דברים פרק יא
פרק יא
ישראל; מושגים(א) ואהבת את ה' אלקיך ושמרת משמרתו וחֻקוֹתיו ומשפטיו ומצווֹתיו... ראשית כל "משמרתו" - המושג של תורה, של קבלת עול מלכות שמים; ואח"כ "חוקותיו", שהם תוצאה ישירה מהמושג של קבלת עול מלכות שמים; ואח"כ משפטיו ומצוותיו.
והרמב"ן פירש כך: "'ושמרת משמרתו' - שתשמור מה שה' שומר, שהוא שומר את הגרים וחונן דלים ואביונים... וכענין שנאמר במקום אחר: 'לשמור את משמרת ה' אלקיך, ללכת בדרכיו'. ואמרו (שבת קלג:): מה הוא חנון ורחום, אף אתה הֱיֵה חנון ורחום...".
אמונה; ידעתי(ב-ג,ז) וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ה' אלקיכם, את גדלו, את ידו החזקה וזרוֹעו הנטויה, ואת אוֹתוֹתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים... כי עיניכם הרוֹאוֹת את כל מעשה ה' הגדוֹל אשר עשה.
אמונה; א"י(ח) ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום, למען תֶחֶזקו ובאתם וירִשתם את הארץ אשר אתם עוֹברים שמה לרשתה. כי לפי השכל וההגיון ברור שאי אפשר לנצח את הגוים; אבל אם תשמרו את המצוה ותאמינו, וזה יבוא ביראת ה' ובקבלת עול מלכותו ושמירת כל המצוות - תתחזקו ותבואו לשם בלי פחד, ואמנם, הקב"ה יעזור לכם.
(ט) ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע ה' לאבוֹתיכם, לתת להם ולזרעם, ארץ זבת חלב ודבש. הגלות היא קללה והארץ היא ברכה.
השגחה פרטית; א"י(י-יד,טז-יז) כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא... אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק; והארץ אשר אתם עוֹברים שמה לרשתה... למטר השמים תשתה מים. ארץ אשר ה' אלקיך דוֹרש אוֹתה, תמיד עיני ה' אלקיך בה, מרֵשית השנה ועד אחרית שנה. והיה אם שמוֹע תשמעו... ונתתי מטר ארצכם בעתו... השמרו לכם פן יפתה לבבכם... וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר... ואבדתם מהרה מעל הארץ הטוֹבה אשר ה' נוֹתן לכם. כתב הרמב"ן (י): "...וצריכה [א"י] שידרוש אותה ה' אלקיך תמיד במטר... ואם תעברו על רצון ה' ולא ידרוש אותה בגשמי רצון, הנה היא [א"י] רעה עד מאד". וכן כתב הרשב"ם (י): "כי הארץ הזאת טובה מכל הארצות לשומרי מצוותיו, ורעה מכל הארצות ללא שומרם". כוונתם היא, שבכל הארצות, בדרך כלל, אם עובדים קשה, אפשר לגדל אוכל; אבל א"י תלויה במעשיהם של ישראל. והארץ דומה לעם ישראל: בשאר העמים, הקב"ה מתעלם לזמן מסוים ממעשיהם, ומעניש אותם רק אחרי זמן רב. אבל אצל ישראל, עיני ה' בהם תמיד. כך כתב ספורנו (יב): "'דורש אותה' - להשגיח על מעשי יושביה [של א"י] אם הם ראויים למטר ואם לא".
א"י(יב) ארץ אשר ה' אלקיך דוֹרש אוֹתה, תמיד עיני ה' אלקיך בה... כתב הרמב"ן (וההתחלה היא ברש"י): "כביכול אינו דורש אלא אותה, וע"י אותה דרישה שדורש אותה דורש לכל הארצות תמיד... ויש בו סוד עמוק, כי הארץ הזאת נדרשת בכל, והיא הכל, וכל הארצות מתפרנסות ממנה באמת".
מושגים; ידעתי(יג) והיה אם שמע תשמעו... כתב רש"י: "אם תשמע בישן, תשמע בחדש. וכן 'והיה אם שכוח תשכח' (לעיל ח:יט) - אם התחלת לשכוח, סופך שתשכח כולה, שכן כתיב במגלה (מגילת חסידים, בירושלמי ברכות ט:ה): 'אם תעזבני יום, יומַיִם אעזבך'". קבלת עול מלכות שמים מביאה לידי אמונה והבנה.
ידעתי את ה'והיה אם שמע תשמעו... לאהבה את ה'. כתב רש"י: "שלא תאמר: הרי אני לומד בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאֶקָרֵא רב... אלא כל מה שתעשה, עשה מאהבה - וסוף הכבוד לבוא".
אמונה(יד) ונתתי מטר ארצכם... כתב רש"י (ספרי, עקב מא): "עשיתם מה שעליכם - אף אני אעשה מה שעלי". כלומר, שיש להקב"ה כביכול חובה לעשות את מה שהבטיח. אם כן, בנו תלויה הגאולה (ועיין פסוק כג).
עם ישראל(טו-טז) ...ואכלת ושבעת; השמרו לכם פן יפתה לבבכם... כתב רש"י (טז): "...שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה".
עם ישראל; מושגים(טז) ...וסרתם ועבדתם אלהים אחרים... כתב רש"י: "שכיון שאדם פורש מן התורה, הולך ומידבק בע"ז". ונ"ל שהסיבה היא, שיהודי מרגיש צורך למצוא אידיאלים ו"אמת", ולכן הוא מחפש אחרי כל מיני תשובות.
עם ישראל(יז) ואבדתם מהרה. כתב רש"י: "איני נותן לכם ארכא... דור המבול לא היה להם ממי ללמוד, ואתם יש לכם ממי ללמוד". ישראל חייב ללמוד מהעבר.
א"יוחרה אף ה' בכם... ואבדתם מהרה מעל הארץ הטוֹבה אשר ה' נוֹתן לכם. הגלות היא קללה.
א"י(יז-יח) ...ואבדתם מהרה מעל הארץ הטוֹבה אשר ה' נוֹתן לכם; ושמתם את דברי אלה על לבבכם... כתב רש"י (יח, ע"פ ספרי): "אף לאחר שתגלו הֱיו מצויינים במצוות; הַניחו תפילין, ועֲשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו. וכן הוא אומר (ירמיהו לא:כ): 'הציבי לך ציונים'". המדרש מלמד אותנו סוד עמוק: שבגלות אי אפשר להגיע לשלמות ולקדושה, והמצוות שאנו מקיימים שם נעשות מסולפות ע"י האוירה והמסגרת הגויית, מפני שרק בא"י - במקום שאפשר לבנות חברה קדושה שלמה ומקסימלית - יכולות המצוות לפעול עלינו כפי שהן צריכות. המצוות ניתנו בעיקר רק לקיימן בא"י, להקים שם מדינת סגולה וחברה נבחרת וקדושה.
מושגים(יח) ושמתם את דברי אלה על לבבכם. כתב הספורנו: "להתבונן בם". רק התבוננות במושגים, בדרכי התורה ובמטרותיה מביאים את היהודי להבנה.
עם ישראל; מושגים(כב) ...לאהבה את ה' אלקיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו. כתב רש"י: "הוא רחום ואתה תהא רחום, הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים".
מושגים; תלמידי חכמיםולדבקה בו. כתב רש"י: "...הידבק בתלמידים ובחכמים, ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו".
אמונה; השגחה פרטית(כג) והוריש ה' את כל הגוים האלה מלפניכם... וירִשתם גוים גדוֹלים ועצֻמים מכם. כתב רש"י (ע"פ ספרי, עקב מא, מט): "עשיתם מה שעליכם, אף אני אעשה מה שעלי".
ארץ ישראל(כד-כה) כל המקום אשר תדרוֹך כף רגלכם בו, לכם יהיה; מן המדבר והלבנון, מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבֻלכם. לא יתיצב איש בפניכם, פחדכם ומוראכם יתן ה' אלקיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה, כאשר דִבר לכם. כתב רש"י (כה): "'פחדכם' על הקרובים, 'ומוראכם' על הרחוקים". והספורנו כתב (כה): "'לא יתיצב' - אפילו בחו"ל". אבל הרשב"ם כתב: "בתוך התחומין האלה". והרמב"ן כתב: "על דעת רבותינו, הנה הן שתי הבטחות, שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם [כל מקום בחו"ל], יהיה שלהם, והמצוות כולן נוהגות בהם, כי הכל א"י. ומן המדבר והלבנון ועד הים האחרון יהיה גבולכם, שאתם חייבים לכובשו ולאבד משם העמים... ולעקור ע"ז ומשמשיה... והבטיח כי 'לא יתיצב איש בפניכם' בין בארץ הנזכרת בין בכל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו".
עם ישראל(כו) ראה [לשון יחיד] אנכי נוֹתן לפניכם [לשון רבים]. השינוי מיחיד לרבים בא ללמד שכל אחד ואחד יראה וישמע, מפני שהוא לא יִנָצל אם העם כולו יחטא. עם ישראל הוא אחריות אחת, כל ישראל ערבים זה בזה.
יעוד ישראלראה, אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. כתב הספורנו: "הביטה וראה, שלא יהיה עניינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג בשאר גוים, כי אמנם אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, והם שני הקצוות, כי הברכה היא הצלחה יותר מן המספיק... והקללה היא מאֵרה מחסרת שלא יושג המספיק, ושניהם לפניכם להשיג כפי מה שתבחרו...". וכן כתב הספורנו על הברכות והקללות בהר גריזים ועיבל (פסוק ל): "כדי לפרסם בתחלת כניסתכם שלא תהיה ישיבתכם בה על אופן מספיק [בינוני, כשאר העולם], אבל יהיה על אופן מוצלח או על אופן מקולל". עם ישראל הוא עם נבחר שאינו דומה לשאר האומות.
בחירה חפשית; שכר ועונשאומר המדרש (דברים רבה ד:ב): "א"ר אלעזר: הסייף והספר ירדו כרוכים מן השמים. אמר להן: אם תעשו מה שכתוב בספר הזה, אתם ניצולים מן הסייף הזה. ואם לא תעשו, אתם נהרגים בסייף הזה... כך אמר הקב"ה לישראל: אם עשיתם את רצוני, הרי הטוב והברכה. ואם לאו, הרי הקללה, הרי שתי דרכים לפניכם. 'ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה'". ועוד נאמר שם (ד:ג): "דבר אחר... א"ר אלעזר: משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני ["ראה, אנכי נותן..."], באותה שעה (איכה ג:לח): 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב'. אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטובה... אלא שנכנסתי לפנים משורת הדין ואמרתי לכם (לקמן ל:יט): 'ובחרת בחיים'".
עוד אומר המדרש (שם ד:ד): "הנפש והתורה נמשלו בנר. הנפש, דכתיב (משלי כ:כז): 'נר ה' נשמת אדם'. והתורה, דכתיב (שם ו:כג): 'כי נר מצוה ותורה אור'. אמר הקב"ה לאדם הזה: נרי בידך ונרך בידי. נרי בידך - זו התורה, ונרך בידי - זו הנפש. אם שמרת את נרי, אני משמר את נרך; ואם כיבית את נרי, אני מכבה את נרך".
אמונהעוד אומר המדרש (שם ד:ה): "אמר הקב"ה: שִמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד".
בחירה חפשית; שכר ועונש; ידעתי(כו-כח) ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצווֹת ה' אלקיכם... והקללה אם לא תשמעו אל מצווֹת ה' אלקיכם...
ידעתי את ה'; ע"ז היא כפירה בכל(כח) ...וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם. כתב רש"י (ע"פ ספרי, נד): "מכאן אמרו: המודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה".
א"י(כט-לא) ...ונתתה את הברכה על הר גרִזים ואת הקללה על הר עיבל. הלא המה... מול הגלגל אצל אלוני מוֹרה. כי אתם עוֹברים את הירדן לבוֹא לרשת את הארץ אשר ה' אלקיכם נוֹתן לכם, וירִשתם אוֹתה וישבתם בה. זוהי מצות ישוב הארץ.
ידעתי את ה'; א"י(לא) כי אתם עוֹברים את הירדן לבא לרשת את הארץ... כתב רש"י: "נסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבואו ותירשו את הארץ". גם הנסים של מלחמת השחרור ושל מלחמת ששת הימים הם סימנים לירושת הארץ.
© כל הזכויות שמורות