, לכלימתנו, לא עשינו די למען האחים והאחיות שמה. אני אומר שבכל
הפגנה למען יהודי רוסיה, חייבים להזכיר את יהודי סוריה. ולא רק הפגנה למען יהודי
רוסיה - הפגנות למען יהודי סוריה. הם אחינו ואחיותינו. אני רוצה להגיד לכם, שגם
זה כתם. אבל הכתם הזה, לפחות אני אישית מודה בו, ואעשה כול שביכולתי כדי להעביר
אותו מנפשי.
© כל הזכויות שמורות