קידוש ה' וחילול ה'

קידוש ה' - המפתח

המפתח להבין את ההיסטוריה - עבר, עתיד, הווה, מדינה - הוא הבנת העניין של קידוש ה' וחילול ה'.

כל התהליך של הגאולה בדורות האחרונים, הכל היה בשביל קידוש ה'. וכל הייעוד שלנו והתפקיד המוטל עלינו הוא לקדש את ה'.

קידוש ה' בא בלי פשרות ובלי ויתורים. לא מקדשים שם שמים ב%, אם אין % אין זה קידוש ה'.

חילול ה' הוא היפוכו של קידוש ה', כביכול הוצאת הקב"ה מן העולם, כאשר העולם הופך לחלל ריק בגלל היעדרו, כביכול.

יהודים, אם "שפלותם של ישראל חילול שמו הוא", הרי עלייתם, גדלותם, ניצחונם ועליונותם של ישראל קידוש שמו הוא, ומי שמבין את זה מבין את הדרך לגאולה השלמה. בידו המפתח לדלתו של המשיח.

הגאולה הסופית של "אחישנה" שבאה לקדש שם שמים, אינה יכולה לבוא כל זמן שישראל מחללים שם שמים.

קידוש ה' יבוא דווקא על ידי מצוות למען הכלל.

שפלותם של ישראל חילול שמו

"שפלותם של ישראל - חילול שמו הוא". כל המצב של היום, יחסם של הערבים לחיילי צה"ל, הזלזול והחרפה, זהו מצב של שפלות ישראל, ושמו של הקב"ה מתחלל.

המדינה הזאת קמה לקדש שם שמיים. איך? בכוח היהודי. אם שפלותם של ישראל מתפרשת על ידי הגויים כחילול ה', אז הכוח של צה"ל, ניצחון - כל אלה הם קידוש ה'.

כל תדמית של חולשה מצד ישראל נראית בעיני הגוי כהקטנת ה' וכחו, כאילו הוא נעשה צר ולא רחב וגדול, ובסופו של דבר, בעיני הגוים הוא נעלם ואיננ. זה השפל של חילול ה', מלשון חלל, ריק, איננו.

ביהודי מקודש שם ה', ובו אף מחולל שמו. כשהיהודי מתעטר בנצחון, כי אז לא רק הוא אלא גם אלוקיו עמו מתעלה. וכאשר היהודי מוכה ונקלה, מחולל אף שם אלוקיו עמו על בלתי היכולת להושיעו, כביכול.

כאשר היהודי עבד אפילו ליהודי אחר, יש כאן פחיתות האדנות של הקב"ה, כי אין שותף להקב"ה באדנותו על האדם, וזה חילול ה' במיעוט. וכאשר האדון הוא גוי, זה עוד יותר חמור, כי אז יש חילול ה' כבד.

כל גלות וכל יסורים שיש לישראל וכל נפילה שלהם בפני הגוים, הם חילול ה', משום שהם מתפרשים בעיני הגוים כ"בלתי יכולת" של הקב"ה, כביכול.

כל תבוסה של ישראל חילול שמו הוא, ואיבוד ערי ישראל לאויב הופך את הערים האלו מערי ה' לערי אלהים אחרים, כלומר, חילול ה'!

שמו של הקב"ה נקבע בישראל, ואינו יכול, כביכול, להפר את הברית ולכלותם, משום שדבר זה יהיה חילול שמו בעיני הגוים שיפרשו אותו כחולשה וכחוסר יכולת מצד ה'.

הישועה תבוא או "בעתה" או ב"אחישנה", וגם אם אין בנו מעשים, היא תבוא בגלל חילול ה' שיש תמיד בגלות ובשפלות היהודי.

שפלותם של ישראל בידי הגוים מוכיחה כביכול על חולשתו של הקב"ה, מכחישה את מציאותו ח"ו, וזה הוא חילול ה' הלאומי, "שפלותם של ישראל חילול שמו הוא" - ואין חירוף וגידוף יותר נוראים מזה.

"שפלותם של ישראל חילול שמו הוא". אין לך אמת מגולה מזו, שה' גואל את ישראל בגאולה של "בעתה", אע"פ שאין להם זכויות, כדי לקדש את שמו המחולל בגוים.

מי שמשפיל את ישראל ומצליח בכך, מגיע למחשבה שגם אלוקי ישראל אינו קיים.

דיכוי יהודי על ידי גוי משום שהוא יהודי, מהווה חילול ה', שהרי מזה שהגוי יכול לענות את היהודי, הגוי מסיק שאין יכולת לאלוקי היהודים לעזור לעובדיו.

נסיגה = חילול ה'

כל נסיגה מן הניצחון היא צעד אחורה בתהליך הגאולה. חזרה אל חילול ה', המתבטא בפחד מפני האדם, מפני הגוי.

כל נסיגה מפני גויים הנובעת מפחד ומחולשה, היא חילול ה' וחילול הקדושה הגדולה של מלחמת ששת הימים.

כל נסיגה, כל כניעה, כל השפלה של עם ישראל בפני הגוי, הוא חירוף וגידוף ונאצה וחילול שמו של הקב"ה.

לא יתכן לקדש שם שמים על ידי ויתורים ופשרות. המהות של קידוש ה' הוא בטחון מלא בה' יתברך, ללא שמץ של פחד מבשר ודם.

מי שנתן לו ה' כחלק מאתחלתא דגאולה חלקים גדולים של ארץ ישראל כדי לקדש את שמו על ידי הנצחונות האדירים והנפלאים, ואח"כ הוא מוכן לוותר על חלקים מארץ הקודש ולמוסרם לגוים - מחלל שם ה' הוא.

אפילו אחרי הישג ונצחון גדול שבו נתעלה ונתקדש שם ה', עדיין יש סיכון לחילול ה' אם יש נסיגה אחורה שמטשטשת את הנצחון ויוצרת את הרושם שהנצחון היה רק דבר ארעי.

קידוש ה' ופחד - דבר והיפוכו, אין הם יכולים לדור יחד. מי שנואם על התנחלות או על כל דבר אחר הקשור לקידוש ה', ולא מזכיר את שם ה' - חייבים לברוח ממנו.

הסיבה לכל נסיגה היא פחד מהגוי וחוסר ביטחון בה', ואין חילול ה' יותר גדול מזה.

פיגוע = חילול ה'

כל פיגוע ביהודי, שלא לדבר על רצח ר"ל, וכל ניאוץ וחירוף וגידוף של עם ישראל וארץ ישראל על ידי גוים, היושבים בתוכו אך ורק בגלל סרובנו לציית למצות ה' ולגרשם, מהווים חילול ה' נורא ללא כפרה.

אבן שנזרקת אינה סתם אבן, אלא היא חילול ה'. גוי שמרים יד על יהודי חייב מיתה. על עצם העובדה שגוי הרים יד נגד יהודי, ה' לא יסלח.

תנו לי להיות רמטכ"ל ותראו שאין אינתיפאדה, שהיא התקוממות נגד אלוקי ישראל. כל תבוסה, השפלה של ישראל על ידי גוי, היא כביכול "תבוסה" של ה'.

בקידוש ה' אין עיתוי נכון

לגבי חילול וקידוש שמו יתברך אין עניין של "עיתוי", שכל זמן ששמו מתחלל, אין כסאו שלם.

אין מקום לדחייה בקידוש ה'. אין ענין של "עיתוי נכון". חובה היא לחסל את החילול, לבערו מן העולם מיד!

איסור מוחלט הוא לתת לחילול ה' לשלוט בעולם אפילו דור אחד, אפילו שבריר שנייה אחת, אם יש אפשרות ולו הקטנה ביותר למחוק אותו מן העולם.

חילול ה' דוחה פיקוח נפש

מלחמה על מצות ישוב הארץ היא מלחמת מצוה וקידוש ה', ואין בכלל פטור של פיקוח נפש כאשר מדובר בקידוש ה'.

במקום שיש שאלה של קידוש ה' או חילול ה', אין מקום לשיקול של פיקוח נפש, ואין פשרות.

אפילו כאשר ברור שהצעד שהאדם עושה בוודאי יעלה לו במחיר של חייו. אין קידוש ה' סובל השהיה ולו לרגע.

חובה על עם ישראל למחוק חילול ה' ולבערו מן העולם, ואפילו במחיר של סכנת נפשות, כי אין פיקוח נפש דוחה קידוש ה'.

לפעמים צריכים לברוח, משום שאין סומכין על הנס אם אין ענין מיידי של קידוש ה'. היחיד חייב ללכת לפי חוקי הטבע, אלא אם כן יש ענין של קידוש ה' שבא לידו.

קידוש ה' ביד רמה

קידוש ה' חייב להיעשות ביד רמה ובריש גלי, ולא יתכן קידוש שם שמים, קידוש ה' לאומי, בסתר.

הנסיון לקדש את ה' בסתר הוא חילול ה', והוא היפוכו של קידוש ה'. המהות של קידוש ה' היא לעמוד בלי פחד מול הגוי, ולקדש שם שמים, ואם יפחד האדם מהגוי, איזה קידוש ה' הוא עושה?

טעות גדולה וחמורה עושים אלה שכביכול רוצים לקדש את ה' בהתנחלות בארץ ישראל, אם אינם עושים את זה ביד רמה לעיני כל הגוים.

פחד מהגוי – חילול ה'

במלחמת ששת הימים, המשיח דפק על הדלת יכלנו לפתוח אותו על ידי המפתח שהוא קידוש ה' ואמונה, שמתבטא בגירוש ערבים ובטיהור הר הבית. אבל הפחד מנע זאת, וזה היה חילול ה'.

כח יהודי – קידוש ה'.

ברזל ישראל: כח פיזי. ה"יהודי החדש" יזכה להערכת אחרים על ידי הגברת הדימוי העצמי שלו באמצעות כח פיזי, אומץ והכרת המורשת