מנהיג - מחנה תנ"ך
מנהיג
סוכות התש"ן- מחנה תנ"ך
"ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד... ונתנו אתו להם לצופה"
(יחזקאל לג ב). הנביא יחזקאל אומר שאם העם רואה שבא עליהם חרב, הם צריכים לקחת להם
צופה. "וראה את החרב... ותקע בשופר והזהיר את העם". יש פה מושג של צופה,
חוזה, שרואה סכנה, ותפקידו לתקוע בשופר - וזה לא קל. ה' אומר לנביא יחזקאל כשנבחר
להיות נביא: "ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים
אשר מרדו בי... והבנים קשי פנים וחזקי לב... ואמרת אליהם כה אמר ה' [הם עזי פנים,
ומה לא, ומכל מקום אתה תהיה חוזה, צופה] והמה אם ישמעו ואם יחדלו [זה לא חשוב, אך
מה שכן חשוב הוא]... וידעו כי נביא היה בתוכם" (יחזקאל ב ג-ה)! הצופה תוקע
ומזהירומתריע.
בכל דור ודור יש צורך בצופים, לא כמו
"הצופים" של היום. יש צורך באנשים המבינים את האמת ולומדים את התורה כפי
שצריכה להיות, לא לפי העיוותים של ימינו. מי שאומר "אין דבר חשוב יותר בתורה
מדמוקרטיה" הוא שקרן, זייפן, מגלה פנים בתורה ומחלל שם שמים. הרי יש הבדלים
עמוקים ופער שאי אפשר לגשר עליו בין יהודי לערבי. דמוקרטיה היא לא מושג יהודי, אך
יש דמוקרטיה במסגרת ההלכה - בסנהדרין! אנו קיבלנו את האמת במתן תורה, ולא ייתכן
להעמיד את האמת להצבעה, האם הרוב בעד האמת או נגדה. הסכנה היא לא הערבים; הם סתם
ג'וקים. הסכנה היא היהודים, והסכנה שבסכנה היא העיוות והזיוף של היהדות על ידי אנשים
חצויים, אנשים שלמדו תורה ותרבות גויית, וכשהם עומדים בפני סתירה, הם נותנים תשובה
חצויה.
מהי תנועת "כך"? היא המובילה של הרעיון היהודי האמיתי המקורי כמו שהיה
תמיד.
לא קל להיות צופה האומר את האמת, כשהאמת
מרגיזה אנשים. "שקר החן" - השקר הוא יפה, ואילו התוכחה היא קשה מאוד. אף
אחד לא רוצה לשמוע ביקורת. כשאומרים לאדם שהוא צריך להשתפר, הוא לא מקבל את זה
למרות שזה לטובתו. בספרי נאמר: "'קחם בדברים' - אשריכם שנתמניתם... היו
יודעים שטורחנים וסורבנים הם, על מנת כן תהיו מקבלים עליכם, שיהו מקללים אתכם וסוקלים
אתכם באבנים... התנה עמהם" (ספרי בהעלותך צב) - אמרו את האמת למרות שישנאו
אתכם ויקללו אתכם. אם לא תאמרו את האמת, אתם לא מנהיגים. הגמרא (כתובות קה:)
אומרת: אנשי עיר פלונית אוהבים את רבם כי אינו מוכיח אותם. משה רבנו - מה לא עשו
לו? הוא היה עניו, ואמרו עליו שגנב ונאף, ורצו לסקלו. ומדוע? כי הוכיח אותם!
"אמר לו הקב"ה לגבריאל: לך
ורשום על מצחן של צדיקים תו של דיו כדי שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה. נכנסה קטיגוריא
לפני הקב"ה, אמרה... היה בידם למחות ולא מיחו... היה להם למחות בידם ולהתבזות
על קדושת שמך... ולסבול הכאות מישראל כמו שהיו הנביאים סובלים מישראל [משטרה,
מעצר, מאסר]" (תנחומא תזריע ט). יש פה עניין מאוד חשוב ויסודי. יהודי שיודע
את האמת ואינו מוחה, הוא בדיוק כמו החוטא, כמו שנאמר: "כל מי שאפשר למחות...
ולא מיחה, נתפס..." (שבת נד:).
תוכחה היא עניין יסודי. אפילו אם רק אדם אחד ישמע לך, הצלת עולם שלם. הסיבה שאנשים
לא מוחים היא שלא "נאה" למחות. מי שאינו מוחה נחשב חבר'המן; 'זה דתי
טוב'. אדם רוצה להרגיש נאהב, ואילו ימחה, יהיה מיד מנוכר. אך אדם צריך לזכור
שהקב"ה אוהב אותו, וזה מספיק!
"חותמו של הקב"ה הוא אמת"! (שבת נה.) למה לא אמרו שחותמו הוא צדק,
יושר? כי אם אין אמת, גם הצדק לא יהיה אמת, וכן בכל המידות. צדק הוא מוגדר:
"עת לאהוב ועת לשנוא..." (קהלת) - לא לשנוא צדיקים ולא לאהוב רשעים.
"אוהבי ה' שנאו רע" (תהילים) - כי מי שלא שונא רשעים ממש בשנאה, נותן
להם לפעול. ומי סובל מזה אחר כך? אנשים פשוטים חפים מפשע. אילו חיסלו את הנאצים
בעוד מועד, הרבה יהודים היו עדיין בחיים. כל יהודי שיצא נגד תנועת "כך"
ובגללו נשארו ערבים בארץ ורצחו יהודים, הוא שותף לרצח.
לא בכדי יש לנו מצוות עגלה ערופה.
מודדים את המרחק לעיר הקרובה ביותר, ויוצאים משם הזקנים ומכריזים: "ידינו לא
שפכו את הדם הזה". למה? וכי מישהו חשד בהם? אלא, הם מכריזים: 'עשינו את כל
שבידינו למנוע זאת'. "שלום עכשיו" שותפים לרצח של כל יהודי שנרצח.
הממשלה הזאת לעולם לא תוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה", כי הם עשו
להפך!
"תנ"ך" [תנועת נוער כך] אינה סתם עוד תנועת נוער. אתם תהיו
המנהיגים של מחר. התפקיד שלנו הוא להבין מה הם החיים. כמה זמן חי האדם? "ימי
שנותינו בהם שבעים שנה" - כמו עץ. בסוף ימי, אני אשב ואחשוב מה עשיתי בחיים
שלי. מה עשיתי כאן בעולם הזה? אכלתי, שתיתי... הרי כל כלב אוכל! מה הכנסתי בעולם
שלא היה בו קודם? כל החיים הם הר, ותפקיד האדם הוא לטפס על ההר ולהגיע כמה שאפשר
קרוב לפסגה. "תנ"ך" היא משהו מיוחד! לא היה בהיסטוריה דבר אחד גדול
שנעשה על ידי הרוב. תמיד נעשו דברים גדולים על ידי יחידים. "אברהם
העברי" - כל העולם היה מעבר אחד והוא מעבר השני, והוא אמר: 'אני צודק'. הרוב
לא מכריע. האמת היא אובייקטיבית והיא הקובעת. אנו במיעוט כרגע, אך הרבה יהודים
בתוך תוכם חושבים את מה שאנו אומרים. וזה ההבדל: הם חושבים - ואנו אומרים.
© כל הזכויות שמורות