קידוש השם על ידי מסירות נפש / המפתח לגאולה
קידוש השם על ידי מסירות נפש / המפתח לגאולה
סוכות התש"ן- מחנה תנ"ך (תנועת נוער כך)
יש מושג במדינה של "ימין" ו"שמאל". אומרים שהשמאל אינו טוב, ושהימין הוא טוב, וש"כך" הוא מהימין. זה לא נכון. אנו לא אנשי ימין ולא אנשי שמאל. אנו אנשי תורה. "לא תסור... ימין ושמאל". אין לנו שום קשר עם גוף שאינו מבוסס על ההלכה! שכחנו את העיקר ביהדות, שכל ההיסטוריה וכל המתרחש אינם עניין של פוליטיקה. ביהדות מושג כזה לא קיים, אלא יש הלכה הקובעת את כל צעדיו של היהודי מהרגע שהוא קם בבוקר. הלכה זו גם קובעת את המדיניות שצריך לנקוט. יש חוק ברזל: "אם בחוקתי תלכו... ונתתי שלום בארץ" - ואין דרך אחרת. רפאל איתן, שאוכל חזיר ומחלל שבת, לא יביא את המשיח והגאולה [אף על פי שהוא מהימין]. לגבי הקץ והישועה, אין הבדל בין השמאל לבין רפול. רק אדם שמתבסס על ההלכה מסוגל להביא את הישועה. כתוב: "אם בחקתי תלכו... ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב... ואם לא תשמעו לי... אף אני אעשה זאת לכם... והבאתי עליכם חרב נוקמת..." (ויקרא כו:ג,ז,יד,טז,כה). ואם לא מבינים את זה, לא מבינים כלום. השאר הבל ואין בם מועיל. ביהדות יש תהליך: אם שומרים על החוקים ומקבלים עול מלכות שמים, יהיה טוב, ולא חשוב כמה אנחנו. ואם לא, אזי אותו צה"ל שבשישה ימים רמס ודרס, במלחמת יום הכיפורים קיבל הלם ונפלו ארבעת אלפים מחיילינו. צה"ל הוא גדול כשהקב"ה רוצה, וכשהקב"ה לא רוצה, לא.
"אם בחוקותי" הוא לא רק במישור הפרטי של קיום המצוות, כמו שמירת שבת,
כמו שנאמר "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת" (שבת קיט: ),
אלא גם במישור הלאומי. אתמול היה חילול השם כפול בירושלים, מצד אחד של גויים ומצד שני
של יהודים. ערבים השתוללו ורגמו מכוניות בואדי ג'וז ובשער הפרחים ובשער שכם,
ומאידך גיסא, המשטרה לא נתנה ליהודים להביא אבן פינה להניח בתוך הר הבית. זהו
חילול השם! וקידוש השם הוא המפתח לגאולה! על הפסוק "הקטן יהיה לאלף והצעיר
לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה" (ישעיהו ס:כב) אומרים חז"ל: "זכו -
אחישנה, לא זכו - בעתה" (סנהדרין צח.). הגאולה יכולה לבוא באחת משתי דרכים.
אם נזכה על ידי "אם בחוקותי תלכו", זה יהיה "היום אם בקולו
תשמעו...". וזה היה יכול להיות אפילו שנה לאחר החורבן, וזה היה יכול להתבצע
על ידי קידוש השם.
הבעיה היא שאנשים לא יודעים מה זה קידוש השם; גם דתיים ורבנים גדולים אינם יודעים. ולכן הם אומרים שמותר להחזיר שטחים, ומערבבים מושגים של המישור הפרטי והכללי. יהודי שנהרג בשואה קידש שם שמים, אבל לעם ישראל השואה הייתה חילול השם. וכך אומר יחזקאל: "ואפיץ אותם בגויים ויזרו בארצות... ויבוא אל הגויים... ויחללו את שם קדשי [למרות שיש שם בתי כנסת, בתי מדרש, אדמו"רים] באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו" (לו:יט,כ). המושג חילול השם בא מהשורש ח.ל.ל. - ריק. כשיש חילול השם במקום מסוים, כביכול מרוקנים את המקום מה'. כשעם ישראל בזוי ומושפל ומוכנע, זהו חילול השם, כי הגוי אומר: 'אילו אלוקי ישראל היה קיים, הוא לא היה נותן לי לעשות זאת לעמו'. רש"י כתב (יחזקאל לט:ז): "שפלותם של ישראל חילול שמו הוא"! באושוויץ לא רק רצחו יהודים, אלא גם לעגו להם, וזהו חילול השם. כל חולשה ונסיגה היא חילול השם!
לכאורה קשה: אם "לא זכו", למה הגאולה תבוא בעתה? למה הגאולה תבוא בכלל?
התשובה היא שהגאולה תבוא בכל מקרה משום "ואחמול על שם קדשי". ה' אומר:
נמאס לי להיות בזוי כבר אלפיים שנה. "לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם
קדשי" (יחזקאל לו: כב). איך יקדש ה' את שמו? אם שפלות וביזיון וגלות הם חילול
השם, הרי כוחו ונצחונו והתרוממותו של ישראל והחזרתו לארצו הם קידוש השם. הגוי מבין
כוח וחולשה. "וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים... וידעו הגוים כי אני ה'...
בהקדשי בכם לעיניהם... ולקחתי אתכם מן הגוים... והבאתי אתכם אל אדמתכם"
(יחזקאל לו: כג,כד) -
זה קידוש השם. לא מגיעה לנו מדינה, אלא
ה' הקים אותה רק למען הגשמת החזון של קידוש השם. על אף שלא מגיע לנו שכר, מגיע
עונש לגויים, ולכן ה' נתן לנו מדינה. ואילו אנו, במשך ארבעים שנה, חיללנו את שמו
יום יום, ובהר הבית נתנו לשועלים האלו ריבונות. כשהר הבית בשלטון הגויים, זה מספיק
גרוע, אך כשהוא בריבונות יהודית ובכל זאת נותנים לערבים שליטה, אין חילול השם גדול
מזה, ועל זה צריך לכפר בקידוש השם
הגאולה תבוא, אבל אם לא תבוא בקידוש השם, היא תבוא ח"ו בייסורים, שנאמר עליהם
בגמרא "ייתי ולא אחמיניה [יבואו ולא אראה אותם]". התפקיד של כל אחד כאן
הוא לקדש שם שמים. לפני הנסיגה מסיני הפיצו מדבקות "לעצור את הנסיגה
מסיני". אבל הם לא הצליחו לעצור אותה, כי לא הבינו מה זה חילול השם וקידוש
השם. הם היו צריכים למסור נפש ולומר "על גופתנו המתה".
© כל הזכויות שמורות