נאום בעת הצעת סיעת התחיה-צומת להביע אי אמון בממשלה שבט תשמ"ה (5.2.85)
נאום בעת הצעת סיעת התחיה-צומת להביע אי אמון בממשלה
שבט תשמ"ה (5.2.85)
מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כבוד היושב-ראש, כנסת
נכבדה, "כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך לרשתה נופל בשדה לא נודע מי הכהו"
- וענו ואמרו הזקנים, הרבנים: "ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו". שואלים
חז"ל: וכי עלה על דעתו של מישהו כי הזקנים שפכו את הדם הזה? אלא הזקנים חייבים
להצהיר שעשו הכול, כדי לשמור על היהודי הזה, על חייו, על דמיו - לקבל אותו, לאכסן
אותו, ללוות אותו, הכול כדי שיוכלו להכריז באמת ובכנות: "ידינו לא שפכה את הדם
הזה".
חבל ששר הביטחון לא נמצא כאן. שר הביטחון וממשלת ישראל, אתם לא תוכלו
לעולם לומר ליהודי המדינה, למשפחות השכולות, לחיילים ולאזרחים שנרצחו "ידינו לא
שפכו את הדם הזה", כי אתם שפכתם את הדם. אתם הפקרתם יהודים. אתם עמדתם על דם
רעיכם.
דוד פנחס, אהרן אבידר, אסתר אוחנה, אהרן גרוס, אלי הזאב ועוד ועוד,
וכהנה וכהנה, רשימה ארוכה של חללי האדמה של זמננו. אתם, שרי הממשלה שותפים לרצח
הנורא הזה, כי אתם הפכתם את צה"ל לשק-אגרוף, שמותר לרגום אותו באבנים, לירוק בפני
החיילים, לקלל, לחרף ולגדף. אתם כבלתם את ידיהם של אנשי משמר הגבול ולא נתתם להם
לטפל באויבינו כראוי. אתם הרסתם את התדמית של צה"ל, את כוחו הגדול ביותר - את
כוחו להטיל אימה ופחד על אויבינו הערבים, הצמאים לדם יהודי. פעם שמע ערבי את השם
צה"ל, את השם מג"ב - וחיל אחז יושבי פלשת. היום הערבים צוחקים מהם. ואתם, ממשלת
ישראל, אתם אשמים. "ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו".
אני
פונה לממשלה הזאת בקריאה נרגשת: סורו סורו טמא. צאו אנשי הדמים. ערבים לחצו על
ההדק. ערבים זרקו את בקבוקי התבערה. ערבים הניחו את מטעני הצד. אבל אתם שותפים לרצח
ודמי יהודים נקיים וטהורים על ראשיכם.
לפני יותר מ-300 שנה גוי בשם קרומוול
נכנס לבית-הנבחרים האנגלי ופנה ליושבים שם ואמר: ישבתם יותר מדי בבית הזה. בשם
אלוהים, צאו. אני אומר לממשלה: די. די ישבתם. צאו. צאו מן הממשלה. תנו ליהודים
טובים, שאכפת להם, לנהל את המדינה. התקפלתם בפני שונאי ישראל המתייוונים והמתגויים
היושבים בכנסת הזאת. השמאלנים והערבים הצליחו להחדיר לתוככם רגשות אשמה, ספקות
ושנאה עצמית. חולי השרידיזם הדביקו אתכם במחלתם - חילול השם. כי מה שאתם עושים היום
הוא חילול השם.
הרי כל זכותה של המדינה להתקיים לא באה אלא בזכות קידוש השם.
וכפי שאומר רש"י, שפלותם של ישראל - חילול שמו הוא, וקידוש השם - זה כוחו וגבורתו.
כאשר הקדוש-ברוך-הוא מתנקם בגויים שמו מתגדל ומתקדש. והיום השפלתם גם את
הקדוש-ברוך-הוא וגם את עמו.
אני אומר: נקמה, דם תחת דם, עין תחת עין. על
הפסוק בתהילים - "ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע" שואל מדרש תנחומא: על
מי מדובר? - על משה רבנו.
משה מתאווה; לא חפץ, לא רוצה, מתאווה. למה מתאווה צדיק
כמו משה? למה הוא מתאווה? - ל"וולוו"? לווילה? למה מתאווה משה? משה מתאווה לראות
בנקמה במדיינים. אני מקווה לראות בנקמה בערבים האלה, וזה לא רק עניין של לטפל ביד
קשה במחבלים וביד רכה בתושבים - טמטום המוח הזה של הממשלה הזאת. כולם מחבלים. כולם
שונאים. יש להוריד את מחנה הפליטים דהיישה. לחסל אותו. לשלחו לירדן סוף
סוף.
הרב לוינגר מקדש שם שמים. הגיע הזמן שנבין שאנחנו פה במלחמת קודש לא רק
בערבים, כי אם במתגויים שיושבים בכנסת הזאת, בבית הזה.
ארץ-ישראל כולה שייכת
אך ורק לעם היהודי. אין פה עניין של "חצי שלי וחצי שלהם", "גם להם יש זכות". אין
להם זכות. אין להם זכות פה, אלא כגרי תושב. אם הם מוכנים לקבל את זה, שישבו פה
בשקט. אם לא - החוצה. כי כל המרחם על אכזר, סופו להיות אכזר על הרחמן.
אני
מקווה שהממשלה הזאת תשב לחשבון נפש ותבין שידיה שפכו את הדם
הזה.
© כל הזכויות שמורות