חסד ורחמים

חסד ורחמים

חסד אין לו שיעור

  המושג של חסד אין לו שיעור, אלא כל דבר שאדם עושה לרעהו, ואפילו מלה אחת טובה, הוא חלק מהחסד שבונה את העולם.

     החסד לזולת, אף למי שאינו קרובו ובכלל אינו מכירו, היא המדה המבדילה את האדם מן החיה ומן הבהמה, והיא שמעלה אותו אך מעט פחות מהמלאכים, ואולי אף מעט יותר מהם.

     המלה "רחמים" באה מהמלה "רחם", שאין רחמים כרחמי האם על בנה שיצא מרחמה. וכך חייבים להיות הרחמים של היהודי לזולתו שיהיו רחמים ורחמנות כמו רחמי האם על בנה.

חסד וגאולת ישראל

 גאולת ישראל תלויה בחזרתנו למידת החסד והרחמים. הרי סיבת הגלות היתה ההתרחקות ממידה זו... כשיהודי אחד נותן ליהודי שני מכספו ומזמנו, שניהם נעשים אחד.

     תפקידו של האדם הוא לבנות את העולם על פי מצוות ומושגי הקב"ה, ומי שעושה חסד, ממש בונה את העולם ומשלים אותו.

חסד וענווה

  ככל שהאדם נותן מעצמו ומנכסיו, הוא ממעט את עצמו וכופה את יצרו, שזאת תכלית האדם.

     אדם המוכן לתת משלו, מבטל מעצמו את האנוכיות את גסות הרוח ואת ה"אני" שלו.

אף אתה היה חנון

  "ולדבקה בו - מה הוא חנון ורחום, אף אתה היה חנון ורחום" - חַפשו את אלו הזקוקים לכם, ועִזרו להם. חַפשו את המיואשים, ועודדו אותם. חפשו את הנדכאים, ולַחֲמו את מלחמותיהם.

     מה הוא חנון ורחום, אף אתה היה חנון ורחום - תהיה רחום כמו שהוא הגדיר מה זה להיות רחום ואל תהיה צדיק יותר מבוראך. ה' קבע מהו צדק ורחמים, לפי זה תפעל. לעשות רצונו כפי שהוא רוצה.

כשיהודי נותן מעצמו - הוא שלם

          המילה באה כדי למלא את היהודי, כי כל זמן שהוא ערל הוא בעל מום. זהו מוסר גדול: דוקא כאשר היהודי נותן מעצמו וחסר לו - רק אז הוא מושלם ושלם.

     תן מעצמך, ואז תקבל אתה את מה שכל השאפתנות והתחבלנות שבעולם אינם יכולים לתת לך: כבוד עצמי.

עושר כדי לעבוד את ה'

          העושר, כמו כל הטובות שנתן הקב"ה לאדם, נברא אך ורק כדי שיעבוד בו האדם את ה'. הכסף והעושר נותנים לו זמן ואפשרות לעסוק בתורה ובמעשים טובים.

לראות את צרות הזולת

          כל הצרות של העם ושל הזולת - חייב היהודי לראות אותן כאילו הן צרותיו. החובה של "הצלה" מונחת על כל יהודי, גם בצרות של הפרט וגם בשל העם.

לדעת מתי לחמול ומתי לא

          ודע, שהאדם חייב לדעת מתי לחמול ומתי לא, כי עת לחמול ועת להימנע מהחמלה.

     לא האדם מגדיר את הרחמים, כי מנין לו לדעת להגדיר באמת מה הם רחמים ומהו עוול? רק מי שיצר את העולם, יודע. לכן אל תהיה צדיק הרבה, וקבל עליך את הגדרתו ואת עולו.

     אין דבר יותר חשוב מהרחמים והחסד, והם הסימנים של צאצאי אברהם אבינו, אבל לא כל החייאה היא טובה, ולא כל השמדה היא רעה.

     הרחמים הם כמו שהוא, ה', מגדיר ומצוה, גם אם זה נוגד למוסר הפרטי של האדם.

     הרחמנות והחמלה נוצרו על ידי הקב"ה, והוא שיצרם, יודע מתי להפעילם. רק על ידי קבלת עול מלכות שמים, ונכונות להגדיר את המוסר כפי שהקב"ה מצוה עלינו, נוכל להגדירו באמת.

     "מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו" - מי שאין לו דעה, כלומר דעת ה', אסור לרחם עליו, כי בסילוף דעות ה' יביא אכזריות לעולם.

     אלה המגלים חרדה להשחתת אוצרות טבע כמו יערות וחופים, אזי על אחת כמה וכמה חייבים לגלות חרדה לזיהום האווירה האידיאולוגית ואובדן הזהות הלאומית.

כיבוד הורים

          הקפידה התורה בכיבוד אב ואם, משום שבן שאינו מכבד אנשים שעשו את הכל למענו בלי שום חישוב, אלא בחסד מלא, הוא רשע גמור.

חיסול העוני – צו השעה

          השכונות ותושבי השכונות מהווים חומר נפץ, ומי יבטיח לנו שלא יתפוצץ? חיסול העוני – החומרני והרוחני – הוא צו השעה. "ומבשרך לא תתעלם".

     לו הייתי ראש הממשלה, הייתי פועל להפסיק את הפער הכלכלי הנוראי, שרואה את העשירים המדושנים הצוברים עושר חמדני, בעוד שמספרים גדולים של יהודים סובלים מעוני וממחסור.

עוני רוחני

          המלחמה בעוני לא תיעשה בעזרת הכסף בלבד. לא מחסור בממון הוא שורש הרע, אלא מחסור בערכים.

     עוני אחר, ממש סרטן ממאיר, מתפשט בעם, והוא עוני רוחני, העדר גאווה יהודית, כבוד עצמי, זהות של פאר.

חסד – אהבת ישראל

          כל מצוה של חסד שעושה האדם לרעהו מישראל, יש בה שתי מצוות. האחת, המצוה הפרטית והמסויימת שקיים והשניה, מצוה כוללת לכל מעשה חסד, והיא המצוה של אהבת ישראל שקיים.

  לא מכירים את רב מאיר!

הספד הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

מורי ורבותי! לא מכירים את הרב מאיר! לא יודעים את הערך שלו! את יראת השמיים שלו! את הלמדנות שלו! את החסד שלו! את הצדק שלו! את הצדקות שלו בסתר!

כמה משפחות בערב פסח ובערב סוכות ובערב ראש השנה קיבלו ממנו מצרכים. כמה עניים קיבלו ממנו כסף, מתן בסתר! אני יכול לומר לכם, בתקופה האחרונה לפני ראש השנה, , דולר חילק לצדקה.

משפחה אחת היה חסר לה כסף, הוציא מכיסו הפרטי ונתן לה! זה חסד! זו יראת שמים! זה צדקה! זה מתן בסתר!

התכונות הנפשיות שלו, העדינות שבנפש שלו, יראת השמים הפנימית שלו. את זה לא יודעים ולא מכירים.

מורי ורבותי! קביעת העיתים לתורה שלו, המוסר שאמר, את זה אנחנו לא יודעים.

מי התחיל לדבר על יהודי רוסיה? מי עורר את העם הישראלי והעולם כולו מתרדמתם? מי עורר אותנו על יהודי רוסיה? מי חזה מראש שיהודי רוסיה עוד יצאו מגלות מצרימה? הלא הוא רבי מאיר כהנא הי"ד.

רבותי, כמה עגונות, אני יכול לומר עכשיו, כמה עגונות ביקשתי ממנו שיעזור ויפעל, והצלנו כמה עגונות. כמה נשים יהודיות הוא הציל מידיים לא יהודיות!

מורי ורבותי, על דא קבכינא, וי על ארעא דישראל דכסא גברא רבא כהאי, וי על האי גופא דבלי בארעא.

עולם חסד יבנה

לאחר רצח הרב, עברה להתגורר בשכונתי אשה שבעלה נטשה עם שבעה ילדים, ברח מן הארץ והותירה ללא כל מקורות מחיה. כאשר הגיעה בתה לפרקה ועמדה להינשא, מצבה הכלכלי היה בכי רע ולא ידעה כיצד תוכל לעמוד בהוצאות הרבות. מישהו הציע לה לפנות לרב כהנא. היא בושה לעשות זאת, אך ההכרח לא יגונה ולאחר לבטים רבים נגשה לביתו. היא הגיעה לפתח הבית וכולה רועדת מבושה וכלימה, כיצד תופיע לפניו והיא אינה מכירה אותו? מה תאמר לו? האם יעזור לה? לבסוף אזרה אומץ ונקשה על הדלת. הדלת נפתחה ומולה עמד הרב. היא נאלמה דום. לא יכלה לדבר, עמדה בפתח והדמעות זולגות מעיניה. כך עמדה בפניו שקטה ובוכיה.

הרב הכניסה לביתו. הציע לה לשבת, עזב אותה בחדר וניגש לחדר השני. נתן לה להרגע קמעא וכשנכנס חזרה, לא שאלה מה רצונה, אלא הושיט לה מעטפה ובו מענק כספי, כשהוא מפטיר: לכי לשלום.

ישועת ה' כהרף עין

חברה טובה שלנו, אשה צעירה אשר התחתנה זה מקרוב, עמדה על סף אבדן ראיה מוחלט, בעטיה של מחלת עיניים. כבר שנים קודם לכן, היא איבדה את כושר הראיה בעין אחת, ועכשיו החלה המחלה לסכן גם את עינה השניה. הדרך היחידה לטפל בכך היתה באמצעות ניתוח, ואכן עברה ניתוח בבית החולים "תל השומר", את הניתוח ביצע אחד מטובי הפרופסורים שלנו לרפואת עיניים. לרוע המזל, הניתוח לא עלה יפה ועל פי חוות דעת המומחים, אין עוד מה לעשות. נקל לשער את תחושת המועקה, הדיכאון והיאוש שהיו מנת חלקה. בצר לה, וביודעה על קשרי עם הרב כהנא, ביקשה ממני שאשאל אותו, אם יהיה מוכן לבוא ולבקרה בבית החולים, שם היתה מאושפזת עדיין לשם התאוששות מהניתוח. יובהר כאן, שהמדובר בצעירה חילונית, שלא היה לה בעבר כל היכרות אישית עם הרב.

התקשרתי טלפונית עם רבנו וספרתי לו במה המדובר. הרב נענה מיד ובלא היסוס. כבר למחרת בערב נסענו יחדיו לבית החולים. הוא ישב עמה שעה ארוכה, שמע בקשב רב על כל סיבלה ועודדה במילים חמות לבל תתיאש שהרי "ישועת ה' כהרף עין", ואין לאבד תקווה.

כשנודע לו כי קיימת אפשרות לעבור ניתוח נוסף במרכז לרפואת עיניים בבוסטון שבארה"ב, וכי ישנם סיכויים ולו קלושים להצלת מאור עיניה, המריץ אותה שתיסע לשם ללא דיחוי, תוך הבטחה שיצור קשר עם ידידיו שם, אשר ידאגו לה בעת שהותה בעיר לצורך הניתוח. עוד הבטיח, שהוא מצידו יתפלל עבורה.

לא חלפו ימים רבים וחברתנו נותחה בשנית במרכז הרפואי בבוסטון. בניגוד לתחזיותיהם הפסימיות של המומחים, הניתוח הצליח מעל למצופה וראייתה ניצלה. ידידי הרב בעיר ביקרוה, עודדוה ועזרו לה בכל דרך אפשרית, במקום שם לא הכירה איש קודם לכן. עברו מאז שנים לא מעטות, וברוך ה' - חברתנו רואה ומתפקדת, אף זכתה להביא ילד לעולם, לרכוש מקצוע והיא מסייעת כיום לאחרים בעיסוקה כעובדת סוציאלית.

עידוד נפשי

בזמן שהרב היה חבר כנסת, ככל חבר כנסת היה מקבל עשרות מכתבים מידי יום. המכתבים היו מאנשים שונים, תמהוניים, עלובי נפש, נדכאים ונצרכים. את המכתבים שהועברו אליו מרבנים, שרים וח"כים, הייתי משאיר לטיפולו בעוד אני, העוזר הפרלמנטרי, דואג להתייחס לכל המוני "עמך". יום אחד הבחין הרב במלאכת המיון שלי, קלט את אופן החלוקה ואמר: אצלנו זה יעבוד להפך. אתה תפתח לי 'תיק מסכנים' שאני אטפל בו באופן אישי ואשיב לכל אחד. בשרים ובאנשים החשובים אתה תטפל. לשאלתי לפשר חלוקת העבודה, ענה: את כל השרים והאנשים החשובים לא מעניין אם העוזר השיב להם לקונית את מה שצריך להשיב, "משתתפים", "מודים" וכו', אבל אם אני אשב ואקדיש את עצמי פעם בשבוע לאדם שבנו התמכר לסמים, אדם שאיבד את כל ממונו, מובטל מהדרום או כל מקרה אחר - כשיקבל את מכתבי עם ההתייחסות האישית, זה לפחות יעודד אותו. וכך היה, אני טיפלתי באנשים החשובים, והרב, חבר הכנסת טיפל בפניות העם.

טובתו שלמה

יום אחד, נערכה בכנסת הצבעת "אי אמון" חשובה ו"המצליף" של הימין בכנסת שואלני אחת לכמה דקות: היכן הרב כהנא? ואני עונה לו שהוא בדרך. ההצבעה עומדת להתחיל והרב עדיין איננו. ברגע האחרון ממש הרב נכנס מרים את ידו ומצביע כנדרש. בתום ההצבעה, אני פונה אל הרב ושואל אותו למה הגעת בדקה האחרונה? והוא משיב לי: תראה, עכשיו חורף, צילצלה אלי אישה שקר לה ואין לה תנור, אז הלכתי לשוק וקניתי לה תנור. אחרי כחדשיים מתקשרת אלי אותה אישה לכנסת ומתחילה לצעוק שהגיע אליה חשבון חשמל גדול, וכל זאת בגלל הרב שקנה לה תנור חשמלי, ועכשיו ינתקו לה את החשמל. עניתי לה: תראי גבירתי, כפוית טובה את.

עוד בטרם סיימתי את דברי, הרב נכנס, ואני מספר לו את המעשה, והרב עונה לי: האישה צודקת, אמור לה שאני אבוא היום לתת לה כסף לפרעון חשבון החשמל. בתום השיחה, הסביר לי הרב שאין זו חכמה לקנות תנור, צריך גם לדאוג שיתאפשר לה לחמם בו את הבית...

פתח תפתח את ידך

בתקופה בה שימשתי כדובר התנועה הייתי מגיע לביתו של הרב מידי בוקר כמחצית השעה לאחר החדשות של השעה שבע, לישיבת עבודה וניסוח תגובות לחדשות ששודרו. על דלת ביתו של הרב כבר התדפקו בשעה זאת מבקשי צדקה רבים והרב נענה לכולם ביד רחבה.

פעם אחת הגיעו שני אברכים, נשואי פנים, והראו לרב מכתב המלצה מגדולי הרבנים הקוראים לתרום עבור נצרך פלוני. החלו השניים להסביר לרב באריכות את הכתוב במכתב ואת חשיבות הענין שלשמו באו. להפתעתם הרבה אמר להם הרב אני מאוד ממהר ואין לי זמן להרצאות ארוכות שכאלה. אך תוך כדי דיבור כבר כתב המחאה נדיבה ומסרה לשני האברכים. זו הייתה דרכו של הרב במתן צדקה, לתת בלי להמתין להסברים מיותרים.

רשימת המשימות

כשחזר הרב מאסיפות העם היו כיסיו מלאים בפתקים שקיבל מ"עמך ישראל" שפגש באותו היום. בפתקים אלו היו בקשות לצדקה, בקשת חומר הסברה, הבעת תמיכה וכד'.

בכל בוקר בשעה מוקדמת הייתי מגיע לביתו ומקבל את רשימת המשימות לאותו יום. הרב היה זוכר כל שם ושם וכל בקשה ובקשה והיה מסדרם לפני ומורה לי מה לעשות עם כל אחד מהם. רובן של השליחויות היו עניינים שבצנעה ומתן בסתר. לאחר זמן מה היה הרב מוודא שאכן בוצעו כל השליחויות.

בעל חוב

לאחר הרצחו של ד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד, נעצרנו במעצר מינהלי. "הרב המרקד", שלמה קרליבך, הגיע אלינו לכלא השרון להופעה. בתום ההופעה שאלנו הרב קרליבך אם מעונינים אנחנו בשיר או בסיפור מסוים. וענינו שאנחנו רוצים לשמוע מפיו סיפור על הרב כהנא.

וזה מה שסיפר לנו: באחת הפעמים בהם המריא מישראל לחו"ל, היו חסרים לו דולר למס נמל. הוא חיפש מישהו מוכר שילווה לו את הכסף, ולפתע נתקל ברב כהנא. כמובן, שהרב כהנא, נתן לו את הדולרים בשמחה. כשירדו מהמטוס פגש הרב קרליבך את חבריו וביקש מהם דולרים, כדי לפרוע את חובו לרב כהנא.

הוא פנה לרב כהנא, נתן לו דולר בלבד ואמר: דולר אחד אני רוצה להיות חייב לך, כל עם ישראל חייב לך ואף אני רוצה להשאר חייב לך משהו...

יהא חלקי עמכם

והימים ימי "בראשית" של ישיבת "שבי חברון" אשר בתוככי "עיר האבות", ואנכי מנהל "ירוק" אשר נתמנה לתפקיד ממרום כסא המורה. לא אדע אנא אלך ואבוא, אנא אסע ואיך אסע להביא שבר לישיבה, ורכב אין לשוט על פני הארץ.

בשבוע הראשון להכנסי לתפקידי, נמסר לי כי הרב מאיר כהנא רוצה לתרום - לא פחות ולא יותר - רכב לישיבה! לא יאומן! חלפו ימים ספורים ורכב מגיע לישיבתנו. היה זה רכבו האישי של הרב כהנא אשר שרתו שנים באמונה ועתה לאחר שעבר שיפוץ הוא נתרם ומגיע לידינו.

אני לא יכול לעשות את זה

היה לרב כמעסיק מאד מאד קשה לפטר מישהו אפילו אם הוא היה עובד לא טוב, אם הוא העסיק מזכירה שהתבררה כלא מוצלחת הוא היה מתלבט רבות, איך אני יכול לפטר אותה יש לה ילדים, משפחה, כבר העסקתי אותה, היא יודעת שיש לה פרנסה לשנה הקרובה, אני לא יכול לעשות את זה.

גיטרה לגיוס

הרב ידע לשמח את הפעילים וכל יהודי. כשהחבר שלי התגייס הרב קנה לו גיטרה מתנה לגיוס. באחת מהעצרות באור עקיבא, פנה לרב, יהודי, לא חבר בתנועה, ואמר לרב שמתנהל נגדו משפט ואין לו כסף לעורך דין, הרב הוציא את פנקס הצ'קים שלו, ונתן לאותו יהודי כסף לעורך דין.

קח הלואה

באחד הימים כשהיה הרב בשליחות ציבורית בחו"ל, התקשר מנהל סניף הבנק והודיע לי בנימוס ובתקיפות שיש לרב חשבון המיועד לצדקה ובו מינוס גדול מאד, לכן לא יוכל לאשר כל הוצאה כספית מחשבון זה. הימים היו ימי ערב פסח והנצרכים רבים. ביקשתי ממנהל הסניף שימתין שעה קלה ואברר את הנושא.

התקשרתי לרב לחו"ל, סיפרתי לו את אשר אירע וכך ענה לי: ידעתי שאין לי מספיק כסף בחשבון, אך לא יכולתי לעמוד בפני בקשותיהם של האלמנות והיתומים, לכן נתתי להם כמה שהיו צריכים. קח הלואה (כאן ציין בפני ממי לקחת), העבר את הכסף למנהל הבנק ואמור לו לבל יעצור את חלוקת הכספים לצדקה ובעזרת ה' הכל יבוא על מקומו בשלום. עשיתי כפי שאמר לי וראיתי את התפעמותו של מנהל הבנק, נוכח הדבקות במצות הצדקה והחסד של הרב. מאז, לא פנה אלינו שוב בטענות דומות.

בזכותו

ביום שהובא הרב למנוחות, קרא ראש ישיבת "בית אברהם ואוהל שרה" לאחים משה ואפרים וביקש מהם ללכת להלוויתו של הרב. הנערים התפלאו מאד על בקשת ראש הישיבה ושאלו לסיבת הבקשה. ענה להם ראש הישיבה: משפחתכם, כפי שאתם יודעים עניה והוריכם לא יכלו לעמוד במימון שכר הלימוד. בתחילת לימודיכם פניתי אל הרב כהנא בבקשה לסייע בשכר הלימוד, הוא מצידו היה מעביר לי מידי חודש בחודשו את הכסף ללא ידיעתכם ובזכותו הגעתם להישגים טובים.

מנהיג ואבא

הרב כהנא היה מנהיג נערץ שידע לנהל ביד תקיפה את התנועה מצד אחד, ומצד שני, לנו הפעילים הוא היה חבר, אבא ואיש שכל בעיה היה יכול לעזור ולפתור. כך גם עם עם ישראל, היה את הכלל ישראל שבשביל זה הוא היה יכול להפוך עולמות והיה את האישה המסכנה שדפקה בדלת והרב כהנא התפנה מעם ישראל הגדול לעזור לבעיה הפרטית של האישה הזו.

להציל את החולה

אישה אחת היתה חולה במחלה בכליות, והיתה זקוקה לטיפולי דיאליזה בקביעות. התור לטיפולי הדיאליזה בבית החולים הדסה היה ארוך וההמתנה היתה עלולה לסכן את חייה. לצערי, אמר מנהל המחלקה, אני זקוק לעוד מכשיר דיאליזה כדי לקצר את תור הממתינים. משפחתה של החולה פנתה אל הרב ששהה אז בחו"ל במסגרת פעילותו הציבורית. חשוב לציין, לוח הזמנים של הרב שהיה שוהה בחו"ל היה לחוץ מאד. היה רץ מפגישה להרצאה ולהפך, הוא לא ביזבז שם את זמנו לריק בבילוי או בשופינג. כשקיבל הרב את בקשת העזרה ממשפחת החולה, התפנה מעיסוקיו ופעל להתרים יהודים אמידים כדי להציל את חייה של אותה חולה. לאחר שלושה שבועות נאסף הסכום הדרוש, מכונת הדיאליזה הועברה לבית החולים וחייה של החולה ניצלו.

חזר לאסוף אותנו

באחד מימי חול המועד עלינו להר הבית בטהרה והתכוונו לחזור לישיבה. הרב הציע לקחת מספר תלמידים ברכבו ושאל את האחרים באיזו דרך הם הולכים, אנו חשבנו כי אולי הרב חושש ממשהו וענינו בתמימות כי נצא משער שכם לכיוון שייח ג'ראח ומשם לישיבה. באמצע הדרך, ראינו לפתע את הרב חוזר עם רכבו לאסוף גם אותנו, אז הבנו מדוע שאל אותנו לדרכנו.

כדאי לך לגשת אליו

ביום הלווייתו של הרב כהנא, סיפר אברך מירושלים: באתי כרגיל לכולל שלי שהוא כולל ידוע שם ברחוב שמואל הנביא בירושלים. כמחצית השעה בטרם מועד ההלוויה, הודיע ראש הכולל, כי אנו מפסיקים כעת מלימודנו, ועושים את דרכנו להלוויית הרב כהנא. כל אברכי הכולל ואני בתוכם הרמנו גבה. כהנא?! מה לנו ולו? לשם מה עלינו לבטל את תורתנו כדי לחלוק לו כבוד אחרון? תשובת ראש הכולל הותירה את האברכים בתדהמה מוחלטת. דעו לכם שמכספו קיבלתם מידי חודש את משכורתכם. פניה תמימה של ראש הכולל אל הרב ביום מן הימים בעקבות מצוקה קשה בה היה שרוי המוסד, לנוכח אמירה של מישהו כי כדאי לך לגשת אליו, הולידה סידור מיוחד במינו, שמבחינתו של הנותן היה מובן מאליו. מידי סוף כל חודש הופקדו בידיו של ראש הכולל כל הכספים החסרים למימון לימוד התורה של האברכים ומשכורתם.