נאום בעת הצעה לסדר היום בענין עזיבת 16,000 נפש את הגליל סיון תשמ"ה (19.6.85)
נאום בעת הצעה לסדר היום בענין עזיבת 16,000 נפש את הגליל
סיון תשמ"ה (19.6.85)
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני לציין
מייד את רגשי הכבוד שיש לי לחבר הכנסת הנכבד נחמיאס. הוא אדם עדין, הגון, יהודי
טוב. בלי ספק הוא מגנה בכל לשון של גינוי כל רמז של גזענות, או שלילת המושג "שוויון
מלא לכל אזרח ישראלי בלי הבדל דת ולאום". ודאי וודאי שהוא מכיר בעיקרון הדמוקרטי,
שבמדינת ישראל לא תיתכן הפליה בין יהודי ללא-יהודי.
משום כך אני חייב לחשוב
ולהאמין, שחבר הכנסת נחמיאס לא ירד לסוף דעתו שלו, שהרי כל אדם הומניסטי, ליברלי
ודמוקרטי יבין, שהצעתו גובלת בגזענות מסוכנת. הרי רק תמים שבתמימים לא יבין כי
הנושא "עזיבת 16000 נפש את הגליל" מדבר על 16000 יהודים שעזבו את הגליל. ולית
מאן דפליג שאילו היה מצב שבו היו עוזבים 16000 ערבים את הגליל, כי אז לא היה
חבר הכנסת הנכבד דואג ומעלה הצעה לסדר-היום. ואם כן, אך טבעי הוא לכל הומניסט,
דמוקרט וליברלי לשאול בתמיהה: מה הבעיה? מה קול ענות חלושה אני שומע? מה הסכנה בכך
שיהודים עוזבים את הגליל? וכי חוששים אנו מהפיכת הגליל לאזור ערבי? וכי יש חבר כנסת
אחד החושד בערבים ומפקפק בנאמנותם? וכי כבר הגיע לכנסת ישראל צל
ה"כהניזם"?
אכן, הצביעות בקרב שוחרי הדמוקרטיה והשוויון זועקת עד השמים. מעל
כל במה ומתחת לכל עץ רענן מדקלמים ההומניסטים, כביכול, על גודל הדמוקרטיה והשוויון.
אך למעשה, כאשר מגיעים לרגע של אמת, כאשר הגליל הופך להיות אזור עם רוב ערבי, כאשר
עכו ונצרת-עילית, עפולה, לוד ורמלה, יפו ושכונת-שפירא הופכות למוקד של יישוב ערבי,
פתאום בוקעות יללות התנין. פתאום יש משבר, פתאום יש מצב מדאיג. פתאום מחפשים דרכים
להגדיל את האוכלוסייה היהודית.
חבר הכנסת נחמיאס, עם כל הכבוד שאני רוחש לו,
אינו מוכן להגיד את האמת: שד הדמוגרפיה מרחף על מדינת ישראל כולה. חבר הכנסת הנכבד
חרד ליהדותו של הגליל, והוא צודק. חבל ששר הפנים, ואני יודע את השקפתו האמיתית, לא
ראה לנכון לתמוך במושג "יהוד הגליל". אני חרד לייהודה של המדינה, ואני צודק. הנושא
הזה עומד ברומו של עולם. בנפשנו הוא. יהודים שגרים היום בגליל ובערים מעורבות
פוחדים.
פחד, פחד היום. צלם של דני כ"ץ ושל כל השאר רודף את היהודים בגליל
ובתל-אביב ובלוד. בביקור שלי בכפר-אתא ניגשה אלי אשה אחת וכך אמרה לי: אני פוחדת
לתת לילד שלי לשחק בחוץ בערב.
פה בירושלים, לפני יומיים ולאור היום, נדקר
יהודי. ערבי בא עם סכין, נטפל אל אשתו של היהודי בדרך חברון, בירושלים. אני מדבר עם
נוער יהודי ואני שומע את בני הנוער מתלוננים בפני על כך שערבים מרביצים להם.
יהודים, זה סוף הציונות. זה סוף הציונות. יצאנו מפינסק וממינסק ומתימן, יצאנו
מהגטו, והקמנו כאן פינסק ומינסק ותימן וגטו בנוסח הצבר.
ברור שבורחים
מהגליל, ויברחו משם, כי אנחנו מבריחים אותם. היום הגליל הוא המרכז והמוקד לשנאה
ולשטנה כלפי יהודים, כלפי הציונות ומדינת ישראל. הגליל יהיה צפון-אירלנד שלנו.
ואתם, נציגי העם ושר הפנים, מתעלמים מן הבעיה - מוג-לב לאומי. אנו צריכים
להתבייש.
הצעה זו, אף שאני למעשה בעדה, אינה פותרת את הבעיה. היא מתעלמת
ממנה. אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום.
© כל הזכויות שמורות