ערבים בזויים

יש הקלטה של השיעור

כ' אלול התש"ן

מצאנו במסכת כתובות (סו:): "מעשה ברבן יוחנן בן זכאי... ראה ריבה אחת שהייתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים... בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר: אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום, אין כל אומה ולשון שולטת בהם. ובזמן שאין עושין רצונו של מקום, מוסרן ביד אומה שפלה... ביד בהמתן של אומה שפלה". ערבים הם אומה שפלה. במכילתא (יתרו דבחדש א) זה קצת יותר מחודד: "לפגומי גויים ערביים"! אני לא בטוח אם לומדים בישיבת "מרכז הרב" או בישיבת מיר על מילים כאלו. התקופה של ריב"ז הייתה לפני אלפיים שנה, והערבים היו אומה שפלה ופגומי הפגומים (שהרי כל הגויים פגומים).

כתוב בפרשת השבוע: "ועבדת את איביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירם ובחוסר כל..." (דברים כח:מח). אמרו חז"ל במכילתא (יתרו מסכת דבחדש א): "מהו 'בחסר כל'? שניטלה דעת מהם [בגלות אין לישראל דעת]. דבר אחר 'ובחסר כל': שיהיו חסרים מתלמוד תורה". משהו יחסר מתלמודם. לא שלא יהיה תלמוד תורה בכלל, אלא יחסר. וממשיך הפסוק: "ונתן עול ברזל על צוארך". בירושלמי (שבת פי"ד): "ונתן עול ברזל - זה הרעיון" (כלומר, דאגה). מאחר שכתוב "עול ברזל" באותו פסוק עם "בחוסר כל", נמצא שהגלות מחסירה מתלמוד תורה, מחסירה את העניין של גאוות העם, ממלכתיות, ארץ ישראל, עם - זהו ה"חוסר כל". מי שחסר לו דברים אלה, חסר לו הכל, כי החוסר הזה הופך את היהדות לאיזו קהילה, שטייטל. בימינו, מי שרואה את פגומי הגויים, לא אומר את זה - או משום שמפחד או משום שכבר לא מאמין בזה, כי זה "לא יפה", הרי הוא מכיר ערבים שהם לא פגומים. תרבות המערב חיסלה אותו, קלקלה את חשיבתו. "עול ברזל" זה "הרעיון", דהיינו התרבות הזרה של הגויים - שלקחה את מקומה של העבודה זרה. אימצנו רעיונות של גויים. אני רוצה לשמוע ב"ערוץ שבע" דבר כזה. הוא באמת הערוץ הכי טוב, אבל גם אצלם יש קו אדום של עול ברזל - רעיונות גויים.

אנו עומדים לפני ראש השנה ורציתי לחזור על כמה דברים. אתם ייחודיים, תלמידי הישיבה של הרעיון היהודי-הייחודי. לא ייתכן להגיע למטרה הייחודית ללא אמצעים. ב"ה, השנה התקדמנו יפה מאוד בזמנים וחייבים להמשיך בזה על פי התוכנית. אפשר ללמוד מהגויים לא ח"ו רעיון, אלא אמצעים.

בחו"ל יש מכללה צבאית, וכאשר יש שם שיעור בשעה 9:00, התלמיד מגיע לפני 9:00 עם נעליים מצוחצחות. מזה יוצא קצין טוב - לא אדם טוב. האדם הטוב יוצא מהלימוד. אנו צריכים אנשים טובים שהם קצינים טובים, ומשום כך חובה לעמוד בזמנים. ויש מקום לשיפור.

אנו מוציאים הרבה כסף על הנסיעות של התלמידים הגרים בתפוח. יהיה טרנזיט כדי שכל אחד יוכל להגיע למניין בזמן. הסיבה היחידה שאיחרתם היא שערבים זרקו אבנים ועצרתם לעשות בהם שפטים. מי שרצה לגור שם, תבוא עליו ברכה, אבל שיגיע בזמן.

האחראי על הזמנים הוא המשגיח, והוא מקבל משכורת להיות "רע". אם תלמיד רוצה לצאת קודם, הוא צריך לשאול את המשגיח. אם זה סביר, ישוחרר, ואם לא, לא. אם אני אמרתי דבר אחד והוא אומר דבר שני, תשמעו לו. הזמן קצת רופף במדרש ובמשנה, ותלמיד לא יכול לצאת "גדול" ללא סיום המדרש והמשניות. בלי זה הוא חסר הרבה.

לגבי ראש השנה: הרווקים נשארים פה. חשוב שגם הנשואים יהיו פה לראש השנה וליום הכיפורים, ואנחנו נשכור בשבילם מקומות. חוץ מזה, השנה אנו מוכנים לעשות תפילות על פי העדות - אשכנזים, ספרדים, תימנים. כל מי שרוצה ומוכן להיות חזן על פי הנוסח שלו, ייגש לאלי [ניימן]. גם נוסח אחיד הוא טוב, אך לפעמים אתה יוצא קירח מכאן ומכאן. אנחנו מוכנים לעשות מה שאתם רוצים וקובעים.

הרעיון הוא הבעיה. עול הברזל שצריך להיות לנו הוא הרעיון היהודי האמיתי, לא התרבות הזרה.