חנוכה / חינוך - חנוכת הבית לישיבה

חנוכה / חינוך

ו' תשרי התש"ן חנוכת הבית לישיבה

ברשות הרבנים והתלמידים. "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהלים ל:א). אמרו חז"ל: "שבע חנוכות הם ואלו הן: חנוכת שמים וארץ... וחנוכת החומה... וחנוכת עולי גולה... וחנוכת הכהנים... וחנוכת עולם הבא.. וחנוכת הנשיאים... וחנוכת המקדש..." (פסיקתא רבתי ב). חייבים להבין איך בדיוק מחנכים בית. מהו עניין חנוכת הבית? מהי חנוכת החומה שנחמיה חנך? מהי חנוכה ואיך מחנכים?

חנוכה היא חינוך. בדיוק כמו שמחנכים ילד, כך מחנכים בית. בילד כתוב "חנוך לנער על פי דרכו" (משלי כב:ו). אנו לוקחים את הנער ומחנכים ומדריכים אותו ומסבירים לו את דרכו. זה חינוך. כך גם בבית: מסבירים לו מהי הדרך ומה התפקיד שלו. "חנוך לבית על פי דרכו".

הבית משקף את הצביון של האדם הגר בו. לאדם יש מושג, רעיון, אופי, וכשהוא בונה בית, הבית משקף זאת. בנו היושב בבית, הנער הגדל בו, יונק מהבית. הבית יונק מהבונה, והנער יונק מהבית. כשהנער יבנה בית, הבית ישקף את דעתו.

לפני חנוכת בית, מחנכים את האדם, כדי שיהיו לו השקפות נכונות, השקפות בריאות ויהודיות, ואז גם הבית ישקף זאת. בהלכה יש עניין של חנוכת הבית, ובאותה מידה יש עניין של מלחמה. ומהי הדרך? אמרו חז"ל: "דוד היה ראוי לבנותו ובשביל דבר אחד לא בנה אותו, ואף על פי שחשב לבנותו בא נתן הנביא ואמר לו: לא תבנה לי הבית. למה? 'דם לרוב שפכת ומלחמות גדולות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני' (דברי הימים א כב:ח)" (פסיקתא רבתי ב). בוודאי, בור ועם הארץ וזייפן יאמר: הנה מכאן ראיה ל"נתיבות שלום", "עוז ושלום". כשיש עסק עם בור, מה אפשר לעשות? ממשיכה הפסיקתא: "כיוון ששמע דוד, נתיירא [אולי ישעיהו ליבוביץ צודק...]. אמר: הרי נפסלתי מלבנות בית המקדש. אמר רבי יהודה בר אלעאי, אמר לו הקב"ה: דוד, אל תירא. חייך, כך הם [דמם של הגויים] לפני כצבי ואיל. לכך נאמר 'שפכת ארצה', ואין 'ארצה' אלא צבי ואיל, שנאמר 'הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל, רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים' (דברים יב:טו-טז). [דבר אחר] אמר לו הקב"ה: חייך, כל דמים ששפכת היו לפני קרבנות, שכן כתיב: 'כי דמים רבים שפכת ארצה לפני'. אמר ר"ש בן יוחאי, אין לפני אלא קרבנות, שנאמר: 'ושחט את בן הבקר לפני ה' ' (ויקרא א:ה). אמר לו דוד, אם כן ולמה איני בונה אותו? אמר לו הקב"ה, שאם אתה בונה אותו, הווי קיים ואינו חרב." לך הייתה מסירות נפש, שהרי אתה הסתכנת. לכן, אם אתה תבנה את בית המקדש, לא אוכל להחריב אותו. אם יחטאו ישראל, אצטרך לשפוך את חמתי על עם ישראל ולא על עצים ואבנים. כך מחנכים בית ובית המקדש - במסירות נפש! מהיהודי הראשון למדנו על כך. אברהם לוקח את חניכיו: "וירק את חניכיו" (בראשית יד:יד) - חינוך. פירשו חז"ל את המילה "הוריקו": "ר' יהודה אומר: הן הוריקו פנים כנגד אברהם [כלומר, הם היו ירוקים מפחד]. אמרו: חמישה מלכים לא יכלו לעמוד בהם, ואנו יכולים לעמוד בהם? ור' נחמיה אומר: אברהם הוריק פנים כנגדם, אמר: אצא ואפול על קידוש שמו של מקום" (בראשית רבה מג:ב). פיקוח נפש לא דוחה מלחמת מצווה או שטחים, כי זה עניין של קידוש השם!

נחמיה לא בנה בית או מוסד, אלא חומה, והוא עשה מזה "שמחה". "ובחנוכת חומת ירושלים בקשו את הלויים... לעשות חנוכה ושמחה ובתודות ובשיר..." (נחמיה יב:כז) מאי כולי האי? מי שמע שעושים "חנוכת חומה"? הטעם לכך הוא הגבורה וקידוש השם שהיו בבניית החומה. כאשר התחילו לבנות את החומה, הגויים לעגו: "ויהי כאשר שמע סנבלט... ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים" (שם ג:לג). היהודים בונים חומה - "מה היהודים האמללים עושים... היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות... גם אשר הם בונים אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם" (שם ג:לד-לה( - יש כאן לעג ובוז לבני ישראל ולקדוש ישראל. הגויים איימו על הבונים: "ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה" (שם ד:ה). [וכלפי הטענה 'אולי פיקוח נפש דוחה חומה, העיקר שנשב ונלמד', אמר נחמיה:] ואמר... אל תיראו מפניהם את ה' הגדול והנורא זכורו והלחמו על אחיכם..." (שם ד:ח). ועל זה ראוי לעשות חנוכת החומה - על קידוש השם הזה, שלא פחדו ולא נכנעו, כי תפקיד החומה להגן על ישראל.
על חנוכה אמרו חז"ל: "ולמה מדליק נרות בחנוכה? אלא, בשעה שניצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יוון..." - נס השמן לא היה העיקר, אלא סימל את הניצחון של מעטים על רבים, ועל זה בא חג החנוכה. ולמה אומרים הלל בחנוכה ולא בפורים? "'להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה...' (אסתר ח:יא). ואין קורין [הלל] אלא על מפלתה של מלכות, ומלכות של אחשוורוש הייתה קיימת, לכן אין קורין". היה נס בשושן - ברוקלין - אך לא אומרים הלל על זה, כי ישראל עדיין היו משועבדים. "אבל במלכות של יוון, שכילה אותה הקב"ה, התחילו נותנים המנון ושבח ואומרים: לשעבר היינו עבדים לפרעה, עבדים ליוון, ועכשיו עבדיו של הקב"ה אנו, 'הללו עבדי ה' (תהלים קיג:א)" (פסיקתא רבתי ב). בחנוכה אמרו הלל, כי לשעבר היינו עבדים ליוון ועכשיו אנו עבדיו של הקב"ה!

כך מחנכים בית! כשחנך שלמה המלך את בית המקדש ארבעה עשר יום, אכלו ביום כיפור. "ויחנכו את בית ה' המלך וכל בני ישראל", "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוקים אין עוד" (מלכים א ח:סג,ס). הגמרא אומרת: "'אין עוד' - מלכות" (ראש השנה לב: ). אדם יוצא ידי חובת אמירת פסוקי מלכויות בראש השנה בפסוק זה, אף שלא מוזכרת בו המילה "מלך". "אין עוד!" רק ה', לא אמריקה, לא הנשיא בוש וכל ההבל הזה. זה העניין של חנוכת הבית. "בנה בניתי בית זבול" (מלכים א ח:יג) - מהו זבול? הגמרא אומרת: "שבעה [רקיעים] ואלו הן... זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן" (חגיגה יב: ). הזבול הוא סמל של כוח, קידוש השם. זה השיא של קידוש השם. "מוליך לימין משה זרוע תפארתו... הבט משמים וראה מזבול קדשך ותפארתך" (ישעיהו סג:יב-טו) - בזבול נמצא בית המקדש, ומתוך כך יש זרוע ותפארת. "איה קנאתך" (שם) - הסתכל על הגויים ימ"ש שרומסים את הר הבית. "כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך" (שם:ד-ה) - אפילו הממשלה והמשטרה, לא רק שהם לא עזר לישראל, אלא הם כנגדו. "ותושע לי זרועי וחמתי היא סמכתני" (שם) - בית המקדש הוא זבול, קידוש השם.

חנוכת הבית היא חנוכת הזבול. בגמרא, המילה "זבול" משמשת גם בלשון עבודה זרה - "יום זבול" הוא יום עבודה זרה. כתוב בגמרא: "אין הולכים לטרטיאות ולקרקסיאות מפני שמזבלין שם זיבול לעבודה זרה" (עבודה זרה יח: ). לקחו את המילה "זבול" ועשו אותה לדבר של עבודה זרה! בגמרא נאמר: "מפני שפשטו ידיהם בזבול" (ראש השנה יז.), ופירש רש"י: "החריבו בית המקדש בעוונותיהם"! אדם שהחריב את בית המקדש בחטאיו, נקרא 'פשט ידו בזבול'. על אחת כמה וכמה אשמים אומות העולם וחלק מישראל שפושטים את ידיהם בזבול ממש, בהר הבית! אין להם כפרה!

בע"ה, אנו חונכים את הבית הזה לאחר הרבה ייסורים. הרי אנו לא נהנים מהכספים "היחודיים", אלא היינו צריכים ללכת ולגייס כל פרוטה ופרוטה. הקב"ה ראה שיש פה ישיבה של אמת, לומדים כאן באמת, ולכן עזר לנו.
התפקיד של כל תלמיד כאן הוא לחנך את עצמו, וממילא תהיה חנוכת הבית. אם אנו נהיה בסדר, גם הבית יהיה בסדר. אתם יחידי סגולה, אתם חייבים לשבת וללמוד גם אם אין כסף ואין כנסת, כי יש צורך בגדולי תורה אמיתיים. אנו נאמר את האמת.

מהישיבה הזאת תצא בע"ה האמת. "חותמו של הקב"ה הוא אמת"! ומדוע חותמו אינו צדק או יושר? מפני שאם אין אמת, אין צדק. תורה תמימה ללא סייג! בע"ה נראה מכל אחד ואחד נחת רוח לפני הקב"ה, תביאו נחת רוח לעם ישראל, ונראה את ישועת גואל צדק במהרה בימינו אמן ואמן!