מנהיג- תורת אמת נעדרת

"בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר... ועל מה יש לנו להישען? על אבינו שבשמים" (סוטה מט:). החפץ חיים פירש זאת כחלק מהקללות: להגיע למצב שאין גדול ומנהיג שנוכל להישען עליו אלא על אבינו שבשמים - זו הקללה החמורה ביותר.

היו זמנים כאלה: "הכהנים לא אמרו איה ה', ותופשי התורה לא ידעוני" (ירמיהו ב:ח). תרגום יונתן תירגם: "ומלפי אורייתא לא אליפו למידע דחלתי". רש"י מפרש: "תופשי התורה - הסנהדרין". הגיעו למצב שירמיהו אומר "ותופשי התורה לא ידעוני" למרות שהיה בית דין עליון, סנהדרין. עוד נאמר (איוב לב:ט): "לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט", ובתרגום: "לא רברבני חכימין וסביא יבינון דינא" - לא יהיו גדולים שיחכמו וזקנים לא יבינו משפט.

הגמרא אומרת (שבת קלח:): "כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר (עמוס ח:יא): 'הנה ימים באים נאם ה' אלקים, והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'', וכתיב 'ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו'... תניא רבי שמעון בן יוחי אומר: חס ושלום שתשתכח תורה מישראל [תמיד יהיו ישיבות], שנאמר (דברים לא:כא) 'כי לא תשכח מפי זרעו', אלא מה אני מקיים 'ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו'? שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד". את ה"רעיון" אי אפשר למצוא במסכת מסוימת או בהלכה מסוימת, אלא צריך ללמוד הכל, ומתוך זה להוציא את הרעיון.

הבעיה של העדר "גדולים" היא הבעיה הגדולה ביותר. כתוב בפסיקתא (הוספה א פרשה ג): "'קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדוניו' (איוב ג:יט) - וכי אין הכל יודעין שקטן וגדול שם הוא? ללמדך בעולם הזה אין ניכר מי הוא קטן ומי הוא גדול". כאן, בעולם הזה, לא ניכר מיהו חסיד ומיהו שוטה. בעולם הבא יש בית כנסת גדול, ונתפלא כשנראה מי יושב במזרח. שם נדע מי קטן ומי גדול.

ג. לאחר שנשב ונלמד, אנחנו חייבים להיות המנהיגים של עם ישראל. כל אחד חייב לדעת מהו תפקידו. כמו שאמר החפץ חיים, בצבא יש חיל רגלים, חיל תותחנים וחיל הנדסה, ואסור לבלבל ביניהם. כל אדם מוכשר בכישרון משלו, וצריך לפעול על פיו.

זה אומר שצריך לא רק לשבת וללמוד, אלא צריך גם משמעת (משלי ו:ט-יא): "עד מתי עצל תשכב, מתי תקום משנתך; מעט שנות, מעט תנומות, מעט חבוק ידים לשכב, ובא כמהלך ראשך ומחסורך כאיש מגן". בוודאי מדובר על אדם שאין לו סיבה להמשיך לישון, אך אפילו כשיש סיבה שקשה לקום, צריך ללכת לישון מוקדם יותר. קחו דוגמה מן החסידים שהולכים כל יום למקווה. גם בפולין וברוסיה קדחו חורים באגמי קרח וטבלו. (מספרים על ר' נפתלי מרופשיץ, שסיפר שבגיל שש טבל במקווה של קרח, ואחר כך, כשעטפוהו במגבת, נהנה מאד מהחום הנעים. הוא אמר: כך הם חיי האדם - בעולם הזה קר, ואחר כך בעולם הבא נעים וחם.) זו לא רק בקשה, זו דרישה. מי שלא מסוגל, לא יוכל להיות בישיבה.

יהיה קשה, אך בסופו של דבר יהיה טוב. אתם יוצאים להוראה; אתם יוצאים לרחוב ולכיכר - לכל יהודי ויהודי אתם חייבים להורות. לגמור תנ"ך ורוב האגדות - זה אפשרי בזכות ההתמדה. יש אנשים שבשבילם כדורגל הוא חלום חייהם, והם מתמידים בזה. אפשר ללמוד מהם מוסר השכל - אם הם מוסרים נפש על הבל, קל וחומר אנו.