ביטחון - סוכות
ביטחון
סוכות התש"ן- שמחת בית השואבה בתפוח
מהי סוכה? ראשית כל, סוכה היא ביטחון,
שנית - קידוש השם, שלישית - עול מלכות שמים ורביעית - שמחה. ביטחון, קידוש השם,
עול מלכות שמים ושמחה. "סוכה" היא מלשון כיסוי, כמו בפסוק "וסכות
על הארון..." (שמות מ:ג) - מכסה. "סכותה לראשי..." (תהלים קמ:ח) -
מכסה שהוא מגן. "באברתו יסך..." (שם צא:ד) - יגן. הסוכה היא סמל של
ביטחון בה'; אנו בוטחים שה' יכסה עלינו ויגן עלינו. "הרחמן הוא יקים לנו את
סוכת דוד" - למה לא נאמר "ארמון" או "בית המקדש"? למה
נאמר דווקא "סוכת דוד"? בפסוק "כי יצפנני בסוכה ביום רעה" (שם
כז:ה) - למה לא כתוב "במבצר"? כי הסוכה היא עניין של ביטחון על ידי
קידוש השם. "'ואכבדה בפרעה' - מגיד הכתוב שכשהמקום פורע מן האומות, שמו מתגדל
בעולם" (מכילתא בשלח, מסכתא דויהי פרשה א). כאשר האומות ח"ו מנצחות, הוא
כביכול מתמעט ומתחלל, וכאשר אנו נפרעים מהם, הוא מתגדל ומתקדש. וזה קורה דווקא
כשיש לנו סוכה בלבד, כי כשיש ארמון או מבצר, בעלי ברית, וושינגטון, נשק, העולם
יאמר שניצחנו בזכות וושינגטון והנשק. הגויים נותנים לנו נשק וכסף עם תנאים - ללא
"שטחים", שהעולים מרוסיה לא יגורו ביהודה ושומרון. אבל הסוכה הארעית הזו
תנצח.
אם אין לסוכה כיסוי, היא עירומה. "'ואכסה ערוותך' (יחזקאל טז:ח) - זו מלכות
שמים" (תנא דבי אליהו כה). מי שאין לו עול מלכות שמים, אין לו כיסוי, הוא ללא
מעיל, ללא עול. "מעילה" היא ההפך של "עול". "בליעל"
- בן בלי עול. "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו" (בראשית
ב:כה). הייתה להם מצווה של עול מלכות שמים, והם היו ערומים, ומיד נאמר:
"והנחש היה ערום מכל חית השדה" (שם ג:א) - אדם שפורק עול מלכות שמים
מפני שהוא פיקח, הוא ערום מכל חית השדה: א) הוא חיה, ב) הוא מועל בה', הוא פושט את
המעיל ואומר: "אני לא רוצה כיסוי". הסוכה באה לומר שאם אתה רוצה שה'
יסוכך עליך, עליך להיכנס לסוכה, דהיינו לקבל עול מלכות שמים. רק לאחר שנכנסת לסוכה,
הוא יסוכך עליך. היום הפורקים עול אומרים שקבלת עול מלכות שמים היא 'לא דמוקרטית',
'לא יפה'. מכיוון שפרקנו עול, אין לנו סכך. הגמרא אומרת: "המן מן התורה מנין?
שנאמר 'המן העץ אשר ציויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת' (בראשית ג:יא)" (חולין
קלט: ). וקשה: א) וכי אין המן מוזכר במגילה? ב) וכי משום שכתוב המן, זה רמז להמן?
אלא, חז"ל התכוונו לשאול: מה יסוד הסיפור של המן? והם משיבים: פריקת עול
מלכות שמים. המן נולד מאגג משום ששאול לא עשה כדבר ה' והחיה את אגג - הוא לא רצה
להיות "גזעני", הוא פרק עול, הוא היה פיקח וערום. "'אל תהי צדיק
הרבה ואל תתחכם יותר' (קהלת ז:טז). אל תהי צדיק הרבה יותר מבוראך - מדבר
בשאול" (קהלת רבה ז:[טז]). ה' אמר לאדם הראשון לא לאכול, אך הוא אכל. לשניהם,
לשאול ולאדם הראשון, היה חסר עול מלכות שמים.
אנחנו חיים בדור של תהפוכות. אומרים: אם
הערבי כבר זרק את האבן, אסור לירות עליו. כל המרחם על ערבים, סופו להיות אכזרי על
יהודים. והקב"ה גם קובע מה היא שמחה. "ישמח צדיק כי חזה נקם"
(תהלים נח:יא). "ללמדך שמשה מתאווה לראות בנקמת מדיין קודם שימות"
(במדבר רבה כב). אם אין נקמה, שואלים: היכן הקב"ה? חושבים שאין שופט בארץ!
כאשר רואים נקמה בשכם, שם ה' מתקדש, וזוהי סוכה. סוכה היא ביטחון בה', עול מלכות
שמים, קידוש השם ושמחה. בע"ה עוד יבנו בתים, ונעלה להר הבית ונמחק את חילול
השם היומיומי. אבן שנזרקת אינה סתם אבן, אלא היא חילול השם. גוי שמרים יד על יהודי
חייב מיתה. על עצם העובדה שגוי הרים יד נגד יהודי, ה' לא יסלח.
נבנה את הסוכה שנפלה ונופלת, ומסוכה זו
בע"ה נביא לסוכה את המשיח