גוג ומגוג ונפילתו
גוג ומגוג ונפילתו
ל' חשון התשמ"טכתוב במסכת חולין (ז: ): "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה" - אפילו משהו פעוט כנקיפת אצבע, יש עליו השגחה. הפסוק אומר (תהלים לג:יג-טו): "משמים הביט ה', ראה את כל בני האדם. ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ... המבין אל כל מעשיהם" - יש השגחה פרטית על כל דבר ודבר, אפילו על הקטן ביותר. לאור מה שאנו רואים בעולם היום, מהפכות ברומניה, בגרמניה ובצ'כוסלובקיה, כדאי מאוד להסתכל ולהתבונן מה כל העניין הזה. ודאי וודאי שזה חלק מההשגחה והתכנית של ה'.
אמרו חז"ל (בבא בתרא צא): "אפילו ריש גרגותא [ממונה על בורות, משרה קטנה
ושפלה] - מן שמיא מוקמי ליה". אדם אינו עולה לגדולה סתם כך, וגם אינו יורד
סתם כך. היום ממשלות באירופה עולות ויורדות. למה זה? אמרו חז"ל (בראשית רבה
סח): "הקב"ה יושב ועושה סולמות, משפיל לזה ומרים לזה". ההשגחה הזאת
לצערנו ולדאבוננו אינה מורגשת. איבדנו את העדינות ואת התחושה; הקליפה היא עבה מדי.
אנו לא חושבים בכלל על השאלה, מה הקשר בין צ'כיה לישראל. בכל דבר קטן, גם בקטן
ביותר, יש נסים. כמה נסים עושה לנו הקב"ה ואנו לא מבינים!
הגויים נבראו לשם ישראל. ישעיהו אומר (י:ה): "הוי אשור שבט אפי...".
הכיצד? הרי אשור היה אימפריה. אבל הוא באמת סתם מקל (שבט); ה' העלה אותו לגדולה
כדי להיות שבט אפו לישראל, וכל השאר הוא שולי. כל זה קרה אך ורק בגלל ישראל, לטוב
ולרע. ישעיהו אומר שם (י:ו-ז): "ועל עם עברתי אצונו לשלול שלל... והוא לא כן
ידמה" - אשור אינו מבין שהוא רק מקל, אלא חושב שהוא באמת משהו, ובלבבו הוא
רשע - "כי להשמיד בלבבו".
בסופו של דבר הקב"ה מביא את העונש
על הגויים משתי סיבות: א. בגלל גאוותם, שהיא למעשה כפירה בה'. ב. בגלל אכזריותם
לעם ישראל, שממנה נגרם חילול השם, שהרי היוצא נגד עם ישראל - יוצא נגד ה'. העונש
על הגויים יבוא וחייב לבוא בין אם הגאולה תבוא "בעתה" ובין אם תבוא
ב"אחישנה". אם תבוא ב"אחישנה", יהיה עונש רק להם, אך אם תבוא
"בעתה", יהיה עונש גם לנו. כבר אמרתי הרבה פעמים, שבתנ"ך ובתלמוד
יש שני תסריטים, ואין סתירה או ניגוד. תיתכן גאולה בשמחה ובתפארת, ותיתכן גאולה עם
אסונות, ח"ו.
נפילת החומות אצל הגויים בימינו היא העניין של גוג ומגוג. הגמרא אומרת (סנהדרין עא: ): "כינוס לרשעים, רע להן ורע לעולם". ולמה הקב"ה מאחד בימינו את כל הגויים? מפני שבאה תקופה של גוג ומגוג, שבה הגויים מתאחדים, ובעתיד יבואו ח"ו על ישראל. אמרו חז"ל (סנהדרין צח: ): "אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות הרשעה על ישראל תשעה חודשים". וכן כתוב בזוהר (וארא לב.), שעתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקודש, והם אשר יעכבו את ישראל לשוב למקומם עד אשר תיגמר הזכות להם. ועוד נאמר שם (וירא קיט.), שבני ישמעאל עתידין לעורר את כל אומות העולם לבוא על ירושלים. ודאי שזה יהיה! השאלה היא האם נסבול תשעה חודשים של שלטון גוי או לא. אחדות העולם היא גוג ומגוג! וזה יבוא בד בבד עם האינתיפאדה וסימפטיה לערבים.
בן תורה ואיש הרעיון אינו קורא עיתון אלא לומד עיתון. רצח גנדי בהודו - לכאורה מה
שייך לנו שקנאי דת עולים בהודו ובאירופה ובכל העולם? זה אכן שייך לנו - גוג ומגוג!
הקב"ה מפתה אותו וכופה עליו להגיע לארץ ישראל. על הפסוק (יחזקאל לח:ג-ד)
"הנני אליך גוג... ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך..." פירש רד"ק:
"אשבר לבך עד שתתאווה מאוד לצאת ממקומך לבוא אל ארץ ישראל, ובא זה על דרך
'ומשכתי אליך'". גם אם הוא לא ירצה לבוא, מכל מקום, מכיוון שהוא רשע כזה
שמסמל את אחדות הגויים, הקב"ה יחזק את ליבו כמו אצל פרעה, שהרי חז"ל
אמרו שהגאולה הראשונה דומה לאחרונה. ולמה? לקיים את מה שכתוב (ישעיהו סא:ט):
"ונודע בגויים זרעם" וכן (יחזקאל לו:כג): "בהיקדשי בכם
לעיניהם" וכן (שמות ז:ה): "וידעו מצרים כי אני ה'". המדרש אומר
(תנחומא, תצוה י): "שכל זמן שהקדוש ברוך הוא נפרע מן הרשעים, שמו מתגדל
בעולם". הגוי אינו מבין תורה או חכמה. הוא מבין רק כוח, את כוח הקב"ה.
ועל זה אומר המדרש (תנחומא, בשלח ז): "וכן הוא אומר (יחזקאל לח:כב-כג):
'ונשפטתי אתו... והתגדלתי...'" - כך ה' מתגדל ומתקדש.
על הפסוק "וחזקתי את לב פרעה ורדף
אחריהם" (שמות יד:ד) כותב הרמב"ן: "כי הוא יחזק את לבו לרדוף
אחריהם, ולמטה אמר פעם אחרת 'הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם' (פסוק יז), כי
בראותם שנקרע הים לפני בני ישראל והם הולכים ביבשה בתוכו, איך ימלאם לבם לבוא
אחריהם להרע להם, ואין בכל המופתים כפלא הזה, וזה באמת שיגעון להם, אבל סכל עצתם
וחזק את לבם ליכנס בים". כאשר הקב"ה רואה שהגיעה העת להעניש את הגוי,
הוא עושה אותו משוגע. וכך יהיה גם בגוג. מהר"י קרא (יחזקאל לח:ד) אומר:
"אני אתן המחשבה בלבך, שתמרוד בעצמך, ונהוג עצמך שררה, להיות מושל על ארץ
ישראל, ומתוך שאתה רוצה להיות מושל על ארץ ישראל, אתה תצא מארצך, להילחם עם ישראל
ולכבוש את הארץ תחת ידך".
כשתגיע העת, אם בעתה אם באחישנה,
הקב"ה יביא את גוג, ולא רק את גוג אלא את כל הגויים, כמו שכתוב (יחזקאל
לח:ה-ט): "פרס כוש ופוט... עמים רבים אתך, הכון והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים
עליך והיית להם למשמר, מימים רבים תפקד [בסוף הימים תיזכר על כל מה שעשית - גאווה,
שנאה, עושק], באחרית השנים, תבוא אל ארץ... והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כולם
ועלית כשואה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך". אנו
רואים בימינו שמתקיים מה שכתוב כאן. ורש"י פירש שם: "ששבו... וסמוך
לבואך חזרו" - גוג יבוא סמוך מאוד לחזרתנו לארץ ישראל! ומהר"י קרא כתב:
"...'והיא מעמים הוצאה' כבר כשהיא מקובצת מעמים. ואחר כך כתב מפלת גוג, מכלל
שהגאולה קודמת למלחמת גוג, כלומר מעמים רבים הוצאה כבר כשהוא יבוא. ועוד יש לפרש...
'וישבו לבטח כולם'... והם אינם מתייראין ממנו, שמשעה שישראל רואין כוח גבורתו של
הקב"ה שהוציאם מן העמים... יושבים לבטח כולם באין חומה דלתיים ובריח, לפי
שמשימים בטחונם בהקב"ה, ודבר זה גורם לגוג שיבוא עליהם...". אם אנו נבין
שכל החזרה שלנו לארץ היא ממעשי הקב"ה, לא נפחד מברלין, מגוג או מאחרים. אבל
אם לא נאמין בזה - כמו שאכן רבים אינם מאמינים - האסון יגיע, ומה שכתוב בזוהר
ובגמרא יתקיים! כל מה שאנו דנים בו עכשיו אינו פילוסופיה. אלו פסוקים מפורשים,
ואין בהם מחלוקת. גוג יבוא לאחר שיבת ישראל לארץ כמו שכתוב (יחזקאל
לח:טז): "ועלית על עמי ישראל, כענן לכסות הארץ, באחרית הימים תהיה, והבאותיך
על ארצי, למען דעת הגוים אתי, בהקדשי בך לעיניהם, גוג". ואפשר להוסיף ולהסביר
שמה שנאמר (שם:יח) "תעלה חמתי באפי", זה הרגע של "לי נקם
ושלם" (דברים לב:לה) - לגויים על כל מה שעשו. על הפסוק "ואת שם קדשי
אודיע בתוך עמי ישראל, ולא אחל את שם קדשי עוד, וידעו הגוים כי אני ה' קדוש
בישראל" (יחזקאל לט:ז) פירש רש"י: "שפלותם של ישראל חילול שמו הוא,
'באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו' (שם לו:כ)". כל פרשת הגלות היא חילול השם,
וכל העניין של גוג והשיבה לארץ ישראל בא לקדש שם שמים. מהר"י קרא כתב:
"ואת שם גבורתי אודיע לאומות העולם, שיש כוח בידי לגאלן מתחת ידם. ואז הן
מקדישין אותי מתוך נפלאות שאני עושה בתוך עמי ישראל. 'ולא אחל...' - שעד כאן היה
שמי מחולל בגוים, שהיו אומרים: אין כח בידו להוציאן מבינינו, כמו שנאמר (שם לו:כ):
'ויבוא אל הגוים...'; אבל עכשיו, כשרואין האומות מכת גוג וחיילותיו ומה שקיבצם, אז
אומרים האומות: ודאי היה כח בידו להוציאן מבינינו, ומה שעיכבן עד עכשיו - חטאותיהם
גרמו".
כפי שאמרתי, העונש של הגוי יבוא משתי
סיבות: א. גאוות הגויים. על מלך בבל אומר ישעיהו (יד:יב-יד): "איך נפלת
משמים... ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל... אדמה לעליון" - זוהי גאווה,
וגאווה זו הייתה לבבל, למואב ולכל הגויים והמעצמות שנפלו. על הפסוק "אשירה
לה' כי גאה גאה" (שמות טו:א) אומרים חז"ל (חגיגה יג :): "שמתגאה על
הגאים". גאוות הגויים היא בהכרח חילול השם! ב. עונש על מה שעשו לנו, כמו
שכתוב (יחזקאל לה:ג-ו,יא): "הנני אליך הר שעיר... עריך חרבה אשים, ואתה שממה
תהיה, וידעת כי אני ה'. יען היות לך איבת עולם... חי אני נאם ה' אלקים, כי לדם אעשך...
ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם, ונודעתי בם כאשר אשפטך".
אנו חיים היום באתחלתא - ואפילו באמצע -
הגאולה. רק עיוור לא רואה זאת. למדנו שגוג יבוא סמוך מאוד לשיבתנו לארץ ישראל. אנו
רואים את ההתכנסות של העולם, וכשרואים זאת, חייבים להבין שהזמן אוזל, וח"ו אל
נאמר "טוב, זה יהיה לזמן קצר". ח"ו שלא נצטרך לעבור ייסורים - הם
מיותרים; הגאולה יכולה לבוא בתופים ובמחולות. אנו רואים במו עינינו את מה שקורה
היום, וזה מטיל עלינו את האחריות לצעוק לעם שיקומו, להתקומם. בפולין מאות אנשים
מתקוממים, בצ'כיה צועקים, ואילו אצלנו, כאשר אנו עומדים בפני הרס, ומי יודע מה
יהיה, אין פוצה פה! ואולי זה ההבדל בין עם שתמיד ישב על אדמתו והוא נורמלי, עם שיש
לו תחושה טבעית מאוד, לבין עם שהיה מושפל ובזוי, שהוא מאבד תחושה של חופש ודרור.
חייבים להקים פה עם נורמלי.
זה מה שאני רואה בכל ההיסטוריה הזאת. אם נעמוד בביטחון ונעשה מה שצריכים, לא תהיה בעיה. זה יחיש את הגאולה, ולהפך. זה מה שמוטל עלינו. היום אסור לחשב 'כמה כסף נקבל למוסדותינו אם נלך עם הליכוד'. חייבים להבין שלא יישארו מוסדות אם נוותר על דרכנו. צריך לצאת מהגטו ומהקהילתיות ולהקים עם וביטחון וצבא שהולך בכוח ה'!
© כל הזכויות שמורות