מלאכי - קטעי פירושים

עם סגולה

(א:ב) אהבתי אתכם אמר ה'... הלא אח עֵשָו ליעקב נאֻם ה', וָאֹהַב את יעקב.

דתיים צבועים

(א:ו_יד) הכהנים בוזֵי שמי...

ידעתי את ה'; כבוד ה'

(ב:ב) אם לא תשמעו, ואם לא תשימו על לב, לתת כבוד לשמי, אמר ה' צב_אות, ושלחתי בכם את המאֵרָה ואָרוֹתי את ברכותיכם... חייבים לירא ולתת כבוד לה', וכאשר ישראל אינם מכבדים את המקום, ואינם מכירים בכל הטוב שעשה להם — כאשר אינם "יודעים את ה'" — הוא הופך את הטוב לרע, ואת הברכות לקללות. ויש לזה ענין לברכת מדינת ישראל.

יראת ה'

(ב:ה) ...וָאֶתנֵם לו מורא וַיִירָאֵני, ומפני שמי נִחַת הוא.

מנהיגי שקר

(ב:ח_ט) ואתם סרתם מן הדרך, הכשלתם רבים בַּתורה, שִׁחַתֶּם ברית הלוי... וגם אני נתתי אתכם נִבְזִים ושפלים לכל העם, כפי אשר אינכם שֹׁמרים את דרָכַי ונֹשאים פנים בַּתורה. מדובר על הכהנים, שתפקידם ללמד את העם תורה ולהדריכם, והם לא עשו את זה; מצד אחד — כי הם עצמם לא עשו את הדבר הנכון, ומצד שני — לא הוכיחו את העם ללכת בדרך הנכונה. וזהו שאמר "ואתם סרתם מן הדרך", ולכן, מאחר שיש לכם שם טוב וגדול, ומכבדים אתכם, וחושבים שאתם מסמלים את התורה, ושראוי ללכת בדרכיכם, "הכשלתם רבים בתורה". והסיבה היא, שהם עצמם היו חלשים, ופחדו, ורצו למצוא חן בעיני העם. ובזה הפרו את ברית הלוי, את השליחות ואת התפקיד הגדול, ללכת ולהוכיח את העם ולא לפחד. ומאחר שביזו את ה' ואת מצוותיו משום שפחדו, כמדה כנגד מדה ה' אומר שהוא יהפוך אותם לנבזים ושפלים בעיני העם, שיראו שאין להם האמת. וכך רואים היום, לדאבוננו, שבעוון המורים, שאינם מקיימים את מצות ישוב הארץ, הם מכשילים את הרבים, וכך היה באירופה לפני ארבעים שנה. אומר הרד"ק: "שאתם מבזים אותי, כן נתתי אתכם נבזים, שהעם שאתם נושאים להם פנים, ולא תרצו להוכיחם כדי שיאהבו אתכם, אתן אתכם בעיניהם נבזים ושפלים... מדה כנגד מדה... אתם נושאים פנים לגדולים בדבר התורה, שאמרה 'לא תקריבו לה'' (ויקרא כב: כד), וכשהם מביאים קרבן בעל מום, תיראו מלהוכיחם ולומר להם: קרבן זה פסול הוא".

חוסר אמונה; לא ידעתי

(ב:יז) הוגַעתם ה' בדבריכם, ואמרתם: במה הוגָענו? בֶּאֱמָרְכֶם: כל עֹשה רע, טוב בעיני ה' ובהם הוא חָפֵץ, או: אַיֵה אלקי המשפט? אומר רש"י: "לפי שאתם רואים דרך רשעים צָלֵחָה, וצדיקים מְעוּנים ונכשלים, אומרים אתם בלבבכם: אחד משני דרכים הללו — א) כל עושה רע טוב בעיניו [של ה'], או ב) אין דין ואין דיין...".

בעתה אחישנה — לפני הגאולה תהיה תקופה נוראה; חבלי משיח; הקב"ה משלם מדה כנגד מדה

(ג:א) הנני שֹׁלח מלאכי ופִנָה דרך לפָנָי. "יתכן להיותו משיח בן יוסף" — אבן עזרא; "לבער את הרשעים" — רש"י. ונראה שלפני ביאת המשיח יהיו חבלי משיח נוראים בגוים וביהודים שלא חזרו בתשובה. וכל התהליך — השואה הזו ובעקבותיו, ביאת המשיח — נקרא "יום ה' הגדול והנורא" (לקמן פסוק כג). והיהודים יתייאשו, מפני שהתקופה תהיה תקופה נוראה של השמדת העולם, ויהודים בגולה יחוסלו, וכן בא"י יהיו יסורים נוראים, שהקב"ה ינקום מהגוים הגאים שחיללו את שמו, ומהיהודים שלא האמינו בו. ואז:

ופתאֹם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים — מלך המשיח. הגאולה תבוא פתאום, ברגע השחור ביותר, וישראל לא רק שלא יְצַפו לגאולה, אלא אף יהיו משוכנעים ששואה באה עליהם. כך אומר הרד"ק: "לפי שלא נגלה הקץ ולא נתבאר בספר דניאל, אמר כי פתאום יבוא, שלא יֵדע אדם יום בואו... כמ"ש (דניאל יב: ט): 'כי סתֻמים וַחֲתֻמים הדברים עד עת קץ'".

עם ישראל קיים לעולם

(ג:ו) כי אני ה' לא שָׁניתי, ואתם בני יעקב לא כְלִיתֶם. דורשת הגמרא (סוטה ט.): "מאי דכתיב 'כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם'? 'אני ה' לא שניתי' — לא הכיתי לאומה ושָניתי לה [אלא שבפעם ראשונה היא כלה], 'ואתם בני יעקב לא כליתם' — היינו דכתיב (דברים לב: כג): 'חִצַי אַכַלֶה בם' — חִצַי כלין, והן אינן כלין". ה' לא ישמיד את ישראל.

אמונה ובטחון

(ג:ז) ...שובו אלי ואשובה אליכם, אמר ה' צב_אות. ואותה הבטחה נשנית בזכריה א: ג בשבועה אדירה! הישועה באה במדה שאנחנו מיחלים לה ודורשים אותה.